חגיגת הריבית אפסית: גיוסים של 805 מיליון שקל בקרנות הנאמנות בשבוע החולף - לאן זרם הכסף?
הציבור ממשיך להסיט כסף לאפיקים מוטי סיכון. בשבוע הראשון של פברואר השקיע הציבור 805 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. במקביל, גם בשבוע החולף נרשמה בריחה מהקרנות הכספיות וסך המשיכות מאפיק זה הסתכמו בכ-200 מיליון שקל. נתונים אלו הינם על פי אומדנים והערכות שבוצעו על ידי כלכלני מיטב-דש.
השבוע שעבר התאפיין במגמה מעורבת. מצד אחד נרשמו ירידות שערים במדדי איגרות החוב הממשלתיות. מנגד, נרשמו עליות שערים במדדי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות.
למרות הירידה באיגרות החוב הממשלתיות - קרנות המשקיעים באג"ח מדינה רשמו השבוע גיוסים של כ-380 מיליון שקל. מדובר בעלייה חדה של פי 2 בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם. גיוסים מרשימים נרשמו גם בקרנות אג"ח כללי (בהיקף של כ-300 מיליון שקל). עיקר הגיוסים היו בקרנות 90/10 שרשמו קצב גיוסים הגבוה פי 6 לעומת השבוע האחרון של ינואר.
בשבוע החולף מדדי התל בונד רשמו עליות שערים נאות בשיוער של עד 0.4%. מדד הקונצרני הכללי רשם תשואה חיובית של 0.3%. האווירה החיובית באפיק זה גרמה לצמצום בקצב הפידיונות בקרנות המשקיעים באג"ח קונצרני - וזה הסתכם בכ-200 מיליון שקל.
- בצל הירידות בשווקים: המשקיעים זרמו לקרנות הכספיות
- הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות המנייתיות רשמו בשבוע החולף גיוסים של כ-70 מיליון שקל. מרבית הכסף נותב לקרנות המשקיעות בחו"ל (כ-80 מיליון שקל). מנגד, נרשמו פידיונות בקרנות נאמנות המתמחות בישראל וגמישות בשיעור של כ-10 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל רשמו גיוס של 233 מיליון שקלים.
נכון לסוף השבוע - תעשיית קרנות הנאמנות מונה סכום של 264.5 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות מנהלות 211.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות 53.3 מיליארד שקל.
- 1.jr 08/02/2015 15:48הגב לתגובה זוזה הזמן של התחמנים למיניהם ותאמינו לי לא חסר כאלה המיטה נוחה עם אגחים ממשלתיים או מניות בארצות הברית
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
