אלו האירועים שמעיבים הבוקר על המסחר: "לבנקים המרכזיים לא היתה ברירה"
גרמניה העלייה של מדד דאו גונ'ס אמש מעבר לרמה של 18,000 נקודות, יחד עם עליית מחיר הנפט לשיא מתחילת השנה, לא הצליחו לטשטש את נתוני המאקרו שמעיבים הבוקר על המסחר ואת אפקט הריבית השלילית שמתעתד לתת אותותיו באג"ח הממשלתי של גרמניה.
החולשה של הסחר הבינלאומי ממשיכה לכרסם בכלכלה הגרמנית, שם פורסם הבוקר כי הייצוא בחודש אפריל רשם האטה חדה. לאחר עלייה של 1.4% בפברואר ושל 1.9% במארס, הייצוא הגרמני בחודש אפריל נותר ללא שינוי - מה שמתדלק את חששות המשקיעים להאטה.
בעוד ה-S&P500 כבר כמעט נוגע בשיא כל הזמנים, הדאקס רחוק מכך ואם נסתכל על שוק האג"ח הממשלתי, נראה כי אחרי יפן ושוויץ, איגרות החוב של גרמניה ל-10 שנים קרובות מרחק נגיעה לתשואה שלילית. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)
ובהקשר לריבית השלילית, נגיד הבנק המרכזי של יפן אמר היום כי כבר רואים אפקט חיובי על הכלכלה כתוצאה מהריבית השלילית שהשית הבנק בפברואר האחרון. ההתבטאות הזו מזכירה במעט את התנהלות הפד' בארה"ב שנוקט במסרים סותרים, כאשר רק לפני מספר ימים דחה ראש ממשלת יפן העלאת מסים כתוצאה מחולשת הכלכלה. נציין בנוסף כי הבוקר קוריאה חתכה את הריבית לשפל כל הזמנים - 1.25%. בסין פורסם מדד המחירים שהקל במעט את הלחץ האינפלציוני על הבנק המרכזי אבל לא מספק תמונה מעודדת לכלכלה. מדד המחירים ליצרן בחודש מאי ירד 2.8% - פחות מהצפי של הכלכנים לירידה של 3.2%. מדד המחירים לצרכן עלה ב-2% בחודש מאי - פחות מצפי הכלכלנים לעלייה של 2.2%.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחזרה לגרמניה. פורום מנהלי הקרנות שהתכנס בברלין השבוע, וכלל 1,300 מנהלי קרנות, העלה כי אלו די פסימיים בנוגע לניסוי הכלכלה של הבנקים המרכזיים בעולם. "אני חושב שזה בהחלט נכון לומר שמדובר בניסוי כי זה אף פעם לא נעשה בסדר גודל כזה", אמר אלכסנד אינכן, מייסד Ineichen Research and Management. "בשנת 2008 היה לנו את משבר ליהמן ברד'רס והבנקים המרכזיים התערבו. שזה נחמד. אבל הרבה מהשינויים המבניים לא נפתרו. הרבה מהמינוף עבר מהמגזר הפרטי לזה הציבורי. הסיכונים הם מבניים, ולכן אני חושב שהריבון היום בשווקים הוא המשבר הבא או יש לומר: ה'ליהמן ברד'רס הבא'".
בהקשר של הניסוי הכלכלי יש להוסיף את המהלך שהחל אתמול, כאשר הבנק המרכזי של אירופה (ECB) החל לרכוש אג"ח קונצרניות, וזאת בנוסף לתוכנית הרכישות האגרסיבית שהורחבה לפני כחודשיים (ה'בזוקה של דראגי'). על הניסוי הגדול של הבנקים המרכזיים אמר מוחמד אל אריאן, הכלכלן הראשי של אליאנס: "בעוד הבנקים המרכזיים לוקחים צעד קדימה, והם אכן עושים זאת באופן שמעט אנשים ציפו מבחינתן נכונותם לקחת סיכון, לא היתה להם פשוט ברירה".
- 3.קורמורן 13/06/2016 09:31הגב לתגובה זושר הבטחון המודח, רב אלוף במיל', סגן הרמטכל, ראשי מוסד ושב"כ לשעבר, אלופים ותתי אלופים במיל' (כולל חולדאי) כוווווולם שמאל ולא סתם שמאל אלא שמאל קיצוני. הם לא לבד. כל מי שאיננו ימין קיצוני הרי הוא שמאל קיצוני. אין אמצע. אף אחד לא במרכז. או שאתה ימין קיצוני או שמאל קיצוני. ממשלת הימין המסכנה מוקפת מכל עבר בשדים ורוחות של השמאל הקיצוני. הימין השולט בישראל כ 40 שנה עם הפסקות קצרות, לא מצליח לשלוט בגלל השמאל הקיצוני. אז אולי הימין לא יודע לנהל מדינה ? כל הזמן נאבק בדמון ה"סמולני" ולא מצליח לשלוט.
- 2.בר 09/06/2016 13:22הגב לתגובה זוהנגידים וראשי הממשלות בכל המדינות הקפיטליסטיות עושים כל מה שהם יכולים להגן על כספם של בעלי ההון הגדולים הורדות ריבית והדפסת כסף ומסייעים להם להתחמק מלשלם מיסים וזאת בתירוץ שהם מייצרים מקומות עבודה כל התרגילים האלה נועדו להיכשל הנפילה בוא תבוא וככל שתתאחר תהיה כואבת יותר
- 1.עוזב את ת"א 09/06/2016 13:05הגב לתגובה זולאור דברי הבלע של ראש העיר חולדאי השמאל הקיצוני החלטתי לעזוב את תל אביב. לא מוכן שהמיסים שלי יממנו את החרפה הזאת. אדם משובש דעת נכלולי שלא ראוי להיות בשום תפקיד ציבורי.
- סאני 09/06/2016 15:26הגב לתגובה זוכמה שאתה צודק הכולרה מדבר בזמן שנרצחים והוא בצד של המרצחים
- תל אביבי גאה 09/06/2016 15:41מחכה שתעופו מתל אביב וכמה שיותר רחוק וכמה שיותר מהר. מה עשיתם בשביל מדינה חולרות? אתם מבינים שאתם מדברים על תת אלוף בחיל האוויר שעזר להציל את התחת הלבנבן שלכם ששכבתם במחילות או מתחת למיטה. נחשב לאחד מראשי העיר הטובים בעולם.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת?
דונלד טראמפ החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל.
שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.
ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.
מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?
השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.
השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.
