פרופ' רבינוביץ: "אובמה לא רוצה להיכנס למערכה כברווז צולע"

המתקפה בסוריה לא תחל לפני ה-10 בספטמבר, תום הפגרה בקונגרס. פרופ' רבינוביץ': "אובמה לא רצה לצאת כנגד דעת הקהל בארה"ב"
חן דרסינובר | (3)

נשיא ארה"ב ברק אובמה נאם אמש (ש') בפני האומה האמריקנית והבהיר כי המשבר בסוריה, אותו כינה "המתקפה הכימית החמורה ביותר במאה ה-21", אם יתבצע - יתבצע לא באופן מיידי. אובמה החליט כי יש לקבל את אישור הקונגרס האמריקני למתקפה בסוריה, והעדיף שלא לעשות שימוש בסמכויותיו לפתוח במערכה צבאית כמפקד העליון של הצבא האמריקני.

משמעות הדברים היא דחייה של לפחות שבוע במתקפה הצפויה בסוריה, שכן הקונגרס צפוי להתכנס רק ב-9 בספטמבר עם תום הפגרה. אובמה אף הגדיל לעשות והחליט שלא לכנס דיון מיוחד בקונגרס בנושא המתקפה, כך שבפועל פעולה צבאית כנגד סוריה לא תחל לפני ה-10 בספטמבר. זאת, בניגוד להערכות לפיהן המתקפה תחל עם יציאת פקחי האו"ם מדמשק בשבת בבוקר.

הנשיא אובמה לא יכול היה להתעלם מדעת הקהל הציבורית בארה"ב. סקר של CNBC שפורסם בסוף השבוע גרס כי 76% מהאמריקנים סבורים כי הממשל צריך לקבל אישור מהקונגרס לפני כל פעולה צבאית.

פרופ' איתמר רבינוביץ , שגריר ישראל לשעבר בארה"ב, הגיב במסגרת ראיון לגל"צ להחלטת הנשיא אובמה לדחות את המתקפה בסוריה. לדבריו, "מתקפה בסוריה ללא תמיכת הקונגרס תציג את אובמה כ'ברווז' צולע'. לפני שאובמה נכנס למתקפה הזו, הוא ביקש שלא לצאת נגד דעת הקהל האמריקנית, שתמך בבירור באישור של הקונגרס לפני יציאה למתקפה בסוריה. אובמה שואף לקבל אישור ולא איסור של הקונגרס למתקפה בסוריה".

אולם, פרשנים בארה"ב הטילו ספק רב האם אכן המחוקקים בארה"ב יאשרו את הפעולה הצבאית כנגד סוריה. קיים סיכוי גדול שבית הנבחרים בשליטת המפלגה הרפובליקנית יצביע נגד יציאה למלחמה, גם אם מדובר במבצע קצוב בזמן שאינו כולל מעורבות של חיילים על הקרקע.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השיר השפן הקטן זה בול לאובאמה.כחם של ארה"ב אוזל מהר (ל"ת)
    עודד 01/09/2013 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לוזר אמיתי, כך איןלישראל פרטנר נגד איראן,מוג לב. (ל"ת)
    רון 01/09/2013 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי ברווז שירד מהעץ 01/09/2013 08:27
    הגב לתגובה זו
    אבי ברווז שירד מהעץ במגלשה - אין תועלת לתקיפה ללא פגיעה אנושה במאגרים הכימיים ובאסד עצמו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. 

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי