שאלת הזכויות: האם הקיפאון סביב אישורי תמ"א 38 הריסה ובניה יגיע לסיומו בימים הקרובים?

אמיר הלר משנה למנכ"ל מהתאחדות בוני הארץ: "עד שכבר הייתה התקדמות ופרויקטים יצאו לפועל בהיקפים נרחבים - הפרשנות תקעה הכל מחדש" 
ענת דניאלי | (3)

האם אי הוודאות סביב תמ"א 38 מסוג הריסה ובנייה לקראת סיום? בחודשים האחרונים התקיימו דיונים רבים סביב השאלה כיצד לחשב את השטחים שיתווספו למבנה במסגרת התמ"א וכבר מספר חודשים שהדיירים והקבלנים ממתינים על הגדר. 

הסוגיה סביב החישובים החלה בעתירה שהוגשה במסגרת ועדת ערער ברחוב קק"ל בשכונת בורכוב בגבעתיים, שהשפיעה על הענף כולו, עם קביעות מצד היועץ המשפטי לממשלה ודיונים בוועדת הרפורמה להתחדשות עירונית. הסוגיה אף הסתבכה עוד יותר כאשר פרסמה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את תיקון 3א' לתמ"א 38 (3.11.15). על התיקון הגיב במכתב הבהרה המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ: "החלטת המועצה הארצית על הגדלת זכויות הבנייה בתמ"א 38, היא ללא תוקף משפטי" וזאת עד לסיומו של ההליך התכנוני, שצפוי לכל המוקדם בעוד כחצי שנה ולפיכך לא ניתן להגן עליה בערכאות.

בעקבות אירועים אלה ובמהלכם, נוצרה בהלה בגזרת הקבלנים שטענו כי לא תהיה כדאיות כלכלית בפרשנות מצומצמת בחישובי הבנייה, וזמן מה לאחר התיקון, הוגשו ערעורים (כ-51 במספרם) ובימים אלה מתקיימים הדיונים בהשגות אלה, תוך שהמומחה שמונה מטעם המועצה, פרופ' דימיטרי מזו, צפוי להגיש את מסקנותיו בימים הקרובים. 

בעקבות השתלשלות אירועים ארוכה זו, בדקנו מול התאחדות בוני הארץ את סטטוס התקדמות פרויקטי תמ"א 38 מסוג הריסה ובנייה, כשם שדיירים רבים תלויים באוויר. לטענתם: "כרגע לא ידוע לארגון על קבלן או יזם שהצליח לקבל אישור לפרויקט תמ"א 38 מסוג הריסה ובנייה בוועדות המחוזיות". 

אמיר הלר משנה למנכ"ל, מנהל אגף יזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ: "כל הפרויקטים בשלבי הרישוי של תמ"א 38 מסוג הריסה ובנייה נעצרו ויש קיפאון. הועדות המקומיות חוששות לקבל החלטות וכך גם ועדות הערער. אנו מצויים בתקופה של אי וודאות, הדיירים, היזמים, הוועדות המקומית המחוזיות והערער ממתינים למוצא פיה של המועצה הארצית". עוד הוסיף הוא כי "הדיירים מבינים שיש כרגע מחלוקת בעניין פרשנות וחישוב הזכויות וזה ממש לא מנחם אותם כי הם רוצים שהפרויקטים ייצאו לפועל. עד שכבר הייתה התקדמות ופרויקטים יצאו לפועל בהיקפים נרחבים הפרשנות תקעה הכל מחדש". 

כשנשאל מתי נראה התחדשות של הפרויקטים, הלר מעריך כי "תוך חודשיים יאשרו את התיקון ואם תתקבל פרשנות מרחיבה, נראה יותר פרויקטים מסוג זה, אך אם יבחרו בפרשנות המצמצת, נראה פרויקטים שתוכננו ולא ייצאו לפועל, לפחות לא במתכונת הריסה ובנייה מחדש".

טבלה המסבירה את הפרשנויות השונות לחישוב תמ"א 2-38: 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פינסקר 09/02/2016 15:29
    הגב לתגובה זו
    בית חד קומתי , קטן לא יכול ולא צריך לקבל תמא 38, הוא אינו מסכן את דייריו ואם יבנה בית חדש בן 6 קומות , הוא יהיה בטוח מסוכן יותר הגם שהוא חדש. מדובר בנסיון לעשות רווח קל ולהרוס שכונות טובות, שם יצוצו מגדלים בנ 6 קומות באזורים נמוכים. תמא 38 ראוי שתעשה בבתים גבוהים שם הסיכון להרבה דיירים וגם בבתי ספר וגני ילדים- כל נסיון להכשיר מקרי קצה כאלו שלוקחים בית בן דייר אחד ועושים ממנו 14 דיירים ראוי שידחה לעולמים.
  • אפרת 09/02/2016 17:14
    הגב לתגובה זו
    מישהו תגיד:" טוב, אז טעיתי....... אבל למה שהם יקבלו דירות ואני לא???? גם אני רוצה. וזה עדיין לא טיעון......
  • נתי 09/02/2016 16:50
    הגב לתגובה זו
    אך ערך דירתך, לא אומר ששכונה שלמה צריכה לסבול ולסכן את תושביה. ככול שיצרפו עוד בתים לתמא, תהיה לו התכנות כלכלית וניתן יהיה להוציא אותו לפועל. צריך להתחיל להשית קנסות כבדים על מתנגדים בעלי אינטרסים, המטרפדים פרוייקטים ומסכנים אוכלוסיה שלמה!
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר -0.27%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?