מנכ"ל סיליקום ל-Bizportal: "יש לנו עוד כברת דרך ארוכה ללכת בשווקים שבהם אנחנו נמצאים - עוד נמשיך לגדול"
מניית סיליקום זינקה עד יום חמישי ביותר מ-30% בתוך שנה. מדובר בחברה גדולה שהגיעה כבר לשווי של כמעט 1.5 מיליארד שקל ועדיין היא מוכרת בעיקר בקרב משקיעים מומחים. שייקה אורבך, מנכ"ל החברה, מסביר בראיון בלעדי ל-Bizportal על מודל הרווח של החברה והתוכניות לעתיד. חברת סיליקום מפתחת כרטיסי תקשורת הנמצאים על שרתי מחשב ומשפרים את הביצועים שלהם.
אורבך: "אני מאמין מאוד גדול במודל העבודה שלנו שיוצר מנגנון שההכנסות החדשות הן בנוסף לרמת ההכנסות שיש לך היום (ושתישאר), זה לא במקום, וזה כל הזמן מוכיח את עצמו. הטרנד הכללי של OEM (יצרני ציוד מקורי) שעובדים איתנו שנים על גבי שנים - זה נותן סיכוי מאוד גבוה לכך שנמשיך לגדול".
הראיון נערך במשרדי חברת סיליקום באזור התעשייה של כפר סבא, עוד לפני פרסום התוצאות ביום חמישי. הצניעות יוצאת הדופן ניכרת בכל פינה ובמיוחד ב"לשכת" המנכ"ל. אני חולף על פני משרדו של שייקה אורבך וחושב שמדובר בעוד מהנדס חרוץ ששקוע עמוק בעבודתו.
מכהן בתפקיד מנכ"ל סיליקום משנת 2001
שייקה אורבך מכהן בתפקיד מנכ"ל סיליקום משנת 2001. בצבא שירת כעתודאי בתחום האלקטרוניקה וכשהשתחרר למד הנדסת מכונות בטכניון. עם סיום לימודיו צבר נסיון רב בשורה של תפקידי מפתח שונים בהי-טק בחברות אופגל, אדיוסופט, סימטק בתעשייה אווירית ועוד.
- ההכנסות עלו אך ההפסד העמיק: סיליקום מסכמת רבעון
- סיליקום הישראלית מתמודדת עם התקפת סייבר מאיראן וטענות שהחברה היא שלוחה של המוסד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיליקום הוקמה בשנת 1987 על ידי אבי אייזנמן, המחזיק היום ב-2.84% ממניות החברה ומכהן היום בתפקיד היו"ר. "אנו עובדים בשיתוף פעולה פנטסטי. הוא דמות מפתח לפחות כמוני - הכיוון של החברה, זה בא ממנו", מדגיש אורבך.
המניה צללה ביום חמישי ב-17% ו-300 מיליון שקל נמחקו משווי החברה
המחקר והפיתוח נעשים בכפר סבא והפיתוח ביוקנעם. בסך הכל מעסיקה חברת הטכנולוגיה 160 עובדים. לחברה יש כ-200 מוצרים. את הרבעון הראשון של 2014 סיימה עם הכנסות של 19 מיליון דולר (שיפור של 26% לעומת הרבעון הראשון של 2013) ורווח נקי של 4 מיליון דולר (שיפור של 30%).
התוצאות הטובות של החברה לרבעון הראשון של השנה היו טובות מתחזיות האנליסטים, אך בשוק ההון רצו יותר - ברבעון הרביעי של 2013 התוצאות היכו משמעותית את התחזיות. האכזבה הביאה לצלילה של 17% במניית החברה ביום חמישי וב-1.9% ביום שישי. כ-300 מיליון שקל משווי החברה נמחקו בן לילה לשווי של כ-1.2 מיליארד שקל.
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
מה החברה עושה?
"פתרונות שיושבים בתוך שרתים ומשמשים לרוב במערכות שמבוססות על שרתים. השרת "מקוסטם" - יש לו דרישות מיוחדות ואז יש מקום לפתרונות שלנו שמיועדים לשפר את הביצועים של השרת לצורך השימוש הספציפי. יש סוגים שונים של כרטיסים או מודולים שמשפרים תכונות מסויימות של השרת. הפתרונות מתפצלים למספר שווקים ותיקים (חלק מעולם הנטוורקינג אפליינס) וחדשים (טכנולוגיית ענן ודאטה סנטרס)".
מה הגודל של השוק שלכם?
"קשה מאוד להגדיר מה גודל השוק שלנו. הנתונים הפורמאליים לא מתייחסים לכל מה שאני הגדרתי. יש לנו עוד כברת דרך ארוכה ללכת בשווקים שבהם אנחנו נמצאים עד שנמצה אותם".
סיליקום סיימה את 2013 עם הכנסות של 73.3 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 17 מיליון דולר. 70% מהכנסות החברה מצפון אמריקה.
היכן התחרות שלכם?
"המתחרים שלנו מגיעים מכיוונים שונים וביניהן ניתן למנות את החברות אינטל, אינטרפייס מאסטרס, נאפאטק, קאביו ועוד, אך אין מתחרה אחד שעושה בדיוק מה שאנחנו עושים".
שיעורי הרווח שלכם גבוהים - מה המודל העסקי שיווקי?
"אנחנו עובדים בצורה יעילה ואני ומקווה להצליח לשמר זאת. העבודה שלנו היא עם OEM - אנחנו לא עובדים עם משתמשים סופיים. מוכרים למהנדסים ולחברות והמספר שלהם מצומצם ומוגבל, הם ידועים והם מוצאים אותנו כי הם מחפשים פתרונות".
האם קיימת אפשרות שתרכשו חברה?
"הסיכוי קיים, אך אין משהו שצריך לדווח עליו לבורסה. אנחנו כל הזמן מסתכלים ובוחנים זה תהליך שהוא ongoing. זה צריך להיות מעניין וגם במחיר המתאים. בשנת 2013 רכשנו IP של חברה סינית שעושה offloading לוירטואליזציה. העתיד נמצא בטכנולוגיית הענן, אך יהיה קושי לשמור על ביצועים באותו נפח או מחיר".
הם יש סיכוי שתירכשו?
"לא יודע, יכול להיות שאם נמשיך לגדול, אולי. תמיד שואלים אותי האם יש סיכוי שחברת אינטל (הספק העיקרי שלנו) תרכוש אותנו, ואח"כ שאלה הפוכה - האם יש סיכוי סבבהשאינטל תפסיק למכור לנו".
מניית סיליקום זינקה בשיעור חד בחודשים האחרונים. המניה דואלית: נסחרת בת"א ובנאסד"ק (סימול SILC). בשיא הגיעה המניה בארה"ב ל-73 דולר לעומת שפל שנתי אשתקד של 26 דולר. מחיר השיא בחודש שעבר שיקף לחברה שווי של 1.72 מיליארד שקל.
מה דעתך על שווי החברה?
"אני לא מגיב למחיר המניה. חלוקת העבודה בסיליקום היא כזאת שהיו"ר נפגש עם המשקיעים וכך שיקולי שוק ההון לא משפיעים על הניהול היומיומי של החברה שהוא נפרד. אני לא נוהג להתבטא ופחות מעורב בנושאים אלו. הקפיצה האחרונה במניה לאחר ה-24 בינואר כשפרסמנו את התוצאות לסיכום שנת 2013 (והרבעון הרביעי) ומייד אחרי זה הייתה קפיצה היסטרית, אז כנראה שהשמשקיעים היו שבעי רצון מהתוצאות. באופן כללי יש לנו את כל הסיבות להאמין שנמשיך לגדול".
מה המודל שלכם?
"בכל עסקה אנחנו בעצם סוגרים מערכת יחסים לשנים רבות. הלקוח ממשיך לקנות מאיתנו בהמשך והוא גם לומד לאהוב אותנו. נוחלף רק במקרה שהלקוח משנה את הארכיטקטורה שלנו. אין אף לקוח שזרק אותנו לטובת מתחרה - אנחנו חיים לרוב בחתונה קתולית עם הלקוחות שלנו".
מדוע פרסמתם תשקיף מדף הרי לא חסר לכם כסף בקופה?
- 1.יהודה 25/04/2014 11:13הגב לתגובה זומוזר לשמוע על חברה כזו טובה עם נפילה כזו , הכתב שכח לציין מה קרה משום מה לנייר
- מיקי 27/04/2014 09:30הגב לתגובה זועל פי שיחת המשקיעים נראה שהם "מאוכזבים" מירידה חדה בתוצאות מרבעון רביעי 2013 יחסית לרבעון ראשון 2014, כאשר בד"כ הירידה ברווח בין הרבעונים פחות חדה. שטות גדולה לדעתי ומקרה קלאסי של מר שוק שמחלק מתנות

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
