מנהל תחום מדדים בת"א: "צעד שעשינו פגע במחזורים - אבל היינו חייבים"

מועדון מעו"ף של Bizportal ו-IBI. הסוחר אורי בר: "סביב ימי הפקיעה יש לא מעט הזדמנויות להרוויח כסף"
מערכת Bizportal | (9)

אתר Bizportal בשיתוף IBI קיים היום את מפגש מועדון המעו"ף בהשתתפות עשרות סוחרי מעו"ף פעילים.

עמית רחמני, מנהל תחום מדדים בבורסה בת"א: "ב-2005 היו בבורסה רק 5 מדדים, היום יש 18 מדדים מניות ועוד 11 מדדי תל בונד. ב-2008 יישמנו רפורמה מאוד גדולה כאשר הכנסנו לשיקלול המשקל של המניה את היקף הסחורה הצפה - זו הייתה מהפכה. יש כרגע 70 מיליארד שקל על מדדי הבורסה, זאת מול פחות ממיליארד שקל כשהתחלתי את דרכי בעובד בבורסה".

מפה עבר רחמני לסוגיית עדכון המדדים והתחלופה הגדולה של המניות בכל עדכון ועדכון. "יש תחלופה גדולה ובעבר מניות שצפויות היו להיכנס למדד זינקו מחוץ למדד לפני העדכון ואז איבדו גובה בתוך המדד ומול זה מניות שאמורות היו לצאת - היו נלחצות מטה בתוך המדד ואז מתקנות מחוץ למדד. בקיצור, המדד חטף פעמיים - רצינו לתקן את המצב הזה בכדי למנוע פגיעה במחזיקי התעודות. ויותר מזה, בכל יום תעודות הסל היו צריכות לאזן את המשקולות של המניות השונות וזה אומר שאם טבע למשל הייתה יורדת - אז התעודות היו צריכים לקנות אותה בסוף היום. כל הדברים האלה הגדילו את המחזורים באופן דרמטי כי היה הרבה מסחר סביב זה. אבל הבנו שזה פוגע בתעודות - אז ביצענו רפורמה. אחד הדברים שעשינו זה עדכון רבעוני של המשקולות. כלומר טבע יכולה היות במשקל של 11% או 8% ותעודות הסל לא יצטרכו לפעול".

לדבריו של רחמני, "היו לנו הרבה מאוד מחשבות לפני שביצענו את השינויים האלה כי זה גרם לירידה דרמטית במחזורי המסחר בבורסה בת"א וכמובן שזה כאב לנו, אבל עשינו את זה כי אלו הסטנדרטים הבינלאומיים - וידענו גם שהמדדים המובילים בת"א סובלים מתשואת חסר בגלל סיבה טכנית. מה שעומד לנגד עיננו זה טובת המשקיעים בעניין הזה".

הסוחר אורי בר: "עד אמצע 2015 לדעתי השוק בארץ לא יזוז, ומבחינת סוחרי מעו"ף זו פוזיציה. סיבה אחת שהשוק לא יעלה זה הבחירות, סיבה שניה זו מכירה של זרים בתקופה האחרונה וזה גם מה שמקפיץ את הדולר ותוסיפו לזה את חוסר הוודאות הרגולטורית. אני חושב שהמעו"ף יכול גם לרדת מתחת ל-1,400 נקודות אבל במחצית השניה של השנה אני מניח שיהיה מהפך כי עדיין לא יהיה מה לעשות עם הכסף והגופים הגדולים ירצו להראות תשואה. באופן כללי מדד ה-S&P500 פתח פער גדול על המעו"ף בשנים האחרונות ולדעתי הפער הזה יצטמצם כלפי מעלה מבחינת המעו"ף."

בעניין העלאות הריבית בארה"ב שכבר נמצאות באופק, אומר בר כי "דווקא העלאות הריבית האלו, אם יהיו - השוק יזנק כאשר הן יתרחשו, כי הכותרות יהיו שהכלכלה טובה ולכן מעלים ריבית. זה לא שריבית של 0.75% זו אלטרנטיבה להשקעה. אם הריבית תהיה 4%, זה סיפור אחר".

בר: "מי שיודע לעבוד בפקיעות החודשיות, שם יש הזדמנויות להרוויח כסף. בשלב הפקיעה יש מפגש של כל מיני סוגי סוחרים ומשקיעים, יש סוחרי סלים, יש גופים מוסדיים שמחפשים נזילות ויש ספקולנטים. אם האופציות גבוהות יותר מנכס הבסיס (מניות), אז סוחרי התעודות כל החודש יקנו מניות וימכרו אופציות ובפקיעה המשמעות היא שהם יצטרכו למכור את המניות כי האופציות פוקעות. בפועל זה אומר שהפקיעה אמורה להילחץ מטה."

"ויש גם גלגולים והם כביכול מנטרלים את מה שהסברתי, אבל אפשר לספור את הגלגולים האלה. כל יום בשבוע פקיעה (ראשון עד רביעי), בודקים באינטרנט איפה נעשו עסקאות גדולות באופציות בחודש הבא (למשל כרגע זה אומר באופציות לפברואר). ואז הולכים ל-4 סטרייקים סביב הכסף, אם ראיתם עסקה של מעל 50 אופציות מול עסקה בהיקף דומה באופציות לינואר - זה אומר גלגול. אחרי שעשינו את זה, אנחנו יכולים להבין את עוצמת הפקיעה, וגם את כיוון הפקיעה. אם ספרתי את הגלגולים האלה וראיתי שגלגלו רק מיליארד שקל, ואני יודע שממוצע הגלגולים החודשי הוא מעל 2 מיליארד שקל (כ-20 אלף חוזים), אני מבין שהפקיעה תהיה אלימה. לגבי הכיוון, צריך גם להסתכל לאיזה סטרייק יש גלגולים, בדר"כ זה סביב הכסף אבל אם זה מתרחק מהכסף - זה אומר משהו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"עוד דבר זה שצריך להיכנס לפקיעה כבר ביום ראשון, ולא לחכות ליום רביעי - כי הרבה פעמים המהלך קורה ביום-יומיים שלפני הפקיעה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דעה אישית 06/01/2015 11:22
    הגב לתגובה זו
    עדיין בשער 1.4, גרמה לדעתי לירידה של 40% עוד בו ביום!! לדעתי האישית, נעשה כאן עוול נוראי למשקיעים וצריך לתקן זאת בהקדם האפשרי. תודה.
  • 6.
    הוספת שעת המסחר היא באמת מיותרת, לא תורמת כלום (ל"ת)
    סוחר 06/01/2015 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קוקי שיט 06/01/2015 08:25
    הגב לתגובה זו
    ולאחר מיכן שיווקתם את "הרפורמה" שלכם כהצלחה. חשבתם שאתם טובים , העובדות מראות שאתם חבורה של כלומניקים. אף אחד לא סוחר בזירות שפתחתם כי התקמצנתם על תשלום לעושי שוק .
  • 4.
    פיני 05/01/2015 23:04
    הגב לתגובה זו
    בדר"כ זה סביב הכסף אבל אם זה מתרחק מהכסף - זה אומר משהו". קשקוש. עד למשפט הזה ,הרב היה נכון.
  • 3.
    נכנעתם למכונות 05/01/2015 20:29
    הגב לתגובה זו
    שעות מסחר ארוכות מיותרות.מכונות מסחר מחורבנות.כרתתם את הענף שעליו אתם יושבים.
  • 2.
    אבי 05/01/2015 20:03
    הגב לתגובה זו
    כל מה שמעניין זה משחקים ותשואות הכסף לא זורם לחברות אלא רק למוסדיים ונוסטרו.
  • 1.
    אבי 05/01/2015 20:00
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שצריך להחרים כל ימני וליכודניק ושאר החרא האלה לך אל תעשה צבא אל תשמור עלי ואחרי זה תזמבר אותי ואת כל המדינה בקלפי עם הליכוד המושחת המזוהם וכל המפלגות הימניות שלך לך טוס סע עוף למדינה אחרת תחיה תהיה עם כוסיות תעשה מה בא לך יש מלא מדינות יפות עם בחורות יפות בעולם אל תתרום לי אל תשמור לי סע תקדם עוף לי מהעין לא מדובשיך ולא מעוקצך ולא כלום ממך
  • יהודה55 06/01/2015 08:37
    הגב לתגובה זו
    מהיכן מגיעה כל השנאה הזו?
  • חתיכת טמבל (ל"ת)
    איילי 05/01/2015 21:46
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?