דני ירדני: "אנחנו אוהבים את האג"ח של מקסיקו או אוסטרליה" - מה בקונצרני?
מגבלת גודל השוק בישראל ויישום הכלל החשוב בהשקעות של פיזור סיכונים מביא את הישראלים להוציא כסף לחו"ל. בבית ההשקעות אלטשולר שחם עושים זאת משנת 2005 ולא רק במניות, אלא גם באג"ח. דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות של אלטשולר שחם מסביר ל-Bizportal על רכישת אג"ח בחו"ל וגם נותן מספר טיפים - איך ובמה כדאי להשקיע?
בשנים 2001-2005 דחף ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באותם ימים, את המוסדיים להשקיע בחו"ל. ברקע - משבר כלכלי בישראל שהטיס את האג"ח הממשלתיות לתשואה דו-ספרתית.
"עד שנת 2005 רמת המיסוי על אג"ח בחו"ל הייתה גבוהה מאוד (35%) וזה פשוט לא היה משתלם להשקיע באג"ח בחו"ל, רק כשהושווו שיעורי המס - החלטנו להשקיע גם באג"ח בחו"ל, מסביר דני ירדני. לדבריו אם כ-30% מתיק השקעות ממוצע הולך למניות והיתר לאג"ח, אז צריך להגדיל את מגוון אפשרויות ההשקעה באג"ח מעבר לישראל.
מה המאפיינים של השקעה באג"ח בחו"ל?
דני ירדני: "השוק בחו"ל שונה מבישראל ובשורה התחתונה נדרשת רמת מומחיות גבוהה ומיוחדת כי יש מגוון מכשירים רחב יותר. השקענו בזה הרבה משאבים - כל אג"ח שאנו משקיעים בה עוברת אנליזה פנימית שלנו. יש תת מחלקה לחו"ל בתוך מחלקת המחקר שלנו ועוד שני סוחרים של אגח בחו"ל בלבד".
- רבעון שלישי בקרנות מעורבות: הפערים הגדולים, המנצחת המפתיעה והמפסידה הלא צפויה
- גולדווסר-מינצר ואלטשולר שחם רכשו מגרש בלב תל אביב בכ-46 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם למדתם על אג"ח בישראל מההשקעה באג"ח בחו"ל?
" 1 - רמת בכירות החוב - בחו"ל אתה יכול להבין איפה אתה עומד ולייצר רצף של תשלומים ולהבין מה רמת הסיכון שלך. בישראל זה כמעט בלתי אפשרי ולפעמים צריך להגיע עד לרשם המשכונות כדי להבין את רמת הבטוחה של חוב.
2 -סחירות - "השוק הקונצרני בארץ מאוד לא סחיר ובהיקפים גדולים אפשר להיכנס לפוזיציה בעיקר בהנפקות ולצאת מפוזיציה זה לפעמים כמעט בלתי אפשרי. בחו"ל לעומת זאת אנחנו טיפה בים."
3 - הדירוג בישראל שונה מהדירוג בחו"ל - "יש הבדלים בין הדירוג בישראל לחו"ל. אנשים קונים אג"ח שהיא מדורגת A בישראל, אך לא מבינים שהיא עלולה להיות מדורגת בעולם BB או אג"ח זבל. עד היום זה היה תיאורטי עד שהגיעו שתי הנפקות. הראשונה של בי קומיוניקיישנס, שדורגה בעולם BB מינוס, ושל תמר, שדורגה בעולם BBB מינוס. לכן כדאי לבדוק אג"ח ישראלית בהשוואה כלל רמה עולמית."
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
4 - הסדרי החוב בישראל - "זאת קטסטרופה, אין הליך משפטי מסודר של איך יוצאים מהסדר חוב ואם לבעל השליטה המקורי אין כיסים עמוקים או מוכנות להכניס כסף אז מחזיקי האג"ח מסיימים את ההסדר במקום פחות טוב. בדרך עורכי הדין והמתווכים למיניהם גוזרים קופנונים שמנים על חשבון מחזיקי האג"ח. בארה"ב מגישים בקשה להגנה מפני נושים ויש לחברה שנה וחצי לעבוד ולנסות להשתקם, אחרת השופט מחלק את החוב בין הנושים. המסקנה היא שבתמחור אג"ח בישראל חייבים לקחת את הפרמטרים האלה בחשבון וזה נותן דיסקאונט משמעותי. אם אתה נקלע להסדר חוב אלוהים יודע איך תצא ממנו".
ברמה האסטרטגית באיזה אג"ח אתם מעדיפים להשקיע בחו"ל?
"אנחנו מסתכלים על כל מה שיש. פחות מסתכלים על סקטורים ויותר על חלוקה בין שווקים מתפתחים למפותחים וחלוקה בין ממשלתיות וקונצרניות. קשה יותר לנתח מדינה כי אין כלים לכמת את הסיכון ויש פרמטרים רבים שמשפיעים. היום אנו אוהבים אג"ח של ממשלות מקסיקו או אוסטרליה. לגבי אג"ח קונצרניות - בשנה שעברה יצא הרבה כסף ממדינות עולם שלישי ואנו פתחנו פוזיציה על אג"ח של חברות הודיות וברזיליות. אג"ח שנסחרו בדולר ופחות מזה, אך לחברות יש תזרים חזק שמספק יכולת להחזיר את החוב".
אתה יכול לתת דוגמא לאג"ח קונצרניות שהשקעתם בהן?
- 4.צביקה 07/06/2014 16:50הגב לתגובה זוחבל שהוא לא מסביר למה דמי ניהול שלהם באגח חול 1.25%.כל כך גבוה.
- 3.אנונימי 07/06/2014 11:14הגב לתגובה זוככה לא כותבים כתבה אין תשואה מובטחת המחיר לא משקף כלום בלי הפארי .
- 2.מצטרף לשאלה של 1 06/06/2014 11:38הגב לתגובה זובשנת 2013 היתה להם תשואה שלילית הרבה יותר מקרנות דומות נשמח באמת לדעת למה
- 1.תשואת ביזיון אלטשולר 06/06/2014 10:22הגב לתגובה זונשמח לקבל הסברים!

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
