ניתוח

מחפשים פוטנציאל? אלו 2 התחומים הכי חמים בביוטק כיום - ויש שם מניה ישראלית

האנליסט מאופנייהמר מתייחס לסקטור הביוטק ובאופן ספציפי ל-2 פלטפורמות סביבן יש 'באזז' גדול כיום
ניר חצב | (12)

במהלך השנתיים האחרונות, תחום הביוטכנולוגיה הוא ללא ספק אחד מהתחומים החמים ביותר בשוקי המניות הגלובליים. מספר מגמות הציבו את החברות הפעילות בתחום בפני סביבה עסקית תומכת במיוחד, והדבר בא לידי ביטוי בביצועי מניות תת סקטור זה. לדוגמא, קרן הסל IBB של iShares, המשקיעה בכ-150 חברות בתחום הביוטכנולוגיה, יותר מהכפילה את עצמה בתקופה האמורה, לעומת תשואה של כ-23% במדד ה-S&P500 הרחב ותשואה של כ-55% בסקטור הבריאות האמריקני.

מבין כל הגורמים התומכים בביצועי תחום הביוטכנולוגיה, החשוב ביותר הוא ללא ספק החדשנות. בשנים האחרונות שטף את השוק גל של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשניות, המציגות בחלק מהמקרים תוצאות יוצאות דופן, ומצליחות להראות אפקטיביות בתחומים שבעבר נחשבו כ"בלתי פתירים". אנו נתמקד בחדשנות בעולם האונקולוגיה ובעיקר, בפלטפורמות ה-Anti-PD1 וה-CART - שתי פלטפורמות אימונו-אונקולוגיות (טיפול בסרטן על ידי המערכת החיסונית) שהראו תוצאות מדהימות בניסויים קליניים ומעוררות את מרבית ה"באזז" בשוק.

טכנולוגיית ה-Anti-PD1 היא טכנולוגיה של ריפוי מחלות, המתבססת על עידוד המערכת החיסונית של הגוף לתקוף גורמים מזיקים, עם דגש על גידולים סרטניים. מולקולת ה-PD1 מונעת מהמערכת החיסונית לתקוף גורמים שהגוף מזהה כעוינים על ידי מניעת האקטיבציה בתאי ה-T של מולקולות במערכת החיסונית. לחלק גדול מהגידולים הסרטניים יש מולקולת PD1, שגורמת למערכת החיסונית לזהות בטעות את הגידול כגורם "לגיטימי" בגוף, ולכן לא לתקוף אותו.

התרופות המבוססות על טכנולוגיית ה-Anti-PD1 מיועדות לתקוף את המולקולה, ובכך, להסיר מכשול משמעותי בפני המערכת החיסונית של הגוף בזיהוי הגידול. התרופה הראשונה המתבססת על טכנולוגיה זו ואושרה (בספטמבר האחרון) לשימוש בארה"ב היא ה-Keytruda של חברת Merck האמריקנית. התרופה מיועדת לטיפול בחולים עם סרטן עור (מלנומה) גרורתי. ההתוויה הנוכחית של התרופה היא לחולים שלא מגיבים לאף טיפול אחר, כלומר זהו טיפול קו שני/שלישי (Second/Third Line).

ה-FDA העניק לתרופה אישור מעט לפני הדדליין הרשמי שלה, בעקבות תוצאות יוצאות דופן  במחקר. הניסוי כלל 173 חולים, ונמצא כי הגידול הממוצע התכווץ ב-24% ושיעורי ההשרדות של החולים (חולים קשים מאוד שלא מגיבים לטיפולים אחרים) היה 69% אחרי שנה ו-62% אחרי שנה וחצי. ה-Keytruda של Merck היא רק דוגמא לתוצאות יוצאות הדופן בפלטפורמת ה-Anti-PD1 החדשנית, וחברות נוספות שמחזיקות בצבר מוצרים מרשים בתחום הן Bristol Myers Squibb האמריקנית ו-Roche השוויצרית.

פלטפורמה חדשנית נוספת בעולם האימונו-אונקולוגי היא פלטפורמת ה-CART. משמעות השם היא Chimeric antigen receptor, או בעברית, קולטן מדומה לאנטיגן. הפלטפורמה מבוססת על מניפולציה על תאי T על ידי הוצאתם מהדם של החולה והכנסת וקטור באמצעים ויראלים לאותם תאים. בסופו של תהליך ניתן סיגנל להתחברות תאי ה-T לאנטיגן שנמצא על התא הסרטני, כלומר, הגוף נותן הוראה לתאי ה-T להשמיד את התאים הסרטניים.

לטכנולוגיית ה-CART יש קשר ישראלי מובהק - הטכנולוגיה פותחה לראשונה במכון וייצמן בסוף שנות ה-80 ע"י פרופ' זליג אשחר וד"ר סטיבן רוזנברג. מעבר לכך, חברת Kite Pharma ה"ישראלית" (נוסדה ומנוהלת ע"י ישראלי לשעבר) היא אחת השחקניות המובילות בתחום, עם 6 פיתוחים שונים לטיפול בסוגים שונים של לימפומה ולוקמיה. מספיק יהיה להסתכל על ביצועי מניית Kite Pharma, עם תשואה של למעלה מ-220% בשנה האחרונה, כדי להבין שהמשקיעים חושבים שהטיפול בטכנולוגיית ה-CART יהיה חלק מרכזי בעתיד של עולם האונקולוגיה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בתחילת השנה הודיעה החברה על הסכם שיתוף פעולה בשווי מקסימלי של 585 מיליון דולר עם חברת Amgen האמריקנית. במסגרת ההסכם, תבצע Kite ניסויים בחלבונים ייעודיים אותם תקבל מ-Amgen תמורת סכום ראשוני של 60 מיליון דולר, תשלום של עד 525 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך ותמלוגים חד ספרתיים גבוהים במקרה של מסחור אחת מהתרופות. 

עסקת ענק נוספת התרחשה בתחום לפני חודש וחצי בין חברת Juno, המפתחת גם היא תרופות אונקולוגיות בהתבסס על טכנולוגיית ה-CART, לבין ענקית הביוטכנולוגיה Celgene. במסגרת העסקה שילמה Celgene כמיליארד דולר ל-Juno על מנת לפתח ביחד תרופות בטכנולוגיה זו בעשור הקרוב. חברות נוספות שעוסקות בתחום ה-CART והונפקו בשנה האחרונה הן Bellicum ו-Cellectis. אין ספק שהחברות הפועלות בתחומי ה-Anti-PD1 וה-CART עשויות לעורר עניין מצד חברות פארמה גדולות - כפי שקרה לא פעם בעבר - גם לצרכי שיתוף פעולה ורכישה. עם זאת, חשוב לסייג ולומר כי השקעה בחברות אלו גם נושאת סיכון לא מבוטל, שכן מניות אלו החזירו תשואות יוצאות דופן בשנים האחרונות ומתומחרות בשוויים מאוד גבוהים ושאפתניים, לעיתים של כמה מיליארדי דולרים. למרות שחלקן נמצאות מספר שנים לפני מכירות משמעותיות (אם וכאשר אכן יצליחו לעבור את הניסויים הקליניים בהצלחה).  ****אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מתעניין 10/08/2015 12:49
    הגב לתגובה זו
    KITE היום מדווחת באפטר מרקט בחול נא להתנהג בהתאם
  • 6.
    לבריינסטורם וביונדווקס צפוי עתיד ענק !!! (ל"ת)
    מ.א. 10/08/2015 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שימו לב 10/08/2015 09:20
    הגב לתגובה זו
    אחרי שמניה ירדה ואתמול פורסם הדוח נקסט גן חיבת להמריא אבל חייבת לפני הגיוס הבא להערכת מובילים יש אפשרות שם למחיר 1 שח לפני הגיוס הבא
  • נקסט גן-שווה קנייה 10/08/2015 10:26
    הגב לתגובה זו
    ויש לה יותר מ2 מיליון הון עצמי ולכן לא תכנס לשימור. שווי שוק רק 6 מיליון.
  • 4.
    בונוס ביוגרפ היא החברה עם ורוד, כסף זרוק על הרצפה (ל"ת)
    בונוס ביוגרפ 10/08/2015 09:12
    הגב לתגובה זו
  • מעל 100 מיליון שווי שוק יקרה. (ל"ת)
    בונוס 10/08/2015 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתי תבינו שהכל פה חלום ולא תהיה שום תרופה? (ל"ת)
    גולש 10/08/2015 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מציאה בנאסדק 10/08/2015 08:58
    הגב לתגובה זו
    לפני כחודשיים.כאשר שווי השוק של החברה רק 16 מיליון דולר.מי שמשלם פרמייה כזאת גבוהה נצפה לראטת לפחות 50%-100 מעבר להשקעתו. המנייה בדרך ל 8-10 דולר. השבוע דוחות ישקפו את ההשקעה של 25 מיליון דולר.
  • זבל ידוע במשך שנים ארוכות. (ל"ת)
    א 10/08/2015 11:23
    הגב לתגובה זו
  • cbli או bcli? (ל"ת)
    שאלה 10/08/2015 10:09
    הגב לתגובה זו
  • מציאה בנאסדק 10/08/2015 10:44
    נסחרת מעל 50ma כבר חודש לאחר ההש'עה הגדולה שבוצעה בה. לפני זינוק גדול לדעתי. לפני שבוע כתבתי על AQXP שגם כן היתה מציאה.זינקה 488% ביום שיש,גם כן מניית נאסדק.
  • 1.
    יש חברה ישראלית, חבל שאין גם מניה ישראלית (ל"ת)
    מעריך שמבין 09/08/2015 16:00
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).