פרופ' בראזיס: "אז 100 ימים שאין נגיד קבוע בבנק ישראל, אני לא רואה פה איזו קטסטרופה" - מי לדעתה יבחר לבסוף?

בבנק ישראל סופרים 100 ימים בלי נגיד קבוע. פרופ' אליס בראזיס ל-Bizportal: "אפשר להבין את נתניהו שמפחד ולוקח את הזמן"
יעל גרונטמן | (4)

100 ימים חלפו מאז שפרופ' סטנלי פישר עזב את תפקידו כנגדי בנק ישראל ולישראל עדיין לא נבחר נגיד חדש. לעומת זאת בארה"ב צפוי יו"ר הפדרל ריזרב, ברננקי, לסיים את הקדנציה הכפולה בסוף השנה האזרחית, וכבר היום צפוי הנשיא אובמה להכריז על בחירתו בסגנית, ג'נט יילן, כיו"ר הבאה של הפדראל ריזרב. Bizportal שוחח על שני עניינים אלה עם פרופ' אליס בראזיס, ראש מרכז אהרון מאיר לבנקאות במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, שבעבר גם שימשה כיועצת בבנק ישראל.

לדברי פרופ' בראזיס, "זה לא באמת קטסטרופלי שאין לבנק ישראל נגיד כבר 100 ימים. בנק ישראל לא צריך לקחת כרגע החלטות קרדינליות על מנת לייצב את הכלכלה של מדינת ישראל. ברור שזה שאין לנו נגיד נבחר זה לא דבר תקין, אבל זה גם לא נורא. אפשר להבין את נתניהו שמפחד להחליט ומתעכב בבחירת הנגיד לאחר ששני שמות מצויינים שהעלה - הסתבכו וירדו מהפרק".

"אני משערת שיש לנתניהו כרגע שתי אפשרויות ראליות. האחת היא שמכוח האנרציה, אם ד"ר קרנית פלוג לא עושה טעויות - הוא יקח אותה בסופו של דבר לתפקיד הנגידה הקבועה. למרות שזו לא ההעדפה שלו הוא יודע שזה מה שמצפה ממנו רוב העם. מבחינתו זה יהיה מאוד נוח בתור החלטה שהתקבלה מכוח האנרציה".

פרופ' בראזיס מבקשת להדגיש פרט נוסף, "רוב האנשים לא יודעים שד"ר פלוג רגילה להיות ממלאת מקום במשך תקופה ארוכה ושרק אח"כ ממנים אותה לתפקיד. היא היתה ממלאת מקום ראש מחלקת המחקר של בנק ישראל ורק לאחר תקופה ארוכה היא התמנתה להיות ראש המחלקה בפועל."

"האופציה השניה היא, שנתניהו בינתיים באמת מחפש איזשהו כוכב והוא מרגיש שהוא יכול לחכות עוד עד שימצא האדם הנכון בלי לחץ, כי אין פה נושא שממש בוער. בישראל הבעיות הבוערות לא נמצאות במגרש המוניטרי אלא במגרש הפיסקאלי וזה הרי לא תפקידו של בנק ישראל אלא של האוצר. לכן חסרונו של נגיד נבחר ומכהן זה לא דבר שנראה טוב, אבל זה לא נורא".

"אני לא יודעת למה, אבל ברור שנתניהו מתקשה לבחור את אחד משלושת המועמדים שאישרה ועדת טירקל (בלכר, אקשטיין ומדינה, י.ג.) לתפקיד הנגיד. לדעתי אם הוא היה רוצה אחד מהם - הוא כבר היה מודיע על זה. לי זה נראה מוזר שהוא מתעכב עם ההודעה על הבחירה ולכן אני סבורה שיש סבירות גבוהה יותר שתתרחש אחת משתי האופציות שעליהן דיברתי".

על ד"ר קרנית פלוג אומרת פרופ' בראזיס, "היא פשוט ממשיכה את מדיניותו של פישר. פישר עשה ממש בחוכמה כשהקים את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, ולכן לא כל ההחלטות יהיו על הכתפיים של פלוג. כלומר לא מחכה לה, או למי שלא יבחר כנגיד בנק ישראל, תפקיד של רגולטור שמצפים ממנו לשינויים גדולים. פישר כבר עשה את השינויים הגדולים שהיו צריכים להעשות על ידי בנק ישראל. ועכשיו על הנגיד הבא רק להמשיך באותו הקו".

"המצב בישראל מנוגד לגמרי למה שקורה כיום בארה"ב שבה המדיניות המוניטרית היא ב'פרונט' של השאלות הקרדינליות של המדינה - האם להמשיך במדיניות הזרמת הכסף, או לא".

"אם הבחירה של הנשיא אובמה לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב היתה בין לארי סאמרס לבין ג'נט יילן, אני מצטרפת להצהרה של כ-250 מרצים בכירים לכלכלה בארה"ב שפירסמו דרישה מהנשיא שלא לבחור את סאמרס לתפקיד במקום היו"ר המכהן, ברננקי. ההתנגדות ללארי סאמרס נובעת מכך שבתקופת הנשיאות של קלינטון הוא זה שהיה אחראי לדה-רגולציה שהובילה למשבר הפיננסי האדיר ב-2008".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אורן 10/10/2013 10:07
    הגב לתגובה זו
    מה זו השטות הזו ? זו היתה הערה ממש לא במקום. וכן, אני מקווה שראש הממשלה ימנה אותה בסופו של דבר לתפקיד, לא בגלל כוח ההתמדה (אינרציה) אלא בגלל שהיא פשוט הכי מתאימה.
  • 2.
    בן שלום! (ל"ת)
    מלטף ממצמים 09/10/2013 23:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יחזקאל 09/10/2013 15:21
    הגב לתגובה זו
    העלאת הריבית האחרונה פשוט מיותרת ומעמיסה את העול על רוכשי הדירות הצעירים שהיום הם פה ומחר הם שם - אז מי יממן את הפנסיה התקציבית
  • warren_buffet 09/10/2013 16:32
    הגב לתגובה זו
    אתה בכלל מבין מה כתבת, אני לא הצלחתי , סתם אוסף של מילים נבובות, לידיעתך היא הורידה את הריבית לאחרונה, ואיך הגעת לעניין הפנסיה התקציבית ?
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.89%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”