לחץ על קרדן NV: נדרשת לשלם 130 מיליון אירו עד חודש פברואר
האם חברת קרדן אן.וי בדרך להסדר חוב? אתמול הורידה סוכנות מעלות את דירוג החוב של החברה מדירוג B לדירוג CC - דרגה אחת לפני כשל פירעון. הסיבות המרכזיות לכך: הערת עסק חי במסגרת הדוחות הכספיים וגירעון של 130 מיליון אירו בין המקורות של החברה לשימושים שלה עד סוף 2015.
בחודש דצמבר הקרוב אמורה קרדן NV לפרוע חוב בנקאי בהיקף של 28 מיליון אירו אך בחודש פברואר 2015 על החברה לפרוע כמעט 100 מיליון אירו למחזיקי האג"ח. נכון להיום, אין בידי החברה את המקורות הכספיים כדי לפרוע תשלום זה.
בסוכנות הדירוג מציינים לחיוב את המאמצים שעושה ההנהלה של החברה כדי לממש חלק מנכסי החברה בחודשים האחרונים אך עד כה לא נחתמו הסכמים מחייבים. במעלות מציינים כי מכירת נכסים לא סחירים היא משימה מאתגרת במיוחד.
- 2.עוף החול 07/09/2014 10:31הגב לתגובה זומכירת מניות פרטנר ללוקסי אחד הביזיונות בשוק ההון מתחת לאף של האוזר. ראו בקרדן ואמרו למה לא? בואו נחכה לרגע האחרון ואז נממש נכסים בלחץ. מי הקונים? בעלי העניין כמובן. הרי זה עובד...
- 1.איציק 05/09/2014 09:24הגב לתגובה זושוקי אורן , מנכ"ל החברה אמר יותר מפעם אחת ובהזדמנויות שונות שהחברה לא תגיע להסדר חוב אלא תממש נכסים וביכולתה לעשות כך , מה גם שערכם של הנכסים גבוהה בהרבה מסה"כ ההתחיבויות החברה אכן מנסה לממש נכסים אילו ונכון לרגע זה מתנהלים מגעים לקידום המהלכים הללו אני אישית מאמין למנכ"ל שוקי אורן אבל רק ימים יגידו ,האם אכן יעמוד בהבטחתו לציבור המשקיעים ... בהצלחה לכולם .

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
