גרף

מרגישים שהשוק נתקע? הנה לכם רצף שלא ראינו כבר 45 שנה, האם זה איתות?

אנשי הסטטיסטיקה היו צריכים ללכת הרבה אחורה בכדי למצוא את הפעם האחרונה שזה קרה
מערכת Bizportal | (7)
נושאים בכתבה סוחר

שוק המניות בת"א תקוע בימים האחרונים. כבר 15 ימים רצופים שלא ראינו תנודה של מעל 0.8% במעו"ף כאשר במחצית מאותם ימים התנודה לא עלתה על 0.2%. אבל לא רק השוק בת"א עומד במקום. אחרי רכבת ההרים המטורפת שבאה בעקבות ה'ברקזיט', גם השוק בוול סטריט פשוט עומד במקום. זה נכון שבאופן מסורתי המחצית השנייה של יולי נחשבת לתקופה רגועה מאוד בשווקים, אבל ב-LPL FINANCIAL מצאו כי התנודה התוך יומית המקסימלית במדד ה-S&P500 ב-14 ימי המסחר האחרונים (למעלה או למטה) לא עלתה על 0.92%, מדובר בתנודתיות הנמוכה ביותר במדד מזה 45 שנים. ואם מסתכלים על 11 ימי המסחר האחרונים, אז טווח שערי הסגירה במדד לא עלה על 0.62% (כלומר המרחק מהסגירה הנמוכה ביותר ועד הגבוהה ביותר). 

כלומר השוק ללא ספק עומד במקום, וכידוע - שוקי המניות לא נוטים לעמוד במקום לאורך זמן, בסופו של דבר הם תופסים כיוון. ב-LPL FINANCIAL כותבים כי באופן היסטורי תנודתיות אפסית שכזו בדר"כ נוטה להסתיים במהלך מעלה. בשיחה עם אתר מרקטווץ' אמר מנתח טכני כי מה שאנחנו רואים כעת זו התייצבות, וכי אחרי פריצת ה-2,135 נקודות, ההתייצבות הזו היא "התרחיש הטוב ביותר". הכוונה היא, ככל הנראה, שמדובר בסוג של 'מימוש דלוקס', כלומר אחרי מהלך העליות האחרון (8.5% מהשפל של רגע אחרי ה'ברקזיט' ופריצה לשיא כל הזמנים) הגיוני שיבוא תיקון, והוא בא בצורה של הליכה הצידה.  

ומה צופים האנליסטים? ממוצע התחזיות של 18 מבנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט צופים (נכון לתחילת החודש) כי מדד ה-S&P500 יסגור את השנה הנוכחית ברמה של 2,153 נקודות. ונציין כי ביום שישי המדד סגר ברמה של 2,173 נקודות. כלומר המדד כבר עקף את מחיר היעד הממוצע, יעד שעודכן במהלך השנה האחרונה מטה. בתחילת השנה מחיר היעד הממוצע עמד על 2,198 נקודות. בין הגופים השוריים יותר נציין כי אופנהיימר שמחזיק במחיר יעד של 2,300 נק' (אפסייד של כמעט 6%) ומבין הגופים הדוביים יותר נציין את ג'י פי מורגן ובנק אוף אמריקה שמחזיקים במחיר יעד של 2,000 נק' (ירידה של 8%). מנהלת ההשקעות הראשית של בנק אוף אמריקה אמרה לאחרונה כי "אנחנו לא חושבים שהשוק השוקי נגמר, אבל גם לא רואים הרבה מקום לאפסייד בחודשים הקרובים", וסימנה את התנודתיות בנפט, החשש מהעלאות ריבית והבחירות הקרובות כגורמי סיכון. 

מעניין גם לראות שזה קורה בזמן שבמניות השונות התנודתיות היא גבוהה מאוד בשל עונת הדו"חות. כך לדוגמה, מניית אפל שהינה המניה הכבדה ביותר במדד (עם משקל של 3%) זינקה בכמעט 8% מאז ה-11 ביולי, ומניית מייקרוסופט שהינה השנייה מבחינת משקל במדד זינקה כמעט 10%. מהצד השני, אקסון מובייל שהינה המניה השלישית מבחינת משקל במדד איבדה כ-5% באותם ימים. 

צריך להגיד שההתייצבות הזו ובעיקר העליות הקלות ביום שישי, באו ברקע לאכזבות קשות שנחלו המשקיעים ב-2 חזיתות. נתון הצמיחה בארה"ב שפורסם טרם הפתיחה בוול סטריט ביום שישי הציג קצב צמיחה של 1.2% ברבעון השני (שיעור הצמיחה הנמוך מאז 2013), זאת מול תחזיות לקצב צמיחה של 2.5%. כלומר פספוס משמעותי. בנוסף, הבנק המרכזי היפני לא הודיע על הפחתת הריבית ביום שישי האחרון אם כל הרחבה מוניטרית אחרת - וזאת בניגוד לתחזיות השוק. כאמור, הסוחרים בבורסות לא ממש התרגשו. 

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, כתב כך בסקירתו השבועית: "סוף השבוע בשווקים החזיר לנו את המנטרה הישנה והאהובה: "חדשות רעות זה יופי" כאשר נתוני הצמיחה החלשים בארה"ב שכנעו את המשקיעים שהסיכויים להעלאת הריבית של הפד' שווים לסיכויים של ברני סנדרס להיות הנשיא הבא - מה שהוביל לירידה נוספת בתשואות האג"ח ולעלייה קלה במדדי המניות. גם בהסתכלות קדימה, קשה לראות מה ישכנע את הפד' להעלות את הריבית. בפד' מחכים שכל הכוכבים יסתדרו בשורה לכבוד העלאת ריבית נוספת אבל נראה שהסיכויים לכך אינם גבוהים. אם בשנה שעברה המאורע השמיימי המפליא התרחש פעם אחת בלבד הרי שהשנה, כאשר אי הודאות באירופה גבוהה וכוח האינרציה של המשק האמריקאי מתחיל לדעוך, ההסתברות אפילו נמוכה יותר. עם זאת, בניגוד לשנה שעברה, סביבת האינפלציה בארה"ב מתחילה להרים ראש וכבר בתחילת השנה הבאה, כאשר השפעות הנפט ידחקו החוצה, האינפלציה צפויה להתקרב לרמה של 2.5%. לכן, מספיקה הפתעה אינפלציונית קטנה יחסית כדי שהפד' יתחיל להילחץ ויעלה את הריבית גם אם חלק מהכוכבים עדיין משייטים במקומות פחות נוחים מבחינתו. סיכון זה לא מתומחר כיום בשוק, עובדה שהופכת את שוק האג"ח הממשלתי, בעיקר בחלקים הארוכים, ליקר ולא אטרקטיבי."

ה-S&P 500 0.13% מתחילת השנה:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שלומי 01/08/2016 20:27
    הגב לתגובה זו
    בגלל המחאה הציבורים על מנת לעזור לזוגות צעירים אבל הם לא קיבלו כלום האוצר והממשלה קיבלו את המס הזה על מגש ומה קרה הבורסה מתה ..והזוגות הצעירים נשארו באותו מצב ומי הרויח הממשלה ..אסור להשקיע כאן שקל גונבים את הציבור וביבי עובד על כולם בעניים...תמשיכו להצביע לנוכל הרס את המדינה ...בכל ...תמשיכו להיות עדר כבשים ולבחור בו
  • 6.
    בגלל ביבי (ל"ת)
    אבי 31/07/2016 23:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מי שכתב את זה לא מבין בניתוח טכני (ל"ת)
    ארז 31/07/2016 18:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    י. 31/07/2016 17:20
    הגב לתגובה זו
    כפי שאמר צרציל :אפשר לרמות את כולם חלק מהזמן אך אי-אפשר לרמות את כולם כל הזמן.
  • 3.
    יאיר 31/07/2016 16:56
    הגב לתגובה זו
    ת"א 100 עלה בחודש האחרון ב 5%. מה כאן תקוע?
  • 2.
    sus 31/07/2016 16:30
    הגב לתגובה זו
    לו יכול להיות שכול המשק תקועה וגם הבורסה מתה צריך ארון קבורה לבורסה משחקת טנגגו פעם קדימה 2 אחורה והי אומרת הכול טוב יש לה משכורת הכול טוב הציבור צעק הכול טוב מנצלים את הציבור הכול טוב הי צריכה ללכת הביתה מהר כי הצלה הכול טוב
  • 1.
    אגח הראל ד +ה עולים למרות שהם בריבית נטו שלילית (ל"ת)
    מי מריץ את אגח הראל? 31/07/2016 15:37
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.