נסגרה הקופה הקטנה של אורי אריאל: קק"ל תחוייב לדווח על העברת כל שקל

הקרן תירשם כחברה לתועלת הציבור ותגיש דוחות שנתיים לעיון הציבור. לבני: "קק"ל לא תוכל להתנהל יותר במחשכים"
לירן סהר | (8)

שרת המשפטים ציפי לבני ניצחה במאבקה לרישום הקרן הקיימת לישראל כחברה לתועלת הציבור, כדרך לשמור על שקיפות העברת הכספים מהחברה וממנה. הרישום נעשה בניגוד להסכמתה של הקרן.

המהלך נעשה עקב ויכוח שנוצר בין לבני לבין שר הבינוי והשיכון אורי אריאל אשר הורה להעביר כ-2.5 מיליארד שקל מכספי קק"ל למשרדי הממשלה. במאי האחרון הורה המשנה ליועץ המשפטי ממשלה להקפיא הבנות אלו. קק"ל צברה בשנים האחרונות עודף מזומנים של 4-5 מיליארד שקל הודות לקרקעות שהממשלה שיווקה. ראשי קק"ל נאבקו בניסיונות ההלאמה מטעמים פוליטיים לכאורה.

תהייה מחוייבת בדיווח

מרגע הרישום תהיה קק"ל מחויבת להגיש דוחות שנתיים שיעמדו לעיון הציבור ותהיה כפופה לפיקוח מצד רשם ההקדשות. סטנדרט ההתנהלות הגבוה בו נדרשת חברה לתועלת הציבור לעמוד, נובע מהאינטרס הציבורי הכרוך בפעילותה. חברה לתועלת הציבור פועלת לטובת הציבור ועושה, במקרים רבים, שימוש בכספי ציבור- הטבות מס, תרומות מהציבור, וכספים המוזרמים מהממשלה.

על חברות לתועלת הציבור הוחלו מנגנונים מיוחדים אשר נועדו לפתור את קשיים המתעוררים לעיתים, נוכח האופי המיוחד של חברות אלה, ואשר נובעים מהאינטרסים השונים בין בעלי המניות לבין ההנהלה, ובין ההנהלה לבין ציבור התורמים לחברה וציבור הנהנים משירותיה. בשל האינטרסים השונים כאמור, אין די במנגנוני פיקוח פנימיים על התנהלות החברה וקיים אינטרס ציבורי חשוב בהכפפתה לפיקוח חיצוני.

לבני: "קק"ל לא תוכל להתנהל יותר במחשכים"

הפיכתה של קק"ל לחברה לתועלת הציבור הוא אירוע משמעותי וקיצוני עבור הקרן, לפיכך, שרת המשפטים הסכימה לקבל את המלצת המשנה הפיסקלי, אבי ליכט, לקבוע למוסדות הלאומיים תקנות ובהן התאמות מסוימות למוסדות הלאומיים הנובעים ממאפייניהם המיוחדים ושיאפשרו את תקופת המעבר אל המציאות החדשה של הפיכתה לחברה לתועלת הציבור.

ההתאמות מתייחסות למספר היבטים. כך, המוסדות הלאומיים לא יחויבו לציין דבר היותם חברות לתועלת הציבור לצד שמם, שמותיהם של תורמים למוסדות הלאומיים לא יועמדו לעיון הציבור כדי למנוע פגיעה בתורמים בחו"ל, והמוסדות הלאומיים יהיו רשאים לשלם גמול והחזר ההוצאות מוגדל ליו"ר הדירקטוריון בלבד בהתקיימות תנאים מסוימים. ההוראות הנוגעות לחברות לתועלת הציבור לא יחולו על מוסדות לאומיים בתקופה שטרם רישומם. כמו כן נקבעה הוראות מעבר קצרה לגבי שכרם של נושאי המשרה הנוכחיים בקק"ל. ההתאמות יעוגנו בתקנות באישור ועדת החוקה של הכנסת.

לבני מסרה: היום לראשונה, קק"ל שזה עשרות שנים מחזיקה ומפעילה סמכויות שחלקן סמכויות שלטוניות מובהקות ומקבלת מיליארדים מכספי הציבור לא תוכל להתנהל עוד במחשכים ותחויב במנהל כספים תקין ונקי. קק ל מעתה תפעל תחת עינה הפקוחה של הביקורת הציבורית ובשקיפות, כפי שהיה ראוי ונכון שיקרה לפני שנים רבות .

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קורמורן 03/09/2014 16:39
    הגב לתגובה זו
    לא יעלה על הדעת שארגון כה גדול ועתיר ממון יתנהל על פי אינטרסים סמויים מהעין. ראוי להחיל את החוק והבקורת גם על ארגונים אחרים שפועלים בשטחי המדינה על פי אינטרסים שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם טובת הציבור. מקרה בולט הוא חברת ים המלח שהרסה את כל סביבת ים המלח, דוגמה אחרת היא רשות הנמלים שהיא מעין חברה אקס טריטוריאלית בעלת זכויות מפליגות על שטחי קרקע הסמוכים לים התיכון וים סוף.
  • 6.
    דוד 03/09/2014 14:18
    הגב לתגובה זו
    ישר כח. כך צריך לעשות לכל גורם שפועל לטובת או לצרכי הציבור - הכל צריך להיות בשקיפות לעיני הציבור
  • 5.
    אלי 03/09/2014 13:16
    הגב לתגובה זו
    היא ארגון ציוני שנוסד ב־1901, כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית... הפניית כספים מהקרן למטרות אחרות - בגידה בעם היהודי לדורותיו - נקודה.
  • 4.
    עינת 03/09/2014 12:58
    הגב לתגובה זו
    קקל שייכת לתושבי המדינה וצריכה להתנהל בשקיפות ולכן לדעתי זהו צעד חשוב.
  • 3.
    יעקב 03/09/2014 12:39
    הגב לתגובה זו
    האם מטרת השינוי הינה "שקיפות" בלבד ופיקוח על הנעשה, או, פתיחת קרן החסכון של העם היהודי לרווחתם של "כל אזרחי" המדינה, כולל כאלה שיממנו רכישת קרקעות בכסף סעודי כדי להחזיר קרקעות לבעלות ערבית.
  • 2.
    שפוי 03/09/2014 12:35
    הגב לתגובה זו
    יש להניח ש"שומרי הכשרות" אריאלי ושטנצלר "פעלו שלא עפ"י הכללים". לכן לתשומת לב ציפי לבני: חייבת להימצא הדרך לחקור גם את העבר
  • 1.
    noamro 03/09/2014 12:18
    הגב לתגובה זו
    השיגה ניצחון נוסף נגד הציונות. הקרן צריכה להתנתק ממוסדות המדינה,שהפסיקו לפעול למען הציונות, ולחזור להיות חברה פרטית וציונית.
  • אחד 03/09/2014 12:42
    הגב לתגובה זו
    הגברת לבני לא די ציונית בשבילך ? מה זה ציוני? לגנוב כסף ולהטביע אותו בשטחים כבושים אשר יימסרו בבוא היום לערבים ?? לחפות ולעזור לכנופיות "תג מחיר" - זה ציוני בשבילך טפשוני ???
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 2.38%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.