הממשלה אישרה את המלצות ועדת לוקר: עסקת מזומן עד 10,000 שקל

מנכ"ל משרד ראה"מ התייחס לשלושה תחומים: הגבלת השימוש במזומן, הגבלת השימוש בצ'קים, וקידום השימוש באמצעים אלקטרוניים
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה הראל לוקר

המלחמה בהון השחור נמשכת ביתר שאת - היום אישרה הממשלה פה אחד את המלצות הוועדה לצמצום השימוש במזומן. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר גיבש מתווה מדיניות לצמצום והגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום.

היעד המרכזי של המהלך: מלחמה בהון השחור, מלחמה בפשיעה הכלכלית ובהלבנת ההון והרחבת המקורות העומדים לרשות הממשלה למימוש יעדיה.

הדו"ח אושר עם סיומו של הליך נוסף לשמיעת הציבור בו התקבלו התייחסויות לדו"ח הביניים. בעקבות תהליך שמיעת הציבור החליט הצוות להעלות את רף המגבלה הראשוני, שנקבע בדוח הביניים על 7,500 שקל ולקבוע אותו על 10,000 שקל.

החלטות הוועדה להרחבת השימוש בכרטיס חיוב מיידי ובכרטיס נטען מזוהה ולהפחתת העמלות הכרוכות הן:

1. בית העסק יזוכה לא יאוחר מ-3 ימים לאחר ביצוע העסקה, באמצעות הסדרת האופן שבו מעבירים כספים מהמנפיק לסולק ומהסולק לבית העסק; (לעומת המצב הקיים בו בית העסק מזוכה רק פעם בחודש).

2.המפקח על הבנקים יקבע כי אין לגבות עמלת פעולה בערוץ ישיר ("עמלת שורה") בגין כל עסקת חיוב מיידי בפני עצמה; (אפילו יותר זול ממשיכת מזומן כיום על כל משיכת מזומן נגבית עמלת שורה).

3.הממונה על ההגבלים העסקיים יקבע בחקיקה באופן מיידי עמלות צולבות נפרדות לעסקאות המבוצעות בכרטיס חיוב מיידי, אשר משקפות את הסיכונים והעלויות למנפיק מתוך מטרה להבטיח כי עמלות אלו יהלמו את הסיכונים המופחתים שבכרטיס זה. עמלות אלו יחולו גם על כרטיס נטען מזוהה. הוועדה המליצה להפחית את העמלות על השימוש בכרטיסים אלה; (הכוונה היא להפחתת העמלה הצולבת.

4.המפקח על הבנקים יוציא הנחייה מיידית למערכת הבנקאית כי כרטיס חיוב מיידי המשלב גם פונקציה למשיכת מזומן, יהיה מוצר מדף אותו יציע הבנק ללקוחות כאמצעי לביצוע פעולות בחשבונותיהם ודמי השימוש החודשיים יהיו נמוכים ומפוקחים; (המשמעות היא שכל כרטיס למשיכת מזומן יהפוך אוטומטית לכרטיס דביט).

5.המפקח על הבנקים יקבע אחת משתי החלופות שמטרתן להגדיל את הזמינות של האפשרות לבצע עסקאות בחיוב מיידי: מתן הנחייה שלפיה ניתן יהא לבצע את כל סוגי החיובים (משיכת מזומן, חיוב מיידי, חיוב נדחה וחיוב באשראי) בכרטיס חיוב אחד (קיים וחדש).

קיראו עוד ב"בארץ"

6. הממונה על ההגבלים העסקיים יבחן איסור על יצירת מגבלות חוזיות בהתקשרות בין סולק ובית עסק, אשר ימנעו התפתחות של שימוש בעסקאות חיוב מיידי.

7. תחרות בסליקה מאחר שהיום ה-ATM אינם מחוברים למערכת שב"א.

8. בנק הדואר, כמו גם גופים נוספים, ינפיקו כרטיס נטען מזוהה בשקלים, בסכומים שמגיעים עד 10,000 שקל.

9.בנק ישראל יקדם הקמת מתג נוסף לביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב. כן ייבחן הצורך להסדיר את תהליך הסליקה של העסקאות בכרטיסי חיוב ואת פעילותם של הגופים השונים המעורבים בתהליך (מנפיקים, סולקים, ועוד).

10. בנק הדואר ינפיק כרטיס דביט לכל דורש.

11. המגבלות החלות היום על חייב מוגבל באמצעים, בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לא יחולו על כרטיסי חיוב מיידי.

כרטיס החיוב המיידי והכרטיס הנטען המזוהה הקיימים בישראל אינם מהווים תחליף מזומן לבעל העסק, היות שהם אינם מספקים תקבול מיידי וסופי: בישראל מזכים את בית העסק אחת לחודש, בחודש העוקב לחודש התשלום, ולכן אין לבתי עסק תמריץ לבקש תשלום באמצעותם.

הוועדה ממליצה על שורת צעדים שיוזילו את השימוש בכרטיסים

המתווה שגיבשה הוועדה לשימוש בכרטיסי חיוב מיידי וכרטיסים נטענים ייטיב עם בעלי העסקים והצרכנים משום שהוא יקצר את מספר ימי האשראי (בעל העסק יקבל את התגמול כ-3 ימים לאחר ביצוע העסקה לעומת כ-20 ימים היום).

מהו כרטיס חיוב מיידי (דביט קארד)?

כרטיס שמחייבים מיד עם ביצוע העסקה (בכפוף ליתרה בחשבון ולמסגרת האשראי), ולא פעם בחודש, בתאריך קבוע.

מדוע כדאי להשתמש בכרטיס חיוב מיידי?

כרטיס החיוב המיידי מאפשר לנהל מעקב צמוד אחר ההוצאות הפרטיות. יתר על כן, הוועדה גיבשה שורת צעדים שיוזילו את השימוש בכרטיסי חיוב מיידי. יש לזכור כי גם לשימוש במזומן יש עלות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמטוב 22/10/2014 21:02
    הגב לתגובה זו
    על כל תשלום מעל 10,000 תחוייבו בעמלה כזו או אחרת (יחליפו את השם אבל את העמלה הנוספת תשלמו). על איזו העלמת הון הם מדברים ? אף אחד לא יבדוק מליוני העברות בשנה על קניית מוצרי יוקרה שעלותם יותר מ 10,000 שקלים (למשל טיולים משפחתיים), סתם כאבי ראש ותשלומים נוספים לקרציות.
  • 3.
    לא עבר כחוק. יהיו שינויים. באינטרנט לא נכלל בהמלצות. (ל"ת)
    הכל כרגיל 22/10/2014 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צפו לשינויים, אלו רק המלצות הרבה עוד ישתנה (ל"ת)
    בינתיים הכל כרגיל 22/10/2014 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נאוי גמורה (ל"ת)
    אנליסט 22/10/2014 16:26
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי