שוק האג"ח בת"א חטף אחרי דו"ח התעסוקה בארה"ב

גדלה ההסתברות להעלאת ריבית בארה"ב - וגם מדדי האג"ח בישראל נפגעו
גיא ארז |
נושאים בכתבה אגח יילן ריבית

שוק האג"ח בת"א חטף עם פתיחת שבוע המסחר, זאת כאשר המשקיעים עשו את ההתאמות לאחר דו"ח התעסוקה האמריקני שניפץ את התחזיות בצורה קיצונית. תשואות האג"ח בחו"ל זינקו בתגובה לדו"ח (כלומר שערי האג"חים נפלו), והיום זה קרה בת"א - הכל בשל הצפי כי העלאת הריבית בארה"ב מתקרבת. 

מדד תל בונד 20

מדד תל בונד 40

אג"ח כללי

דו"ח התעסוקה בארה"ב שפורסם ביום שישי היה טוב בהרבה מהצפוי - והציג תוספת של 271 אלף משרות בחודש אוקטובר, לעומת תחזיות לתוספת של 185 אלף משרות בלבד: שיעור האבטלה עמד על השיעור הנמוך ביותר מאז אפריל 2008 - 5%. בשל הנתונים הטובים למשק האמריקני, הסבירות כי הפד' יבחר להעלות את הריבית בחודש הבא (ב-16 בדצמבר) זינקה, ובבורסת החוזים בשיקגו עלו הסיכויים להעלאה ראשונה ב-9 תשנים מ-58% ל-70%. הדבר מתווסף לעובדה כי הפד' כבר טען כי 'עליית ריבית עוד השנה - אפשרית'', ובהיותו של המשק האמריקני בריא, אפשרות זו מתחזקת מאוד.

 

ההשפעה על שוק האג"ח בעולם מיידית: בארה"ב תשואות אגרות החוב הממשלתיות עלו לשיעור של 2.33%, ובגרמניה הן טיפסו ל-0.69%. תשואות האג"ח עשויות להמשיך להעלות כל עוד הציפיות לעדכון הריבית מעלה קיימות, כמו גם לאחר מכן, עם הציפיות להעלאות נוספות אבל השאלה המרכזית היא כעת - באיזה קצב תעלה הריבית. 

ההשפעה על מדדי האג"ח בישראל הגיעה הבוקר: התשואות עלו, ומכאן שעריהן ירדו. את הירידות הוביל שוק האג"ח הממשלתי, כאשר מדד הממשלתי צמוד איבד 0.37% (אחרי שכבר צלל 0.5%). מדד הקונצרני הכללי 'הסתפק' בירידה של 0.2%. מדד האג"ח הכללי ירד 0.31%. הירידות החדות נרשמו כמובן באג"חים הארוכים, כך לדוגמה - ממשלתי שקלי 0142 (מח"מ של 15 שנה) נפל 0.92%. אג"ח ממשלתי כללי ל-10 שנים (0825) איבד 0.63% לתשואה של 2.19%.

ממשלתי שקלי 0142 -0.04%

ממשלתי שקלי 0825 

למרות שבנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית לפני הרבעון הרביעי של 2016 ,יונתן כץ מ'לידר שוקי הון' מעריך כי שוק האג"ח הישראלי ימשיך להגיב לשינוי בתשואות בארה"ב, - "אך לא באופן מלא". 

קיראו עוד ב"אג"ח"

כץ מאמין כי התשואות ל- 10 שנים בארה"ב "ימשיכו לזחול כלפי מעלה לכיוון 2.5% ברבעון הראשון של 2016", ומעריך כי נראה הפד' יעלה את שיעור הריבית אחת לרבעון - ככל שיתגברו לחצי השכר והאינפלציה.

אלכס ז'בזינסקי ממיטב-דש מסר כי לפי דעתו התשואות לא ''יעלו יותר מדי'' בארה"ב:  "זו עליית ריבית ראשונה, ולא נראה שהיא תעלה מהר כ"כ או בקצב גבוה.  יכול להיות שהן יעלו עוד, אבל לא מדובר בתהליך של עלייה משמעותית".

ז'בז'ינסקי מזכיר כי כל עוד השוק לא רואה אינפלציה גבוהה, ויש צורך להעלות בצקב גבוה -  התשואות יעלו, אבל לא בטוח שמדובר בתחילתה של עלייה ארוכה בתשואות. מבחינת ישראל, ז'בז'ינסקי לא רואה כרגע עליית ריבית באופק, ונתמך בדברי קרנית פלוג שאמרה שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.