הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

ניתוח Bizportal: שוק האג"ח פה רותח, אז למה שוק המניות מקרטע כל כך?

2 מתוך 3 חברות פרטיות השלימו גיוס ראשוני והצטרפו לבורסה בחודש שעבר. מדוע סקטור האקוויטי מפגין חולשה בעוד האג"ח פורח במיוחד?
תומר קורנפלד |
נושאים בכתבה אג"ח ניתוח

שוק ההון מגלה סימני התאוששות - אך עדיין רחוק מימי הזוהר של 2005 ו-2006. שלוש חברות פרטיות היו אמורות להצטרף לבורסה בחודש שחלף ולהשלים גיוס ראשוני לציבור - אך רק שתיים הצליחו בכך כאשר חברת טלרד נשרה בדרך. Bizportal מנתח מדוע סקטור האקוויטי מפגין חולשה בעוד סקטור האג"ח פורח במיוחד.

נתחיל מהצד החיובי של החודש שחלף - שתי חברות חדשות נוספו לבורסה. בשביל אינרום בניה - ההנפקה הראשונית הייתה מוצלחת במיוחד. החברה גייסה 355 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית לציבור. המוסדיים אהבו את מבנה ההנפקה - ומחיר יחידה בהנפקה נקבע על 320 שקלים המשקף לחברת התעשייה שווי של 800 מיליון שקל (ללא שקלול כתבי האופציה). את ההנפקה הובילה לידר הנפקות.

בשלב זה עדיין לא ברור האם המשקיעים בהנפקה ירוויחו כסף - אך סביר להניח שמה שהתרחש באשטרום קבוצה לא יקרה כאן. על פניו, הגיוס היה מוצלח והחברה גייסה 270 מיליון שקל במניות. עם זאת, המשקיעים בהנפקה מופסדים על ההשקעה בכ-10%. מה הסיבה? החברה יצאה להנפקה בשווי של מיליארד שקל (לפני הכסף). המוסדיים העריכו כי החברה לא שווה את המחיר הזה ופשוט לא באו. מי שספג חלק ניכר מהסחורה היו גופי החיתום שהשתתפו בענק ו"סייעו בהנפקה".

מה ראו גופי החיתום לנגד עיניהם כאשר הסכימו להזמין מניות בהיקף משמעותי? הם ראו לא רק את הנפקת המניות אלא גם את העמלות מהנפקת שתי סדרות אג"ח - הנפקות שהיו מוצלחות. מבדיקת Bizportal עולה כי היקף העמלות בהנפקה עמד על כ-20 מיליון שקל ועל כן גופי החיתום רואים לנגד עיניהם שולי רווח גבוהים יותר חרף ההפסד בהשקעה במניות.

באשטרום הבינו באיחור שיצאו לפי שווי "גבוה מדי", והבטיחו למשקיעים להקטין את המחיר האפקטיבי בצורה יצירתית - הנפקת זכויות לציבור בלבד. בתוך ארבעה חודשים באשטרום ייתנו למשקיעים אפשרות לרכוש מניות במחיר סמלי של 10 אגורות (המינימום על פי דרישות הבורסה) כאשר בעלי העניין הקודמים בחברה התחייבו שלא לממש את הזכויות באופן שידלל אותם.

תשואות האג"ח שמספקות היום החברות הטובות בבורסה למשקיעים הינן נמוכות במקרה הטוב ואפסיות במקרה הרע. המשקיעים מסתערים על כל הנפקת אג"ח כאילו מדובר באוצר. ניתן היה לצפות כי גם שוק המניות יתחיל להיפתח ויניב הנפקות ראשוניות, אך עד כה זה לא קורה בהיקף מספק. מדוע? הסיבה המרכזית לכך היא השווי של החברות אשר מנסות למקסם את הערך לבעלי המניות טרום ההנפקה ולא מפנימות כי לאחר ההנפקה הציבור הוא שותף מלא שלהן - הן בהצלחות והן בכישלונות.

בכדי שהנפקות יצליחו, החברות נדרשות לבצע התאמות בשווי - כלפי מטה כמובן. החברות צריכות להציע את המניות למשקיעים לפי השווי ההוגן בתוספת דיסקאונט מסוים (10%-20%). הדיסקאונט הזה מגביר את סיכויי ההצלחה של ההנפקה בכך שהוא מביא למשחק שחקנים נוספים.

קיראו עוד ב"בארץ"

יתרה מכך, בטווח ארוך, ההשפעה של הנפקה לפי שווי X או שווי X פחות 10% היא אפסית מבחינת בעלי המניות. קחו למשל את מניית רמי לוי שהונפקה לפי מחיר מניה של 46 שקלים למניה וגייסה מהמשקיעים 172 מיליון שקל (במניות ואג"ח). נכון להיום משייטת המניה במחיר של 180 שקלים למניה אחרי שחילקה דיבידנדים נאים לאורך השנים.

ההנפקה סייעה לרמי לוי להרחיב את הפעילות של רשת הקמעונאות בצורה מואצת, סייעה לגייס משקיעים ולהגדיל את הסחירות במניה. כנראה שהאימרה ש'כאשר המשקיעים מורווחים כולם מרוצים' משקפת יותר מהכל את מה שמתרחש בשוק ההנפקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ' תקציב גירעון

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי

להמשך הכתבה לחץ כאן