מסחר חלקי באסיה: הניקיי עלה 0.7%, בורסת שנחאי סגורה לרגל חג
היום המסחר בסין ובהונג קונג לא יתקיים עקב חג אמצע הסתיו. ביפן המסחר התקיים כרגיל ומדד הניקיי ננעל בעליה של 0.7% ביום המסחר האחרון לשבוע זה, כאשר בשבוע הבא החלטת הריבית של הפד' האמריקני צפוי לרכז את עניין המשקיעים ברחבי התבל. המסחר נהנה מרוח גבית לאחר שאמש שלושת המדדים המובילים בוול סטריט רשמו עליות נאות בהובלת הנאסד"ק שזינק 1.47%. הדולר נסחר הבוקר כמעט וללא שינוי אל מול סל המטבעות ואל מטבע היין היפני, כאשר חוסר התנועה במטבע מגיע בעקבות נתוני מאקרו אחרונים שאכזבו ופספסו את צפי הכלכלנים. אמש רשם נתון המכירות הקמעונאיות לחודש אוגוסט ירידה של 0.3% לעומת צפי של ירידה של 0.1% בלבד, ובזמן שמדד המחירים ליצרן לחודש אוגוסט נשאר ללא שינוי לעומת צפי לעליה של 0.1%. מחיר הנפט נסוג הבוקר מהעלייה שרשם אמש ומאבד כעת 0.8% כשהוא נסחר תמורת 43.55 דולר לחבית. בשעה 20:00 יתפרסם מניין אסדות הקידוח של בייקר יו.

זינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?
הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.
גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.
העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה.
מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי
- האינפלציה בארצות הברית ירדה מעל הצפי - 2.4%
- הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם - האבסורד של עליית מחירי הדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.

השבוע של אינטל - זינקה ב-20%, ותזנק גם היום; מה דחף אותה למעלה?
הממשל האמריקאי עשוי לרכוש אחזקה באינטל כהבעת תמיכה בפעילות הייצור המתרחבת בארה"ב; והכל התחיל מדרישה של טראמפ לפטר את ליפ בו טאן, בהמשך פגישה ואחריה "חיבוקים ונשיקות"
מניית אינטל INTC זינקה מתחילת השבוע ב-20% והיא צפויה לזנק היום ב-5.5% נוספים. סה"כ כ-26% בשבוע לאחת המניות "המוכות" ביותר בוול סטריט בשנים האחרונות. הסיבה - טראמפ. טראמפ לקח וטראמפ נתן. רק לפני שבועיים טראמפ השתולל מכעס ודרש להעיף את ליפ בו טאן, מנכ"ל אינטל מהתפקיד כי הוא מחזיק במניות טכנולוגיה סיניות שקשורות לממשל. הטענה שטאן בעצם משקיע בחברות שפוגעות בחברות אמריקאיות ובארה"ב.
מאז היתה פגישה ואחרי טראמפ שיבח את טאן ואת אינטל ואמר שבקרוב ישבו שני הצדדים על שיתופי פעולה. מאז המניה כאמור מזנקת והשיא היה אתמול. בצעד חריג ונדיר נודע שממשל טראמפ בוחן רכישת נתח משמעותי באינטלה. ההשקעה הפוטנציאלית, שמטרתה להציל את פרויקט המפעלים העצום באוהיו מסדרה של דחיות ועיכובים, מבטא את חשיבותה של אינטל לארה"ב, אבל במקביל גם סוג של "הלאמה". התערבות ממשלתית ישירה בחברה פרטית זה לא בדיוק קפיטליזם אמריקאי.
הדיווחים התפרסמו בבלומברג ולאחר מכן במקומות נוספים בתקשורת האמריקאית ומקורות בבית הלבן ובאינטל אשרו כי הדיונים ביניהם כוללים מודלים של השקעות תמורת מניות וכן מתן הלוואות בתנאים נוחים לחברה. בדיונים גם עלה שהחברה תיתן למדינה "מניית זהב" שתיתן לממשל זכויות וטו על החלטות אסטרטגיות.
הזינוק במניה נובע מכך שאינטל נשענת על הממשל האמריקאי. היא טיפחה את פעילות הייצור בגלל הסובסידיות הגדולות שהממשל העניק והרצון שלו להחזיר את הייצור שבבים הביתה. היא לא מצליחה לעשות זאת, אין לה לקוחות גדולים משמעותיים, וההפסדים בתחום הזה אסטרונומיים. על רקע זה, היא חייבת את תמיכת הממשל שמהווה בעצם גושפנקא ליכולתה לשרוד. כשטראמפ דרש את פיטורי טאן, החשש היה שזה שלב לפני פירוק היחסים החמים בין הממשל לאינטל. עכשיו מתברר שהיחסים מצוייים ואלו חדשות טובות לאינטל.
- אינטל קופצת בעקבות הזיגזג של טראמפ ומה מראים החוזים?
- מניית אינטל עולה; טראמפ הפך מאויב לאוהב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש כאן שני צדדים - מצד אחד, זה עשוי לבטא תמיכה. אינטל כאמור לא תקרוס. אבל מנגד, מה הפוטנציאל של חברה שנתמכת ומושקעת על ידי הממשל. האם הממשל יכול להביא לקוחות? וגם אם כן - האם אלו לקוחות אמיתיים, או לקוחות שמגיעים אליה מאילוצים - דחיפה של הממשל? האם זה באמת אומר לנו שהייצור של אינטל יהיה טוב וחזק וכלכלי לחברות?