גרף

משאירה אבק לרוסיה: הפתעה בטורקיה - הצמיחה מעבר לצפי

בעוד כלכלת רוסיה רשמה צמיחה שלילית ברבעון השני, ונראה כי מחיר הנפט לא יתרום בהמשך, טורקיה מפתיעה את הכלכלנים
גיא בן סימון | (6)
נושאים בכתבה טורקיה

המשבר הטורקי-רוסי צפוי להעיב על טורקיה בהמשך לאחר הפלת המטוס הרוסי, כאשר האיום על הפסקת הסכמי סחר מאיימים על הכלכלה הטורקית. עם זאת, בינתיים ארדואן יכול להיות מרוצה. הכלכלה הטורקית צמחה ברבעון השלישי של 2015 ב-4% לעומת התקופה המקבילה של 2014 - הרבה מעבר לתחזיות הכלכלנים. לפי סקר כלכלנים שערך 'וול סטריט ג'ורנל', הכלכלה הטורקית אמורה היתה להציג צמיחה של 2.7% בלבד ברבעון השלישי.

לצד המתיחות בין ארדואן לפוטין קשה שלא להתייחס לכלכלה הרוסית שציינה ברבעון השני צמיחה שלילית, לראשונה מאז 2009. הכלכלה הרוסית סובלת מחולשה מתמשכת על רקע הסנקציות של האיחוד האירופי, לצד ירידת מחירי הנפט, ונראה כי השפל שנרשם במחיר הזהב השחור במהלך השבוע לא צפוי להטיב עם רוסיה בהמשך.

מנגד, למרות הנתון המעודד הכלכלה הטורקית צפויה לסבול מלחץ בהמשך לאחר שהיחסים עם רוסיה עלו על שרטון. מוקדם יותר השבוע הודיע סגן ראש הממשלת ארדואן, מהמט סימסק, כי המתיחות אם רוסיה עלולה לגרוע 0.4% מהתוצר - משמע 2.3 מיליארד דולר בשנה. בתרחיש הגרוע, הטורקים מעריכים כי המתיחות תביא לאובדן של 9 מיליארד דולר.

הלירה הטורקית מתאוששת מעט לאחר פרסום הנתון הבוקר בשנה שתעדיף לשכוח עם ירישה של 19% מתחילתה. מנגד, מדד DJ TURKEY 20 (דאו 20 הטורקי) עולה כעת בכ-1% אך עדיין, מהמשבר הגדול של מאי 2013, המדד מדשדש ומציין מתחילת השנה ירידה של 14%.

מדד DJ TURKEY 20 מתחילת השנה:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    666.66 10/12/2015 22:26
    הגב לתגובה זו
    666.66
  • 2.
    לאתרוש 10/12/2015 12:03
    הגב לתגובה זו
    ובנוסף. עניין המשאירה אבק. מה השטויות הללו? אתם משווים כאן בין ריאל מדריד להפועל זרנוגה? פוטין רק מתעטש קלות. והופ. טורקיה שטבחה בארמנים כ 2 מליון, נעלמת כלא הייתה. ואנחנו? אנחנו הטובים והחזקים והצודקים ביותר. יום טוב.
  • 1.
    ביבי, תלמד מטורקיה איך מיצרים צמיחה (ל"ת)
    טורקו 10/12/2015 11:06
    הגב לתגובה זו
  • אלי לטורקו 10/12/2015 12:01
    הגב לתגובה זו
    בעתיד יש לביבי ולמדינת ישראל גז בים מה שאין לטורקים יש תעשיות סייבר ומחקר סייבר מה שאיו לטורקים יש יצוא וייצור ידע ביטחוני מדעי ביולוגי ועוד ועוד אז לטורקים יש דברים אחרים בעיקר תיירות ונופש אבל אם גם פה יורידו מחירי נופש לרמה כמו שם אז התיירות תפרח גם פה לא פחות ואפילו יותר רק צריך פה יותר שקט פוליטי ביטחוני וכלכלי והכל יבוא על מקומו בשלום כל טוב לכולנו
  • לא הכל וורוד כמו שכתבת יש גם דברים יותר שם מפה לידיעתך (ל"ת)
    לאלי 10/12/2015 13:47
  • תלמד מהם על כבוד עצמי (ל"ת)
    מלקק סיפון המרמרה 10/12/2015 12:00
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.