"ככה נראית בזוקה מוניטרית - אם הצעד הזה כל כך טוב אז למה הוא מרגיש לי כל כך רע?"

הבנק המרכזי של אירופה חתך את הריבית והקפיץ את שוקי המניות. האנליסטים לא מרוצים מהמהלך
גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה דראגי

הורדת הריבית היום (ה') באירופה מתקבלת באגרסיביות - דוחפת את שווקים וגררה טלטלה בשער האירו. דראגי הוריד את הריבית מ-0.05% ל-0% ואת הריבית על הפקדונות ממינוס 0.3% למינוס 0.4% - ובכך למעשה משלם לבנקים באירופה כדי לקחת הלוואות. האנליסטים בשוק אומרים כי מדובר בצעד פופוליסטי, שלא לומר נואש, כדי להניע את הכלכלה. אם לא די בכך דראגי הרחיב את כמות רכישות האג"ח מעבר לצפוי בשוק ל-80 מיליארד דולר בחודש. מנגד, דראגי הוריד את ציפיות האינפלציה ב-2016 ל-0.1% בלבד ואמר כי הוא לא רואה הפחתות ריבית נוספות בהתאם לתחזיות שנתן - הדבר גרר שינוי כיוון בבורסות כאשר הדאקס סיים את היום בירידה צורמת. 

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב: "הגדלת רכישות האג"ח הוא צעד משמעותי לשווקים, אך הורדת הריבית מהווה צעד בעייתי ואפילו מעט פופוליסטי, כאשר הוא בעצם מהווה כניעה למשקיעים שחושבים לטווח קצר. דראגי רוצה להראות למשקיעים את מחויבות הבנק המרכזי לצמיחה כלכלית וליציבות השווקים, אבל ריבית שלילית של 0.4% משדרת גם סימנים של היסטריה ואבדן עשתונות".

"זה לא מהלך כלכלי טבעי, גם בתקופות של האטה כלכלית. הבנק המרכזי האירופאי צריך לזכור שהוא יצטרך בשלב כלשהו גם להעלות את הריבית לרמות נורמאליות והטיפוס למעלה נראה שיהיה תלול וקשה. דראגי צריך להודיע שלא יהיו עוד הורדות ריבית. למרות ששוק המניות האירופאי עדיין לא הגיב לתוכנית ההרחבה הכמותית בדומה לתגובת השוק האמריקאי, בהקשר הזה אין לבנק אלטרנטיבה להרחבה הכמותית והוא היה חייב לבצע אותה".

"מלחמת המטבעות תימשך"

עידן אזולאי, אפסילון: "יותר משהודעתו של הבנק המרכזי באירופה היום מראה על נחישותו להאיץ את הפעילות הכלכלית באירופה, היא מעידה עד כמה הוא נואש להניע את הכלכלה האירופית. אם התוכניות המוניטריות האגרסיביות שיושמו עד עתה לא סייעו להביא שינוי בכלכלת הגוש, מדוע שהתוכנית החדשה תצליח בזה? ככל הנראה, מלחמת המטבעות תימשך, כאשר יש להניח שהסינים יפעלו להחליש את המטבע שלהם ובמקביל נוצר לחץ גם על הפד, מה שעשוי לגרום לו להמתין עם העלאת הריבית על מנת לא ליצור לחץ על הדולר. יש לציין שהתוכנית המוניטרית החדשה תשפיע לרעה על ריווחיות הבנקים באירופה".

"ככה נראית בזוקה מוניטרית"

ברק גרשוני, אלומות קרנות נאמנות: "טוב, אז ככה נראית בזוקה מוניטרית - הפחתת ריבית על פקדונות למינוס 0.4%, הרחבת הרכישות מ-60 ל-80 מיליארד אירו, הפחתת הריבית הבסיסית ל 0.00%, 4 תכניות TLTRO החל מיוני, והכי חשוב לדעתי - פתיחת תכנית הרכישות לכל אג"ח קונצרני מדורג נקוב באירו בגוש פחות או יותר. צעד משמעותי ואגרסיבי ביותר עבור שוק ההון. זהו סגמנט שוק שהיקפו בערך 900 מיליארד אירו. מדובר למעשה בהזרמת כסף ישירות לחברות לא פיננסיות, קרי לעסקים "רגילים". מעניין יהיה לשמוע בהמשך מה היה הצידוק החוקי של ביצוע רכישות אג"ח קונצרני מכל סוג שהוא על ידי הבנק המרכזי".

"בכל אופן, זה הרבה יותר ממה שהשוק ציפה. דראגי עושה את המהלכים המוניטריים האגרסיביים באופן מושלם מבחינתנו כבנק מרכזי, בטח להנאתו המרובה של פול קרוגמן. להערכתי חלק מהצעדים בעלי פוטנציאל גדול לקדם את הכלכלה האירופית, כמו הפחתת ריבית הפקדונות, שבאמת הצליחה לעודד את מתן האשראי לצרכנים ולעסקים ומהלך רכישת האג"ח הקונצרני החדש, שלבטח יוביל לרווחי הון ניכרים באג"ח הקונצרניות בגוש ויתרום להקלה בפעילות האשראי של המגזר העסקי הלא פיננסי, ויוביל כמובן אגב כך לתמחור חסר משמעותי של סיכוני החברות ולרווחי הון נאים למחזיקים בהן".

"אבל ... אי אפשר שלא לקבל תחושה של פאניקה ממהלך של הרחבה מוניטרית כה אגרסיבי, כה נרחב, כה מסובך וכה שנוי במחלוקת. העולם המוניטרי נמצא בתהליך של "ריצה לתהום" (Race to the bottom) ומאד קשה לחזור לשפיות כלכלית, כמו שמנסים לעשות כעת בארה"ב. עצמה מוניטרית כזו ממחישה עד כמה אזלת היד הפיסקלית בגוש האירו מטרידה את קברניטי הבנק המרכזי. אם הצעד הזה כל כך טוב אז למה הוא מרגיש לי כל כך רע?".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ירון 10/03/2016 17:42
    הגב לתגובה זו
    יום שני השוק יטוס אחרי שיעכלו את הנתונים שאין איפה לשים את הכסף
  • "אין איפה לשים את הכסף"...אז עדיף "לשים" ולהפסיד? (ל"ת)
    ' 10/03/2016 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רווחים רק בבורסה לא יעזור (ל"ת)
    רצי 10/03/2016 17:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאקרו 10/03/2016 17:23
    הגב לתגובה זו
    האחרון בהחלט.
  • 4.
    יש כאלה שזה מרגיש להם מצויין. (ל"ת)
    מי זה שמרגיש לו רע? 10/03/2016 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 10/03/2016 16:16
    הגב לתגובה זו
    הפתיע אותם דראגי התותח
  • 2.
    יונתן הקטן 10/03/2016 16:08
    הגב לתגובה זו
    רק אני מבין שמדובר בצעד שממחיש מהוא עומק הפניקה? וכמו עדר של שוטים רצים לקפוץ מהשוק? המושג חדשות רעות לכלכלה חדשות טובות לבורסה לא יחזיק לאורך זמן אני בורח עכשיו גם במחיר של אי רווח של מספר אחוזים
  • 1.
    לילי 10/03/2016 15:50
    הגב לתגובה זו
    ריביתת שלילית מקטינה את יכולת הבנקם להעניק הלוואות לצמיחה . הציבור ימיר את הפקדונות למזומן או יעבירם לבנקים בארצות אחרות שנית הכסף ברובו יזרום לנכסים פיננסים של חברות מבוססות עמיחה חדשה לא תהייה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.