מנכ"ל סיליקום ל-Bizportal: "יש לנו עוד כברת דרך ארוכה ללכת בשווקים שבהם אנחנו נמצאים - עוד נמשיך לגדול"
מניית סיליקום זינקה עד יום חמישי ביותר מ-30% בתוך שנה. מדובר בחברה גדולה שהגיעה כבר לשווי של כמעט 1.5 מיליארד שקל ועדיין היא מוכרת בעיקר בקרב משקיעים מומחים. שייקה אורבך, מנכ"ל החברה, מסביר בראיון בלעדי ל-Bizportal על מודל הרווח של החברה והתוכניות לעתיד. חברת סיליקום מפתחת כרטיסי תקשורת הנמצאים על שרתי מחשב ומשפרים את הביצועים שלהם.
אורבך: "אני מאמין מאוד גדול במודל העבודה שלנו שיוצר מנגנון שההכנסות החדשות הן בנוסף לרמת ההכנסות שיש לך היום (ושתישאר), זה לא במקום, וזה כל הזמן מוכיח את עצמו. הטרנד הכללי של OEM (יצרני ציוד מקורי) שעובדים איתנו שנים על גבי שנים - זה נותן סיכוי מאוד גבוה לכך שנמשיך לגדול".
הראיון נערך במשרדי חברת סיליקום באזור התעשייה של כפר סבא, עוד לפני פרסום התוצאות ביום חמישי. הצניעות יוצאת הדופן ניכרת בכל פינה ובמיוחד ב"לשכת" המנכ"ל. אני חולף על פני משרדו של שייקה אורבך וחושב שמדובר בעוד מהנדס חרוץ ששקוע עמוק בעבודתו.
מכהן בתפקיד מנכ"ל סיליקום משנת 2001
שייקה אורבך מכהן בתפקיד מנכ"ל סיליקום משנת 2001. בצבא שירת כעתודאי בתחום האלקטרוניקה וכשהשתחרר למד הנדסת מכונות בטכניון. עם סיום לימודיו צבר נסיון רב בשורה של תפקידי מפתח שונים בהי-טק בחברות אופגל, אדיוסופט, סימטק בתעשייה אווירית ועוד.
- ההכנסות עלו אך ההפסד העמיק: סיליקום מסכמת רבעון
- סיליקום הישראלית מתמודדת עם התקפת סייבר מאיראן וטענות שהחברה היא שלוחה של המוסד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיליקום הוקמה בשנת 1987 על ידי אבי אייזנמן, המחזיק היום ב-2.84% ממניות החברה ומכהן היום בתפקיד היו"ר. "אנו עובדים בשיתוף פעולה פנטסטי. הוא דמות מפתח לפחות כמוני - הכיוון של החברה, זה בא ממנו", מדגיש אורבך.
המניה צללה ביום חמישי ב-17% ו-300 מיליון שקל נמחקו משווי החברה
המחקר והפיתוח נעשים בכפר סבא והפיתוח ביוקנעם. בסך הכל מעסיקה חברת הטכנולוגיה 160 עובדים. לחברה יש כ-200 מוצרים. את הרבעון הראשון של 2014 סיימה עם הכנסות של 19 מיליון דולר (שיפור של 26% לעומת הרבעון הראשון של 2013) ורווח נקי של 4 מיליון דולר (שיפור של 30%).
התוצאות הטובות של החברה לרבעון הראשון של השנה היו טובות מתחזיות האנליסטים, אך בשוק ההון רצו יותר - ברבעון הרביעי של 2013 התוצאות היכו משמעותית את התחזיות. האכזבה הביאה לצלילה של 17% במניית החברה ביום חמישי וב-1.9% ביום שישי. כ-300 מיליון שקל משווי החברה נמחקו בן לילה לשווי של כ-1.2 מיליארד שקל.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מה החברה עושה?
"פתרונות שיושבים בתוך שרתים ומשמשים לרוב במערכות שמבוססות על שרתים. השרת "מקוסטם" - יש לו דרישות מיוחדות ואז יש מקום לפתרונות שלנו שמיועדים לשפר את הביצועים של השרת לצורך השימוש הספציפי. יש סוגים שונים של כרטיסים או מודולים שמשפרים תכונות מסויימות של השרת. הפתרונות מתפצלים למספר שווקים ותיקים (חלק מעולם הנטוורקינג אפליינס) וחדשים (טכנולוגיית ענן ודאטה סנטרס)".
מה הגודל של השוק שלכם?
"קשה מאוד להגדיר מה גודל השוק שלנו. הנתונים הפורמאליים לא מתייחסים לכל מה שאני הגדרתי. יש לנו עוד כברת דרך ארוכה ללכת בשווקים שבהם אנחנו נמצאים עד שנמצה אותם".
סיליקום סיימה את 2013 עם הכנסות של 73.3 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 17 מיליון דולר. 70% מהכנסות החברה מצפון אמריקה.
היכן התחרות שלכם?
"המתחרים שלנו מגיעים מכיוונים שונים וביניהן ניתן למנות את החברות אינטל, אינטרפייס מאסטרס, נאפאטק, קאביו ועוד, אך אין מתחרה אחד שעושה בדיוק מה שאנחנו עושים".
שיעורי הרווח שלכם גבוהים - מה המודל העסקי שיווקי?
"אנחנו עובדים בצורה יעילה ואני ומקווה להצליח לשמר זאת. העבודה שלנו היא עם OEM - אנחנו לא עובדים עם משתמשים סופיים. מוכרים למהנדסים ולחברות והמספר שלהם מצומצם ומוגבל, הם ידועים והם מוצאים אותנו כי הם מחפשים פתרונות".
האם קיימת אפשרות שתרכשו חברה?
"הסיכוי קיים, אך אין משהו שצריך לדווח עליו לבורסה. אנחנו כל הזמן מסתכלים ובוחנים זה תהליך שהוא ongoing. זה צריך להיות מעניין וגם במחיר המתאים. בשנת 2013 רכשנו IP של חברה סינית שעושה offloading לוירטואליזציה. העתיד נמצא בטכנולוגיית הענן, אך יהיה קושי לשמור על ביצועים באותו נפח או מחיר".
הם יש סיכוי שתירכשו?
"לא יודע, יכול להיות שאם נמשיך לגדול, אולי. תמיד שואלים אותי האם יש סיכוי שחברת אינטל (הספק העיקרי שלנו) תרכוש אותנו, ואח"כ שאלה הפוכה - האם יש סיכוי סבבהשאינטל תפסיק למכור לנו".
מניית סיליקום זינקה בשיעור חד בחודשים האחרונים. המניה דואלית: נסחרת בת"א ובנאסד"ק (סימול SILC). בשיא הגיעה המניה בארה"ב ל-73 דולר לעומת שפל שנתי אשתקד של 26 דולר. מחיר השיא בחודש שעבר שיקף לחברה שווי של 1.72 מיליארד שקל.
מה דעתך על שווי החברה?
"אני לא מגיב למחיר המניה. חלוקת העבודה בסיליקום היא כזאת שהיו"ר נפגש עם המשקיעים וכך שיקולי שוק ההון לא משפיעים על הניהול היומיומי של החברה שהוא נפרד. אני לא נוהג להתבטא ופחות מעורב בנושאים אלו. הקפיצה האחרונה במניה לאחר ה-24 בינואר כשפרסמנו את התוצאות לסיכום שנת 2013 (והרבעון הרביעי) ומייד אחרי זה הייתה קפיצה היסטרית, אז כנראה שהשמשקיעים היו שבעי רצון מהתוצאות. באופן כללי יש לנו את כל הסיבות להאמין שנמשיך לגדול".
מה המודל שלכם?
"בכל עסקה אנחנו בעצם סוגרים מערכת יחסים לשנים רבות. הלקוח ממשיך לקנות מאיתנו בהמשך והוא גם לומד לאהוב אותנו. נוחלף רק במקרה שהלקוח משנה את הארכיטקטורה שלנו. אין אף לקוח שזרק אותנו לטובת מתחרה - אנחנו חיים לרוב בחתונה קתולית עם הלקוחות שלנו".
מדוע פרסמתם תשקיף מדף הרי לא חסר לכם כסף בקופה?
- 1.יהודה 25/04/2014 11:13הגב לתגובה זומוזר לשמוע על חברה כזו טובה עם נפילה כזו , הכתב שכח לציין מה קרה משום מה לנייר
- מיקי 27/04/2014 09:30הגב לתגובה זועל פי שיחת המשקיעים נראה שהם "מאוכזבים" מירידה חדה בתוצאות מרבעון רביעי 2013 יחסית לרבעון ראשון 2014, כאשר בד"כ הירידה ברווח בין הרבעונים פחות חדה. שטות גדולה לדעתי ומקרה קלאסי של מר שוק שמחלק מתנות

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.

- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
