הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

האוצר מסביר - פערי השוויון בישראל נעוצים בפערי ההכנסה במאיון העליון מול העשירון העליון

ענת דניאלי | (13)
נושאים בכתבה אי שיוויון מחאה חברתית עשירון עליון

הכלכלן הראשי באוצר מפרסם היום (א'), את סקירתו השבועית שעוסקת הפעם באי השוויון בישראל עם ניתוח מחודש לסיבות לרמות הגבוהות של פערי השוויון. לטענתו, הסיבה המרכזית נעוצה בפער שבין בעלי ההכנסות הגבוהות מאד לבין ההכנסות הגבוהות (מאיון עליון מול עשירון עליון) ולא בהכרח בפער שבין בעלי הכנסות גבוהות להכנסות נמוכות כפי שמשתקף במדד ג'יני. 

הכלכלן מציין כי "תוצאות המדידה של המדד האלטרנטיבי לאי שוויון בישראל מעלות כי הפער בין בעלי ההכנסות הגבוהות מאד לבעלי ההכנסות הגבוהות הוא בעל תרומה ניכרת לרמת אי השוויון הנמדדת בישראל. זאת בהשוואה לתפישה הקיימת כי הפער בין בעלי ההכנסות הנמוכות לשאר האוכלוסייה הוא האחראי הבלעדי לרמת אי השוויון הנמדדת במדינה". 

"הבנה זו מחדדת כי יש להתאים את המדיניות בתחום אי השוויון, ובפרט את מידת המעורבות של המדינה, לאחר בחינה מעמיקה של הסיבות לפערים בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות. היתרון במדד המוצע הינו כי הוא מאפשר זיהוי טוב יותר של מקורות אי השוויון בקרב פרטים בעלי הכנסות שונות, ולכן עשוי להיות רלוונטי יותר לקביעת מדיניות בתחום", כתב הכלכלן הראשי בסקירתו.

ברקע לדברים הוסבר בסקירה כי "רמתו הגבוהה של אי השוויון בישראל ביחס למדינות המפותחות, כפי שבאה לידי ביטוי במדדים המקובלים ובעיקרם במדד ג'יני, מצויה במוקד השיח הציבורי בישראל זה תקופה ארוכה. למרות שמדד ג'יני הוא המדד המקובל ביותר כיום למדידת אי שוויון, הוא סובל מחולשה מהותית הנובעת מהתייחסות זהה לפערי הכנסה בין עניים למעמד הביניים, לעומת פערי ההכנסה בין מעמד הביניים למעמד הגבוה". 

הכלכלן הציג כי במחקר שנערך לאחרונה על ידי ארגון ה- OECD הוצג מדד אלטרנטיבי, וכי תוצאות המדידה שלו מעלות מספר תובנות מרכזיות לגבי אי השוויון בישראל: פער ההכנסה בין העשירים ליתר האוכלוסייה בארה"ב, "מניע" את אי השוויון באופן משמעותי יותר מהמידה בה הוא משפיע על אי השוויון בישראל; אי השוויון בהכנסה נטו בישראל גבוה ביחס למדינות בעלות היקף העברות גבוה יותר, דוגמת דנמרק; אי השוויון בקצה התחתון של התפלגות ההכנסות (שמקורו בגובה הפערים בין העניים ליתר האוכלוסייה), גבוה בישראל ביחס לצרפת.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    משה 05/09/2016 14:28
    הגב לתגובה זו
    השאלה מה האוצר עושה.האם הוא פועל למען השכבות הנמוכות..?למשל יש ארצות שאין מעם על המזון.אצלנו העניים גם משלמים מעם על האוכל על החשמל על המים בקיצור על הכל.קצבאות הביטוח הלאומי מוקפאות כמו השכר הריאלי של העובדים.
  • 9.
    האשם תמיד 05/09/2016 11:58
    הגב לתגובה זו
    שנים ביבי עומל להאכיל את הילד השמן המאיון העליון על חשבון הציבור לפי פיסתו אם הרזים יכולים לשאת ילד שמן למה שלא ייסחבו כמה שמנים שיהיו חייבים לספיני ביב שהרג את הפיקוח הציבורי
  • 8.
    הרשל'ה 05/09/2016 08:56
    הגב לתגובה זו
    שימו רגע בצד את הגרפים וההשוואות מחוץ לישראל . תלמיד כתה ב' שלמד חשבון אלמנטרי היה עושה זאת יותר טוב מבנק ישראל . בהסתמך אך ורק על נתוני היסוד בכתבה ,הפער בין העשירים לעניים גדול מאוד . הפער בין העשירים כקורח לעשירים סתם גם הוא גדול מאוד . מסקנה של תלמיד כתה ב', הפער בין העשירים כקורח לעניים שהם מחצית האוכלוסיה בישראל הוא סופר גדול מאוד . בכל מקרה המונח "פער גדול מאוד" חוזר ונשנה בכל ההשוואות והפרמטרים . אז למה בנק ישראל מנסה שוב פעם לזרות חול בעיני הציבור כאלו כולם מטומטמים ? כדי לשמור על מחירי דירות גבוהים , שלא יעלה שכר המינימום , לשמור על הבנקים ששודדים את הציבור (הריבית במשק לא עלתה והריבית על המשכנתאות כן עלתה) וכיוצא באלו . אם כל העניים ומחוסרי הדירות היו יוצאים ביחד לרחובות בזעקה רמה , הכל היה משתנה לטובה . היות וזה לא יקרה לא נותר אלא להגיד לבנק ישראל וכלכלניו : שקו בתחת עם התעמולה השקרית שלכם !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • צימר 05/09/2016 11:44
    הגב לתגובה זו
    מה שבנק ישראל והמומחים שלו היו צריכים לשלב בסקירה שלהם ולא עשו זאת הוא להשוות את כוח הקנייה של השקל מול הדולר והיורו . לדוגמא , משכורת מינימום לשעת עבודה בארצות הברית דומה מאוד לשכר המינימום בישראל אלא מאי , כוח הקנייה של הדולר שם הוא פי שלוש ויותר , זאת אומרת שיוקר המחייה בישראל פי שלוש גבוה יותר אפילו על אותם מוצרים שמיוצרים בארץ כמו של אוסם עילית וכול' שמחיריהם בסופרים של אירופה וארצות הברית שליש מבארץ . כנל על דירות בתים מכוניות וכמעט כל דבר . בנוסף לכך , עבור העשירונים התחתונים כל הוצאה של שקל אחד חותכת בבשר החי . העשירים הבינונים והמופלגים , יש להם בעיה לשפוך שקלים על ימין ועל שמאל ???????? לכן כל הסקירה הזאת מעוותת לחלוטין !!!!!
  • 7.
    החינוך כאן רע העשירים רוצים לא לשלם מס (ל"ת)
    גועל נפש 05/09/2016 07:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הפד הוא הקובע 04/09/2016 19:27
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב מכריחה את כולם לשמור על ריבית אפס, והדבר מנפח בועות ומגדיל פערים בכל מקום. עם כל הביקורת זו לא הממשלה כאן.
  • 5.
    שלי 04/09/2016 18:45
    הגב לתגובה זו
    נטל המיסוי למדינה כולה. הטייקונים יודעים איך לא לשלם מיסים, אבל מעמד הביניים נסחט עד הטיפה האחרונה וכדי לא להגיע לרעב וזקנה בעוני גמור קונה דירה נוספת או 2, להשלמת הכנסה. גם על זה המדינה מסתערת כמו ערפד. באף מדינה אין רמות מיסוי כאלו על מעמד הביניים.
  • 4.
    בא 04/09/2016 14:21
    הגב לתגובה זו
    הנייד או לא , בניגוד לאחרים שירדו לגיהנום , אתה תרד אבל לך יש תיקווה .חכה בסבלנות .
  • 3.
    עומר 04/09/2016 14:16
    הגב לתגובה זו
    צריכים לשלם את משכורות חברי הכנסת ולא האזרחים!
  • 2.
    בא 04/09/2016 14:06
    הגב לתגובה זו
    כדי להגן עלינו ממדינה פלסטינית .וכנראה הוא ילך הביתה ,טוב יש לו 3 בתים לפחות . ותודה לביבי על בועת הנדלן .
  • 1.
    כלכלן 04/09/2016 13:42
    הגב לתגובה זו
    אם יעשו את מימד הנכסים שיש לעשירונמם התחתונים מול העליונים אנו גרועים מארהב מדד ג'יני בודק רק הכנסה בקיצור זה בולשיט היות וישראל מתחילה להיות כמו מקסיקו ומדינות דרום אמריקאיות במקום להשתוות לארופאים המתקדמים או האמריקאים וזה בגלל אינפלציה נמוכה(למרות תעסוקה מלאה ) ומחירי נדלן לא פרופורציונלים בהתאמה להכנסה של האוכלוסייה בהצלחה לכם באוצר אתם מקס נותנים גז בנירוטרל במקרה הגרוע ברוורס אין עתיד!!!!
  • ארנון 04/09/2016 15:33
    הגב לתגובה זו
    משתמשת בפנסיה שלה לתשלום מס על 30 דירות מושכות, רובן בתל אביב.
  • בא 04/09/2016 14:02
    הגב לתגובה זו
    לזה .התמכרו למיסי נדלן .
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן