סגירה אדומה באירופה: היבשת עיכלה את החדשות מיוון, הדאקס נחלש 1.4%
אירופה יום המסחר הראשון לשבוע בשווקי אירופה הגיע לסיומו וכצפוי המדדים חתמו בירידות שערים חדות. את הירידות הוביל מדד הקאק 40 הצרפתי ולאחריו הדאקס הגרמני. נזכיר כי הדאקס הגרמני איבד 3.8% בשבוע החולף והשלים נפילה של 9% ברבעון האחרון. כמו כן הירידות באיורופה שמרו על עקביות, גם כאשר בשעה האחרונה למסחר באירופה החלו להופיע עליות קלות בוול סטריט - מהלך שביום תקין סוחב את מדדי אירופה מעלה.
מדדי אירופה
דאקס
פוטסי
CAC 40 1.35%
הבורסה במילאנו הגיבה בירידות חדות של קרוב ל-4%, כאשר מצבה הכלכלי של איטליה הינו כזה שהמדינה עשויה למצוא את עצמה בעתיד הנראה לעין במצב דומה לזה של יוון.
הבוקר (יום ב'), למרות נצחון הממשלה במשאל העם, הודיע במפתיע שר האוצר היווני על התפטרותו. "מייד לאחר תוצאות משאל העם, נודע לי כי חלק מחברי ה'יורוגרופ' היו מעדיפים שאני איעדר מפגישות המו"מ, ושראש הממשלה אלכסיס ציפראס שקל את העניין כמהלך שעשוי לעזור לו בהגעה להסכם. לכן אני מודיע על התפטרותי היום". ורופאקיס הוסיף - "אני גאה שהנושים מתעבים אותי"., כתב בבלוג שלו. בכך איבדה יוון את הסמן השמאלי שלה בשיחות עם הנושים. לכתבה המלאה- לחץ כאן.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשעה האחרונה של המסחר דקות האחרונות של המסחר, במהלך מתוזמן ככל הנראה, פורסם כי שר האוצר החדש של יוון יהיה אאוסליד טסקלוטוס (Euclid Tsakalotos).
מוחמד אל אריאן, לשעבר מנהל ההשקעות של 'פימקו', כתב אמש בעמוד הפייסבוק שלו כי "אפשר לצפות ללחץ מכירות כללי בשוקי המניות בעולם לצד לחץ על האג"חים - החל מאלו של יוון, דרך מדינות הפריפריה בגוש האירו ועד למדינות השווקים המתעוררים". לכתבה המלאה - לחץ כאן.
- 6.אמנון 06/07/2015 12:01הגב לתגובה זווהשוק עולה . לא יעזור כלום שוק רק למעלה
- 5.הירידות של השבוע שעבר כבר תמחרו "לא" (ל"ת)אלי 06/07/2015 10:27הגב לתגובה זו
- 4.היום עליות בת"א כבר עכשיו המעוף עולה (ל"ת)כלכלן 06/07/2015 10:10הגב לתגובה זו
- 3.הכל כבר תומחר... עליות בפתח (ל"ת)מבין 06/07/2015 09:51הגב לתגובה זו
- מורה לנבוך 06/07/2015 10:13הגב לתגובה זואבל ייקח עוד כמה ימים (אולי שבוע-שבועיים) של תנודתיות והכל יירגע ויחזור לעלות.
- 2.לפטר את הנגידה מייד!!! (ל"ת)שלומי 06/07/2015 09:25הגב לתגובה זו
- 1.לא להילחץ 06/07/2015 09:17הגב לתגובה זואתמול אנחנו כבר ירדנו. היום יתחיל נמוך ולאט יתקן הרע כבר מאחור. בארון ואסיה לא היה מסחר אתמול
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
