אורי גרינפלד מפסגות מסביר למה שוקי המניות צללו בסופ"ש - והאם זה יימשך?

בסיכום השבוע החולף: הקאק צלל 6.6%, הדאקס 4.9% והדאו ג'ונס שנפל 3.8% רשם את השבוע הגרוע מאז 2011. הנה ההסבר
מערכת Bizportal | (14)

מחיר הנפט שצלל ביום שישי האחרון למחיר של 57.5 דולר והשלים מפולת של מעל 40% תוך פחות מחצי שנה הכה קשות במדדי המניות מסביב לעולם. ה-CAC 40 הצרפתי צלל 6.6%, הדאקס איבד 4.8% והדאו ג'ונס האמריקני נפל 3.8% ורשם בכך את השבוע הגרוע ביותר מאז 2011. אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, הוציא היום התייחסות לעניין תחת הכותרת - "הם מתחילים לדאוג".

לדבריו של גרינפלד, "על פי רוב ההערכות, ברמת המחירים הנוכחית (62 דולר לנפט ברנט), רוב החברות בתעשיית הנפט בארה"ב הופכות להיות לא רווחיות ולכן כיום, בניגוד למצב לפני שבועיים, יש חשש אמיתי לפגיעה בפירמות ובמשק האמריקאי. חשש זה הביא כמובן לירידה במחירי המניות בכל העולם".

עוד כותב גרינפלד כי "הסיכון שסקטור האנרגיה האמריקאי יהפוך ללא רווחי הוא כמובן סיכון שרלוונטי למשק האמריקאי כולו. התפתחות התעשייה בשנים האחרונות תרמה לא מעט להתאוששות הכלכלה וקשיים בה עלולים לקזז לא מעט מהתרומה החיובית שנובעת ממחירי הדלק הנמוכים. ראשית, ההשקעות במשק עלולות להיפגע כתוצאה מדחייה או עצירה של פרויקטים כאשר רק בסופ"ש האחרון דווח על ירידה חדה במספר האסדות בארה"ב, ירידה שעשויה לסמן את תחילתה של מגמה שלילית בתחום. שנית, סקטור האנרגיה תרם לא מעט לשיפור שנרשם בשנים האחרונות בשוק העבודה האמריקאי כאשר לפי ההערכות, מהפכת האנרגיה תרמה לתוספת של כ-1.3 מיליון משרות (מתוך 9.5 מיליון משרות שחזרו למשק מאז 2012) במגוון תחומים, החל מתחום בכרייה עצמו, עבור בחברות השינוע והתשתיות התומכות בתחום וכלה בחנויות הנוחות שנפתחו ליד המפעלים ובעורכי הדין ושאר עונדי החפתים שמשרתים את הפירמות."

לדברי גרינפלד, "פגיעה בסקטור ומעבר לתהליכי התייעלות עלולים לפגוע גם בהתאוששות המהירה בשוק העבודה. לבסוף, החשש מקשיי נזילות של חברות האנרגיה (כפי שבא, כאמור, לידי ביטוי בעליית מרווחי התשואות בשוק ה-HY) מגביר את הפחד מההשפעות על שוק ה-CDS בפרט ועל סקטור הפיננסים בכלל."

עם זאת, גרינפלד מסביר כי "למרות כל זאת אנו מעריכים כי בטווח הבינוני, החשש מפגיעה בת קיימא בשוקי המניות היא מוגזמת. מנקודת מבט כלכלית, העובדה שמחיר הנפט הנוכחי הוא בעייתי גם עבור מדינות אופ"ק וגם עבור תעשיית הנפט האמריקאית הופכת את המחיר הנוכחי לנמוך יותר ממחיר שווי המשקל. במילים אחרות, ההיצע יקטן או כאשר מדינות אופ"ק יכנעו ויחתכו את התפוקה או כאשר חברות נפט אמריקאיות יקלעו לקשיים ויעצרו את פעילותן. בהנחה שהביקוש לנפט לא ירד הרי שהקיטון ההיצע יתמוך בתיקון כלפי מעלה הרמת המחירים."

ה-S&P500 מתחילת השנה:

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    שימי 14/12/2014 16:05
    הגב לתגובה זו
    מחיר נפט נמוך מוזיל את כל מרכיבי הכלכלה, מוריד את האינפלצייה, ולכן משאיר ריבית נמוכה, ולכן שוק המניות חייב לעלות, ולא לרדת!!!
  • 10.
    חברים 14/12/2014 15:15
    הגב לתגובה זו
    הוא כול הזמן מנפח אותו יש פלה בכול העולם נפילות חדות ופו הבלון החמצן מנפח אתו המדינה היתפרקה והבלון מתנפח חברים יש פלעים בבורסה יהה בסוף עקיצה כאבת לציבור
  • אולי תלמד לכתוב בעברית? (ל"ת)
    ארטיק 15/12/2014 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רק גורביץ המלך =להרוויח זה לעשות הפוך על דבריו (ל"ת)
    אוראבך 14/12/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנו לפהי מפולת-צוני ענק מטה. (ל"ת)
    מיקי 14/12/2014 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רמי 14/12/2014 14:58
    הגב לתגובה זו
    חלק גדול מהמשקעים לא מתיחס למה שאתה אומר המטומטמים אולי כן
  • 6.
    רמי 14/12/2014 14:53
    הגב לתגובה זו
    כול מפולת כזואת מתוכננת ברצותם להעלות את מחיר הנפט אם יעלו אותו ומה היה לפני 6 חודשים שחבית הייתה ב115 !!! אז הם לא ידעו שיש עודף נפט וגז בעולם?
  • עילאי 14/12/2014 16:52
    הגב לתגובה זו
    וכמה שיותר החבית נפט יחזור לכוון 30 דולר ואולי פחות מזה זה יענו המשבר הבא 2000 היה משבר ההיי טק 2008 נדלן 2015 נפט וסחורות מנפחים ואז בום למטה
  • 5.
    פילוסוף 14/12/2014 14:53
    הגב לתגובה זו
    עד שהרבה חברות נפט לא יפשטו רגל (מה שלא יקרה לסעודיה ,איראן ורוסיה) ,ואיתן כמה בנקים שמימנו את אותן חברות, אין סיבה שלא ימשכו ירידות המחירים.אם תבדקו מה קורה בארה"ב עם התשואה לפדיון של סקטור האנרגיה (שלא לדבר על אותן חברות שלא הצליחו בכלל לגייס הון בבורסה),תבינו יותר טוב לאן נושבות הרוחות.נקודה נוספת :,אף אחד לא יודע באמת מה עלות ההפקה של רוב מדינות אופק ,ולכן אין אפשרות לדעת מתי,אם בכלל,יקצצו בתפוקה.
  • עילאי 14/12/2014 16:49
    הגב לתגובה זו
    אין ספק ששמת לב אני שמתי לב גם מחיר הנפט יהיה משהו קרוב ל 30 או פחות דולר כולם מצפים ל 40 עד 50 אמה מה שכחו להגיד שחבית נפט רצה למעלה סתם בלי הצדקה המלאים מאוד מאוד מלאים ונוצר מצב אבסורדי של עודף עצום משמע יש נפט מעל למה שאמרו לנו והרבה מעל משמע חזרה למחירים של פעם משמע 20 דולר
  • 4.
    מי שלו יברח יבקה על היום שעבר מהבורסה (ל"ת)
    אבי 14/12/2014 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי 14/12/2014 14:42
    הגב לתגובה זו
    אם זה כזנו צריך לברוח כמה שיותר מהר ליפנה שהמפולת קרב ובה כך שכול הזמן הברבור מנגן
  • 2.
    א 14/12/2014 14:32
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנפט הם בעיה שמעיבה על השווקים..אולם..זאת אינה הבעיה הגדולה הקיימת בעולמנו. ספרנו לפחות שבע סיבות גרועות ממחיר הנפט. וכל סיבה בנפרד היא בגדר פצצה. ומה שקורה..בנוסף לנפט..קיימת דינמיקה של צירוף כל המיקרים המעיבים יחדיו בעת הזאת..דבר שעלול לזעזע קשות את כלכלות העולם..מחירי המניות..מטבע..אג"ח..סחורות נמוכים ככל שיהיו..הם בגדר רעשי רקע במסגרת הכאוס שהעולם עלול להיכנס. יום טוב ובשורות טובות.
  • 1.
    אופ"ק+הרוסים+האמריקנים יצמצמו התפוקה ואז המחירים יעלו (ל"ת)
    אחרת כולם יפלו-ובענק 14/12/2014 13:59
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.