הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות

סיבוב פרסה תוך יומי אגרסיבי בנפט - פחד גבהים?

אלמוג עזר | (1)
נושאים בכתבה נפט ערב הסעודית
סיבוב פרסה מהיר בנפט. מחיר החבית שזינק בתחילת היום לאזור ה-45.8 דולר, עבר לירידות וסגר בירידות חדות של 2.7% לכדי מחיר של 43.4 דולר. השריפה בקנדה שמפחיתה כמיליון חביות ביום מההפקה הקנדית (כ-40% מתפוקת חולות הנפט של המדינה) מספקת רוח גבית למחיר החבית. בתוך כך, פיטורי שר הנפט הסעודי בסופ"ש מרכזים עניין היום (ראו את סרטון מילות הפרידה שלו).  בנוגע לעניין בסעודיה: אל נעימי היה אחראי בשנים האחרונות על תחומי ההיצע והביקוש במדינה ובתוך כך גם על רזרבות הנפט הגדולות בעולם. בשנתיים האחרונות, תפקידו היה מאתגר במיוחד לאור הצניחה החדה במחירי הנפט והלחץ מצד שאר המדינות החברות באופ"ק להקטין את התפוקה בשוק בכדי למנוע את הירידות החדות.   בשל כמות הרזרבות האדירה של ערב הסעודית (שמוערכת בשיעור של 15% מהרזרבות העולמיות) בכל מה שנוגע לנפט, היא נחשבת למעין מנהיגת קרטל אופ"ק. לכן, אל נעימי פחות או יותר היה מנהיג אופ"ק. בכל מקרה לאורך כל תפקידו סרב להיכנע ללחץ מסביב ולהקטין את תפוקת הנפט הלאומית של ערב הסעודית. האלטרנטיבה של אל נעימי הייתה לשמור על גודל השוק של המדינה בכל מקרה ובכל התפתחות. לכן סוחרי הנפט עשויים לפרש את לכתו הביתה כבשורה מעודדת למחיר הנפט. סטייה מסוימת בבחירתו של אל נעימי נרשמה בחודשים האחרונים. זאת לאחר שערב הסעודית הסכימה ואף תמכה בהסכם שעל פי מדינות אופ"ק יקפיאו את התפוקה שלהם לכדי רמת התפוקה שנרשמה במדינתם בחודש ינואר השנה. התנאי היחידי שהתנתה ערב הסעודית להסכמתה, היא הסכמה נפרדת של מדינת איראן להקפאה. הסיכויים שאיראן, שנמצאת בתהליך מתמשך מבחינת השנה להשיב את יכולות התפוקה שלה לרמה שבה נמצאו לפני הסנקציות שהוטלו עליה מהמערב, היו נמוכים.  מאז כשלון המאמצים להקפאה, גם אל נעימי וגם שר הנפט הרוסי אלכסנדר נובאק טענו כי יעלו את התפוקה של שתי המדינות לשיאי כל הזמנים. מעניין יהיה לעקוב גם אם שר הנפט החדש של סעודיה, יתבטא ויכוון לאותה המגמה. בתוך כך, סעודיה טוענת כי היא מחזיקה ביכולת להגדיל את התפוקה באופן מיידי עד ל-2 מיליון חביות ביום. בכך תגיע המדינה לכדי הפקה של 12 מיליון חביות ביום וזו תתיצב בראשות המדינות המייצאות נפט ובכך תחלוף על פני רוסיה.  תהליך נוסף נרשם בחודש האחרון תחת כהונותו של אל נעימי כשר הנפט של סעודיה. ערב הסעודית מבקשת להפוך את החברה הלאומית לקידוח והפקת נפט אראמקו לחברה ציבורית החל לקרום עור וגידים. אל נעימי משמש מתוקף תפקידו כשר הנפט גם כמנכ"ל ארמקו ולא מן הנמנע כי הנפקת ארמקו כחברה ציבורית נגסה בכוחו כשר הנפט והאיצה את עזיבתו. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אל על 09/05/2016 16:51
    הגב לתגובה זו
    טיסה נעימה
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

להמשך הכתבה לחץ כאן