צפו בסרטון: כוחות צה"ל תופסים את המחבל ומוציאים אותו ממיטתו

לאחר יום וחצי של חיפושים, כוחות צה"ל תפסו את המחבל והעבירו אותו לשב"כ
גיא ארז | (13)
נושאים בכתבה צהל

בסרטון שהפיץ דובר צה"ל הבוקר (ג') נראים לוחמי דובדבן מגיעים לבית שבו שהה המחבל מוראד עבדאללה עדאיס בן ה-16 שרצח שלשום את דפנה מאיר ז"ל בעתניאל, נכנסים לחדרו בזמן שהוא ישן ועוצרים אותו. הוא הועבר לחקירת שב"כ.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    גל 19/01/2016 23:03
    הגב לתגובה זו
    וואלה זה לא בסדר ....נו כעת שרת החוץ של שבדיה תגיד שאנחנו מפריעים למסכן לישון.!!!..מה זה ככה להעיר באמצע הלילה בלי להודיע מראש ולבקש סליחה. שעוצרים אותו ..זה לא יפה ....ככה ....באמת .....
  • 10.
    יהודי 19/01/2016 13:13
    הגב לתגובה זו
    איזה קור רוח רצח והלך לישון
  • 9.
    ישראלי 19/01/2016 13:11
    הגב לתגובה זו
    אחלה וילה יש למחבל .ישן טוב הבן....קדימה להרוס את הוילה ולכלא לכל החיים.
  • 8.
    שלומי 19/01/2016 13:03
    הגב לתגובה זו
    אצלנו מי שיש לו בית כזה נחשב עשיר.
  • 7.
    בבקשה צילום דומה עם אנשי תג מחיר (ל"ת)
    ומהר 19/01/2016 11:44
    הגב לתגובה זו
  • ולהרוס גם להם את הבתים. (ל"ת)
    אחד 19/01/2016 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מחבל נבל בן נבל. למצות איתו ועם משפחתו את הדין. (ל"ת)
    ישראלי 19/01/2016 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יאיר 19/01/2016 11:00
    הגב לתגובה זו
    בשבוע שעבר זה היה אותו סיפור עם המחבל מכפר ערה אני לא מבין איך זה יתכן בכלל
  • 4.
    נראה כמו שיתוף פעולה מבפנים (ל"ת)
    כותב 19/01/2016 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי דורון 19/01/2016 10:48
    הגב לתגובה זו
    גירוש של כל הכפר והקמת ישוב יהודי במקום .וזה מעט על רצח של אם יהודיה בחבלי ארץ ישראל תבנה ותכונן אמן.
  • 2.
    ציון 19/01/2016 10:35
    הגב לתגובה זו
    עכשיו צריך להרוס את כול הבית הזה נמאס מהמדיניות הרופסת הזו מה אנחנו צאן לטבח כול מחבל להרוס לו את הבית מייד
  • 1.
    איזה וילה!!! לא עוני ולא כיבוש!! רק שנאה (ל"ת)
    איסלאמית מטורפת.. 19/01/2016 10:18
    הגב לתגובה זו
  • כשלון 19/01/2016 10:50
    הגב לתגובה זו
    אם הוא לא חוסל. הבית צריך להיהרס מיידית, ומשפחתו מגורשת. בסוף ישראל תעשה את זה כמדיניות - לצערי רק אחרי שנשלם באבידות רבות נוספות. זו המשמעות של הרתעה אפקטיבית.
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.