העבודות על הרכבת הקלה בגוש דן החלו השבוע ורבים חיים כעת בחשש גדול מאוד בשל חוסר הוודאות שפרויקט תשתיות רחב היקף זה טומן בחובו – פגיעה בבתי העסק שלאורך הציר, פקקי התנועה הקשים עבור מאות אלפי העובדים שמגיעים מעריי הלווין ומתקפת עכברושים על תושבי העיר.   Bizportal  שוחח עם דורון נויוירט, מנכ"ל חברת מוריה, הזרוע המבצעת של עיריית ירושלים בהקמת מייזמי בנייה גדולים בעיר, כולל הרכבת הקלה, על הלקחים שנלמדו מהקמת הפרויקט המורכב בבירה וכיצד על ערי גוש דן להתמודד עם הפרויקט הכי גדול הנבנה בתחומן בשנים האחרונות.   ראשית, צריך להדגיש כי מדובר בפרויקטים שונים - בירושלים הרכבת הקלה הוקמה על ידי חברה בבעלות עירונית ועל ידי זכיין BOT  ואילו בגוש דן הפרויקט מוקם על ידי נת"ע, חברה ממשלתית. כמו כן האתגר ההנדסי בירושלים היה קטן משמעותית מאחר ותוואי הרכבת לא דרש חפירה מתחת לרחובות העיר.   "למדנו מטעויות" "למדנו מהטעויות שבהקמת הקו האדום בירושלים וכעת אנחנו מקימים את הקו הירוק והקו הכחול בירושלים ומאריכים את השלוחות של הקו האדום. לאור הניסיון שהצטבר הקווים האלה יוקמו הרבה יותר מהר", אמר נויוירט בראשית הדברים. "כעת הצוות של נת"ע מגיע ללמוד מאיתנו. את הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים לקח 10 שנים להקים ולאור הניסיון והביטחון שנצברו את הקווים הבאים נקים תוך 5-6 שנים בלבד. כעת במקביל לאישורים הסטטוטוריים להקמת הקווים הנוספים, אנחנו עובדים על התכנון המפורט, לא מחכים שהכול יתוכנן עד המטר האחרון. ה-DNA של החברות השתנה, הן מסיימות פרויקטים בזמן".   הפרויקט בירושלים לא עבר חלק  - המצב ברחוב יפו היה מאוד קשה, סוחרים רבים נפגעו והעיר הפכה לפקק תנועה אחד גדול. נויוירט מדגיש כי בכל פרויקט ברמה העירונית חייב להיות תקציב לקשר עם הקהילה – "צריך לדעת  איך לדבר בשפת האוכלוסייה ולהגיע אליה הרבה לפני. צריך לעבור מבית לבית, אני מקבל תמונות של אישה שנשבר לה העקב בגלל עבודות התשתית ותלונות של זוגות מבוגרים שהגישה שלהם לרחוב נחסמה, עד לרמה הזאת צריך לטפל".   "הסוחרים עברו תקופה איומה, אבל בפרספקטיבה של זמן, לאחר השלמת הפרויקט העסקים רק הושבחו – המחירים ברחוב יפו מרקיעים שחקים. צריך לעזור לאנשים לעבור את תקופת הביניים באמצעות שילוט החנויות, יצירת מעברים, מתן הקלות שיאפשרו לחנות לעבור לתחום אחר שרישיון העסק שלה לא איפשר, לדוגמה להפוך אותה לדירת סטודנטים, חייבים להפעיל המון חשיבה יצירתית. שם המשחק הוא עבודה נקודתית. פטור מארנונה הוא בעייתי, כי זה מלמעלה, רון חולדאי, ראש העירייה, לא יכול לתת מיוזמתו, העירייה צריכה למצוא דרכים אחרות לעזור".   נויוירט מנסה להרגיע במעט את הפניקה שנוצרה סביב העבודות בגוש דן – "את הפתרונות צריך לתת לבעלי העסקים בתוואי הקו, כל שאר הגורמים יפעלו לפי כוחות השוק. גם בנושא הפקקים הדברים יסתדרו – אנשים יודעים להתארגן על עצמם, אף אחד לא ייצא מהבית ללא ידיעה מתי יגיע למשרד. מקימים חניוני חנה וסע, שאטלים, אופניים חשמליים, נסיעה משותפת, היחידים שצריך באמת לתמוך בהם הם אלו שהמציאות שלהם השתנתה".   "הקו האדום בגוש דן ממש לא מספיק" "אני מאמין שיסיימו את העבודה על הקו בתל אביב תוך 6 שנים", מעריך נויוירט, "יש עבודה אינטנסיבית, המומחים הולכים "להתאבד" על זה, הם לא רוצים אחר כך להסתבך בתחקירים. אם המדינה לא תעצור את הכספים הפרויקט יתקדם. אנחנו ב-DNA של חברות שמסיימות פרויקטים בזמן, צריך לשנות את הסטיגמה שדבקה בפרויקטים".   נויוירט אופטימי לגבי ההמשך וסבור כי את הקווים הבאים בגוש דן ייקח הרבה פחות זמן להוציא לפועל - "לגבי תל אביב, הקו האדום ממש לא יספיק, אין משמעות לקו הבודד אלא רק לרשת. לדעתי זה לא ייקח 30 שנה עד שנראה את הקווים הנוספים בגוש דן, עקומת הלימוד היא מהירה ותוך עשור פלוס נראה גם את הקווים הנוספים מושלמים. משקיעים אנרגיה וקשב וחוקרים את כל שרשרת הייצור בעולם ההנדסי - אני רואה נהירה של אנשים ללמוד את תחומי התחבורה הציבורית. בעשורים הבאים ידברו על תשתיות בישראל, ידברו על תחבורה ציבורית. אני מתרשם מהדיונים במשרד האוצר ובמשרד התחבורה, הקשב הוא מקסימלי, התחלף דור בעולם התחבורה ויש עניין לאנשים לקדם את הדברים".