מאז שפרץ המשבר הפיננסי העולמי של 2008 צמח החוב של משקי הבית בישראל ב-55%, ובמארס 2014 הוא הגיע ל-412 מיליארדי שקל, כך עולה מפרסום בנק ישראל מהיום (א') 'מגזר משקי הבית מזווית היציבות הפיננסית'. עיקר הגידול ביתרת החוב נבע מהאשראי לדיור שמהווה בתום 2013 כ-70% מיתרת החוב של משקי הבית בישראל. במקביל לעלייה המהירה באשראי לדיור עלו גם מחירי הדירות ב-60% ריאלית מ-2008. התפתחות זו חושפת את הבנקים המלווים לסיכון שתחול תפנית חדה ומהירה בשוק הדיור ומחירי הדיור יתחילו לרדת, בפרט אם התפנית תלווה בעליית ריבית ו/או במיתון ופגיעה בהכנסות הלווים. מנגד, מסבירים בבנק ישראל מסוף 2007 החוב של משקי הבית ביחס לתוצר עלה אך במעט ואילו ביחס להכנסה הפנויה הוא לא השתנה, עקב גידול בתוצר ובהכנסה הפנויה, והוא נמוך משמעותית מהנתון המקביל ברוב המדינות המפותחות. הסכנה הגדולה - עלייה באבטלה בבנק ישראל מזהירים כי עלייה באבטלה היא אחד הגורמים המרכזיים להגדלת הסיכון לחדלות פירעון במגזר משקי הבית, בפרט כאשר הם מקצים שיעור גבוה מהכנסתם להחזר משכנתא. בתחילת 2014 הגיע חלקן של המשכנתאות הלא צמודות בריבית משתנה ל-36% מסך היתרה של המשכנתאות שהעמידו הבנקים. בתרחיש שבו תעלה הריבית ב-2.5%, החזרי המשכנתאות הלא צמודות בריבית משתנה יעלו בכ-2 מיליארד שקל בשנה. עלייה זו מתמקדת במשקי בית שנטלו משכנתאות בריבית משתנה ועל כן עלולה להגדיל את הסיכון של לווים אלו. באשר לנקודת מבטו של משק הבית האינדיווידואלי, בהנחה שהוא נטל משכנתא ממוצעת של 600 אלף שקל, עליית ריבית כזו לפי בנק ישראל תוביל לעלייה של כ-5,000 שקל לשנה בהחזרי הריביות על החלק השקלי הלא צמוד בריבית משתנה אם חלק זה עמד על 35% מהמשכנתא, או לעלייה של כ-11,000 שקל אם אותו חלק עמד על 75%. "עלייה בסדר גודל כזה מהווה בין 5% ל-11% מהשכר הממוצע במשק והיא ממחישה את הרגישות הגבוהה של המשכנתאות הלא צמודות בריבית משתנה לעלייה בשיעורי הריבית. בהתחשב בכך ששיעור ההחזר הממוצע של משכנתאות עומד כיום על כ-27% מההכנסה נטו, זוהי עלייה משמעותית", טוענים בבנק ישראל. גידול שנתי ממוצע של 22% באשראי לדיור מצד המוסדיים הבנקים הם ספקי האשראי היחידים כמעט של משקי הבית, הם מספקים כ-90% מסך האשראי ו-92% מהאשראי לדיור. אך בשנים האחרונות, מסבירים בבנק ישראל, התרחב תיק האשראי לדיור מהמוסדיים והוא צמח ב-3 השנים האחרונות ב-22% לשנה בממוצע. במקביל לכך, חלה ב-2013 עלייה של כ-7% באשראי שאינו לדיור מהבנקים ומהמוסדיים. מהשוואה בינלאומית עולה כי היחס בין ההתחייבויות לנכסים בקרב משקי הבית בישראל נמוך ממקבילו במדינות מפותחות אחרות. היחס בין סך ההתחייבויות לסך הנכסים של משקי הבית בישראל עמד ב-2012 על כ-8%, בשעה שבאנגליה ובארצות הברית הוא עומד על 16%. בסעיף זה מגולם סיכון הנובע מכך שמחירי הדירות האמירו משמעותית בשנים האחרונות, וכיום משקי הבית בעיקר אלה שרכשו דירה בשנים האחרונות חשופים לירידה בערך נכסיהם. היחס בין סך ההתחייבויות לנכסים הפיננסיים נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה, אך הוא נמוך משמעותית מממקבילו במדינות מפותחות אחרות. בסוף 2012 עמד היחס בישראל על 17% (לעומת 13.8% ב-2006), באנגליה על 33%, בארצות הברית על 23%. אם נבחן רק את חוב המשכנתא ביחס לנכסי הנדל"ן שברשות משקי הבית בישראל, היחב ב-2012 עמד על 10.5%, לעומת 22% באנגליה ו-48% בארצות הברית. כלומר, לפי בנק ישראל, משקי הבית אומנם ממונפים ב-2012 יותר מאשר ב-2006, אך המינוף נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. כתבות מעניינות נוספות: ברוורמן: "לפיד יורה באוויר, יוצר דרמה ובכך חושב שיוריד את מחירי הדירות" לאומי: בעקבות קיפאון הדיור - שיא במלאי הדירות החדשות מאז 2007