חנות בשנקין
צילום: לירן סהר

"יהיו עסקים שייקח להם שנתיים להתאושש מ'צוק איתן' - הממשלה טיפלה בפיצויים באופן בזוי"

כך אמר יו"ר רוביקון ביחס למצב הקשה של העסקים לאחר המבצע. מנכ"ל להב: "יש גידול של 50% בפניות לארגון מצד עסקים במצוקה"
לירן סהר | (2)

מבצע צוק איתן אומנם ארך 50 יום בלבד אך המשק הישראלי צפוי ללקק את הפצעים במשך תקופה ארוכה. יישובי קו העימות, הנמצאים במרחק 40 קילומטרים יזכו לקבל פיצויים עבור הפגיעה הקשה בפעילות העסקית לאורך התקופה, אך עסקים מחוץ לטווח זה ככל הנראה לא ייזכו לקבל פרוטה, והפגיעה בהם לאור התרחבות טווח פגיעת הרקטות לכ-70% משטח המדינה ממשית.

מוטי שפירא , מנכ"ל להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, אומר כי "יש עסקים מעבר למעגל ה-40 קילומטר למתן פיצויים שהממשלה אישרה שמשדרים אותות מצוקה, בנתניה לדוגמא אולם אירועים פנה אלינו בקריאה שבוטלו כל החתונות. בגדול מדובר בירידה של כ-60% בהיקף הפעילות העסקית במשק. הענפים שסבלו פחות הם בתי הקולנוע והנסיעות לחו"ל".

"ההאטה במשק החלה עוד לפני המבצע"

לדברי שפירא, ההאטה במשק אשר החלה לפני המבצע גם החלה להשפיע על עסקים: "פונים אלינו לארגון יותר מבעבר, לפחות 50% יותר, רוב הפניות הן מעסקים מחוץ לטווח ה-40 קילומטר שהממשלה קבעה. ענף ההסעדה חטף את המכה החזקה ביותר ירידה של 30%-50% בהיקף הפעילות. מדובר בענף שמגלגל עשרות מיליארדי שקלים בשנה ותוך חודש אחד ראה ירידה של 50%-60% בהכנסות. אני רק מקווה שלעסקים תהיה יכולת לחזור לשגרה, אך אין ספק שעסקים לא יצליחו להחזיר את ההפסדים מתקופת המבצע. ניתן לראות ירידה גם במסחר הקמעונאי, בכניסה למוסכים, כל ענפי השירותים ספגו מכה".

שפירא טוען כי הממשלה ביצעה טעות שקולה בכך שעצרה את מתן הפיצויים בישובים הנמצאים 40 קילומטרים מקו העימות, אך זו טעות מחושבת מאחר ולעסק בתל אביב היה קשה להוכיח שהירידה בהכנסות נובעת מהמלחמה ועשרות אלפי עסקים היו נכנסים למסלול מול מס הכנסה. לדבריו, עוד מוקדם לאמוד אם יותר עסקים יפשטו רגל השנה "ייתכן ונראה גידול של 20% במאזן בין פתיחות לסגירות של עסקים בשנתיים האחרונות היה פער של 10% בין העסקים שנפתחו מול אלו שנסגרו, כלומר 10% יותר נסגרו מאשר נפתחו".

מנגד, אמיר ברמלי , יו"ר ומנכ"ל קבוצת העסקים רוביקון, סבור שעסקים רבים כבר נמצאים בתהליך פשיטת רגל בעקבות המבצע: "הטיפול בכל נושא התמיכה בעסקים קטנים ובינוניים במצבי חירום בישראל בזוי. למרות כל הפרסומות היפות בטלויזיה, עד היום המדינה לא השכילה לפתח שום מנגנון אוטומטי לתמיכה מיידית בעסקים ובמשפחות שנפגעות בטווח המיידי. במידה ולא יימצאו פתרונות מימון מקדימים לעסקים קטנים שנתונים בקשיים הם לא יצליחו לעבור את התקופה."

לדברי ברמלי, מבצע צוק איתן לא יצר מציאות עסקית חדשה, אבל הוא כן החמיר את הקיימת "המצב הכלכלי במשק לא היה אידיאלי לפני, וסקטורים מסויימים במשק כבר הראו סימני האטה. טבעי שההידרדרות הביטחונית והשלכותיה מחמירות את המצב. ככל שהעסק ממוקם קרוב יותר לעזה, כך הייתה הפגיעה חמורה יותר ויכולת ההתאוששות נמוכה יותר. ישנה אזלת יד מבישה של הממשלה בטיפול בעסקים הקטנים והבינוניים במצבי חירום, בעיקר באיטיות הטיפול, בלמידה מאירועים ביטחוניים קודמים וכדומה. בינתיים הם טובים בעיקר להפיק פרסומות לטלוויזיה".

"בזמן המבצע היו ירידות של 35-60% בהיקף פעילות העסקים"

"בזמן המבצע היו ירידות של 35-60% בהיקף פעילות העסקים - זהו שיעור שממש משתק עסקים, וכשמדובר בתקופת זמן של 50 יום יהיו עסקים שיידרש להם גם בין שנה לשנתיים להתאושש ולחזור למחזורים של התקופות לפני המבצע. במבצעים קודמים כבר ראינו שהחזרה לשיגרה היא איטית ויש כאלה שעדיין לא חזרו לתפקוד של 100%. בל נשכח גם שעלויות המימון לכיסוי הגירעון שנוצר עקב המבצע מתווספות לעלויות השוטפות של העסק".

קיראו עוד ב"בארץ"

ברמלי מעריך כי צפויה עלייה קיצונית בבקשות למימון והשקעה "העלייה הורגשה גם תוך כדי המבצע וכמובן גם לאחריו. יש גם לזכור, כי תמיד בתקופות של סביבת ריבית נמוכה גוברות הבקשות למימון. אך השנה, אני מאמין שהעלייה בבקשות המימון תהיה חדה במיוחד. עסקים רבים נמצאים בבעיה תזרימית עקב 'צוק איתן' וחייבים מימון כדי לסגור את החודש ולא להיקלע לבעיה תזרימית קריטית. חלקם נמצאים במצב כזה שאפילו לא מאפשר להמתין לתהליך אישור מתמשך, וזקוקים לפתרונות מימון מקדימים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אוריאל 04/09/2014 19:23
    הגב לתגובה זו
    איך יכול להיות שאף אחד לא העלה לדיון ציבורי את נושא ניהול המלחמה מהפן הכלכלי . אומרים לנו שניצחנו והמדינה קורסת . זה היה ניהול מלחמתי מחפיר שהוריד את המדינה על הברכיים וייקח לה שנים לעמוד חזרה על הרגליים חזרה . 51 יום היו צריכים להסתיים אחרי שבוע ימים, מלחמה צריך להתחיל מהסוף, פשוט אין לנו כסף כפי שנוהלה . כנראה שביבי הרווח, אנחנו הפסדנו הענק .
  • מזקני השבט 05/09/2014 15:26
    הגב לתגובה זו
    בוא אלמד אותך כלל בסיסי חמוד: במלחמה - אין מרוויחים !!!!! פשוט,לא ?
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.