נטל המס על העניים בישראל הולך וגדל - מכון ון ליר פרסם היום (א') מחקר אשר בדק את הפרוגרסיביות של המסים בישראל והשינויים בה לאורך זמן. המחקר, שהתבסס על סקרי הכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2013-2001, הראה כי בדומה לכול המדינות המפותחות מערכת המסים בישראל מאופיינת בפרוגרסיביות - כלומר, העשירונים העליונים משלמים מס גבוה יותר מהעשירונים התחתונים. יחד עם זאת, וכתוצאה מקיומם של מסים עקיפים ברמה גבוהה – ובעיקר המע"מ - בישראל קיימת תופעה של מס ממוצע גבוה בעשירון התחתון, כאשר העלייה במס הממוצע מתרחשת החל מהעשירון השני ומעלה בלבד ( גרף בצורת "U"). תופעה בולטת בישראל, לפי ון ליר, היא שהפרוגרסיביות של המערכת ירדה מאוד בין השנים 2001 עד 2013. כך למשל המס הממוצע על שני העשירונים העליונים ירד מ-37% ל-28% ומ-47% ל-42% בהתאמה, בעוד שהמס על העשירון התחתון קפץ מ-29% ל-34%. הירידה בפרוגרסיביות נובעת מהעלייה של משקל המע"מ בתקבולים (מ-24% ל-32%) ומהירידה של מס הכנסה (מ-35% ל-27% מהגבייה). במדינות המפותחות מקובל להנהיג מערכת מס פרוגרסיבית, המאופיינת בכך שהמס הממוצע עולה עם ההכנסה. המדד המקובל כדי למדוד את מידת הפרוגרסיביות של מערכת המס הוא מדד סוטס, המבוסס על סקלה שבין 1- ל: 1-. ככול שהמדד קרוב יותר ל-1 המערכת היא פרוגרסיבית יותר (כלומר – המס הממוצע גבוה יותר לבעלי הכנסה גבוהה), בעוד שקרבת המדד ל-1- מסמנת מערכת רגרסיבית לחלוטין. מדד סוטס בישראל ירד לאורך זמן, אם כי ב-2013 המדד הראה היפוך בכיוון בעקבות העלאת שיעורי מס-הכנסה ע"י הממשלה הקודמת. לפי ון ליר, אחת התופעות הבולטות בישראל היא קיומו של שיעור מע"מ אחיד (להוציא פירות וירקות ושירותי תיירות) - בניגוד למדינות מפותחות רבות בהן קיים מע"מ מופחת עבור מוצרים הנצרכים על-ידי צרכנים בעלי הכנסה נמוכה. כתוצאה מכך, בהסתכלות בינלאומית 'מדד סוטס' של המיסים העקיפים בישראל הוא הגבוה ביותר מבין המדינות עליהן חושב מדד סוטס - הכוללות את בלגיה, הונגריה, בריטניה, יוון ואירלנד. רק בארה"ב קיים מס-קנייה רגרסיבי יותר, אם כי בארה"ב המע"מ לא מוטל באופן כלל-מדינתי. כך מתקבל שמדיניות המיסוי העקיף בישראל היא יחסית רגרסיבית, דבר שבא לידי ביטוי בשיעור המס הגבוה שמוטל על אלכוהול, על דלק ועל טבק (סיגריות ונרגילה). מקור מיסים שהוא פרוגרסיבי הוא המסים הישירים, הכוללים את מס-הכנסה, דמי ביטוח לאומי, מס רווחי הון ומס חברות. אמנם ישראל פרוגרסיבית יותר מארה"ב בדמי הביטוח הלאומי, אך בארה"ב מוטל מס עיזבון פרוגרסיבי - בעוד שבישראל הוא אינו קיים, ובמס-הכנסה ומס חברות 'מדד סוטס' של ארה"ב מראה על פרוגרסיביות גבוהה יותר. גם בסך המיסים מתקבל כי בארה"ב הפרוגרסיביות הכללית של מערכת המס גבוהה יותר מזו שיש בישראל על-פי המדד.