כחלון ממשיך לנסות לעודד הצמיחה: יקדם הטבות מס לחברות ציבוריות בתחום המחקר והפיתוח

מדובר בנסיון נוסף של שר האוצר לעודד את הצמיחה במשק, ושוב הפתרון מגיע מכיוון הורדת מסים
גיא ארז | (6)
נושאים בכתבה הקלות מס כחלון

שר האוצר משה כחלון ממשיך לנסות לעודד את הצמיחה במשק הישראלי, וגם הפעם הפתרון מגיע מכיוון של הורדת/הקלת מסים: שר האוצר ורשות המסים הפיצו היום תזכיר חוק המקדם השקעות בחברות בינוניות שייסחרו בבורסה בישראל, ואשר פועלות בתחום המחקר והפיתוח, וזאת באמצעות הטבות מס.

נדגיש כי ההקלות יופנו לחברות ציבוריות-בינוניות בלבד, כאלו ששוויין בין 200 מיליון למיליארד שקל. התזכיר הנ"ל יוצא לאחר 'סוכריות' אחרות שחילק שר האוצר למשק הישראלי, בהן הורדת המע"מ באחוז, הורדת מס החברות והפחתת המס על האלכוהול. כל אלו, לפיד דבריו, לצורך עידוד הצמיחה. נזכיר כי לפי נתוני הלמ"ס, היצוא ירד ב-11% ברבעון הראשון וב-12.5% ברבעון השני. ההשקעות ירדו ב-8% וב-3.8% בשני הרבעונים הראשונים של השנה.

הקלות המס תאפשרנה החזקה של כמה קופות גמל בקרנות נאמנות פטורות בשיעור שאינו עולה על 75% (במקום 50% היום).  קרנות אלה יהיו קרנות היי-טק נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות אשר יהיו רשאיות להשקיע עד 30% מן הסכום שיגוייס מהציבור בניירות ערך של חברות הייטק לא נסחרות, ועד 50% במקרה בו תתקבל תמיכת מדינה.

עוד מוצע בתזכיר לקבוע בהוראת שעה של שלוש שנים, כי עלות ההשקעה במניות אשר נרכשו במסגרת הנפקה לציבור של חברת מחקר ופיתוח תוכר במועד ההשקעה כהפסד הון בר קיזוז (במקום להכיר בהשקעה זו כעלות במועד מכירת המניות). לפיכך, השקעה במניות בחברת מו"פ, עד לגובה של 5 מיליון שקלים חדשים, תוכר למשקיע כהפסד הון בשנת המס.

 

כמו כן מוצע בתזכיר לקבוע, במסגרת הוראת שעה, כי תינתן אפשרות ליחידים בעלי שליטה בחברות מו"פ, להתחייב במס על עליית ערך האופציות שהתקבלו בידיהם טרם רישום החברה בבורסה, ממועד הרישום כאמור ועד מועד המימוש במסלול רווח הון, קרי במס בשיעור של 25% ולא במס בשיעור שולי.

 

שר האוצר, משה כחלון אמר היום כי: "הקלות המס שנועדו לעודד השקעות בחברות מו"פ מצטרפות לחבילת הצעדים שתסייע להצמחת המשק הישראלי עליה הודענו לפני שבועיים. מטרתו של התזכיר שהופץ לגרום להאצה מחודשת של קטר ההייטק לו תפקיד מרכזי בצמיחת המשק הישראלי ולעודד גיוס הון באמצעות הנפקה בבורסה."

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ביבי עשה ממנו קציצות (ל"ת)
    חושם 07/10/2015 15:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ranr 07/10/2015 08:03
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מדוע רק חברות בינוניות ומדוע רק חברות שנסחרות בבורסה ומדוע רק חברות המוגדרות "היי-טק". יש בישראל לא מעט חברות קטנות וגדולות שאינן נסחרות בבורסה, שאינן מוגדרות הייטק אך משקיעות בפיתוח מוצרים בתחומים שונים והוכיחו את יכולותיהן בפיתוח, בייצור ובשיווק, בעיקר לחו"ל. השקעה בחברות אלו עשוייה לתמוך בצמיחה לא פחות ואולי אף יותר, מאשר קבוצת החברות שמומלצת לתמיכה. אינני רואה הצדקה כלשהי לאבחנה הזו.
  • 4.
    לימון סחוט 07/10/2015 03:41
    הגב לתגובה זו
    גם ככה חברןת משלמות בקושי. אני רוצה לשלם מס באחוזים של רטטחעם כלואים....
  • 3.
    cleareye 06/10/2015 23:24
    הגב לתגובה זו
    מדוע לעודד חברות מחקר שהן במידה רבה הימור כאשר חברות רווחיות, שכבר הוכיחו את עצמן, נאנקות תחת מסים רצחניים? לא עדיף להוריד את המשקולות מסוסים מנצחים במקום להמר על סוסים לא ידועים?
  • 2.
    עדיין עדיף לפצל ירה ולהשכיר. (ל"ת)
    מוטי 06/10/2015 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני כחלון 06/10/2015 16:35
    הגב לתגובה זו
    כחלון כחלון כמה שאתה חובבן..לא למדת שהורדת מסים מעודדת צריכה? תוריד את המס הברוטלי על רווחי הון מ 25 אחוז ל 10 אחוז ואז תראה צמיחה אמיתית בבורסה. אתה חובבן .אם היית אדם חכם ומקצוען ישר היית מוריד את המס 25 אחוז ההזוי הזה. זאת הקדנציה הראשונה והאחרונה שלך..אין לך מה להציע לסוחרים ולאזרחים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?