אהוד רצאבי: "ביטול המס המאוחד לזוגות נשואים יסיים עיוות כלכלי"

נשיא להב: "הגיעה העת לפרק את מנגנון ה"אשם עד שתוכח חפותו", ולצאת מנקודת הנחה שלא כל אדם במדינה הינו מניפולטיבי שמחפש להרוויח על חשבון הכלל"
יעל גרונטמן |

לאחר הפגנות רבות מול הרבנות בתל אביב ומאבק אינטנסיבי ממושך, הודיע השבוע שר האוצר, יאיר לפיד, כי החל מתחילת שנת 2014 יבוטל חישוב המס המאוחד לזוגות נשואים העובדים יחד בעסק משותף. "מדובר במהלך חשוב ומשמעותי שהיה צריך להיעשות מזמן ויפה שעה אחת קודם", כך אומר רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים בישראל.

כיום, זוגות נשואים העובדים יחדיו מחויבים בתשלומי מס גבוהים באופן משמעותי, לעומת מצב בו הייתה מחושבת משכורתו של כל אחד מהם בנפרד כשכירים. יש הסבורים כי החוק פוגע באוטונומיה של האישה וכי הינו שוביניסטי, בכך שהאישה אינה יכולה להחליט על מקום עבודתה. כמו כן, עלו בעבר טענות כי החוק מונע שילוב נשים בשוק העבודה, ומפלה לרעה זוגות נשואים כחוק על זוגות שאינם נשואים באופן רשמי.

לדברי רצאבי, "אולי בעבר ניתן היה למצוא היגיון בניסיון של רשויות המס למנוע מניפולציה, כאשר נהוג היה בקרב משקי הבית שהבעל מפרנס והאישה מגדלת את הילדים, והיה מקום לחשש כי הבעל יטען שאשתו עובדת עמו על מנת לחלק את הכנסותיו בין שניהם ובכך לחלץ הטבת מס משמעותית. אולם כיום המצב שונה, נשים נוטלות חלק בפרנסת המשפחה וגברים נוטלים חלק בגידול הילדים".

נכון להיום, פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסתם של שני בני זוג תחשב כהכנסת אחד מהם שהוא בן הזוג הרשום, כלומר בחישוב מאוחד. בני הזוג יכולים לפנות לפקיד השומה ולבקש מי מהם יהיה בן הזוג הרשום, בתנאי שהכנסתו בשנה שלפני כן לא הייתה נמוכה מ-25% מהכנסת בן הזוג השני. לא ניתן לתבוע חישוב מס נפרד אם קיימת תלות בין מקורות ההכנסה של שני בני הזוג. כלומר, אם הכנסת בן הזוג הינה מעסק או משלח יד של בן הזוג השני, או אם הכנסתם היא מחברה שבה יש להם זכות בהנהלה או 10% מזכויות ההצבעה, או אם הכנסתם היא משותפות שבה יש לבני הזוג 10% מהונה או רווחיה.

רצאבי מסביר כי הרקע למצב זה הינו פסיקתו של בית המשפט העליון שקבע כי בני זוג המחזיקים במשותף בכלל מניות חברה, המשלמת את שכרם, או כמעט בכולן, חייבים להגיש שומת מס משותפת ולא נפרדת. ההלכה החדשה של העליון הפכה פסק דין קודם משנת 2003 בפרשת קלס, והגדילה בפועל את חבות המס המוטלת על בני זוג.

עם זאת, השופטים הכירו בכך שפסיקתם מובילה לתוצאה לא רצויה, שלפיה בני זוג נשואים העובדים יחד בחברה שבבעלותם מופלים לרעה מבחינת שיקולי המס, לעומת בני זוג שאינם נשואים או כאלה העובדים במקומות עבודה נפרדים וכי תיקונו נדרש על ידי המחוקק. למעשה, באמצעות אותם חוקי מס מעודדת המדינה את בני זוג שלא לעבוד יחדיו, מה שמחייב אותם לעתים להעסיק עובד מבחוץ, דבר שעשוי לפגוע בפוטנציאל התפוקה המירבי של העסק.

"המאבק הממושך שמנהלים בעלי העסקים מזה שנים אינו עניין של מה בכך, ההבדל בין חישוב מס מאוחד לבין חישוב מס נפרד יכול להסתכם גם בעשרות אלפי שקלים בשנה ועל זה יש להוסיף את ההפרשות לסוציאליות ועוד".

"כאשר החישוב נפרד, בני הזוג זכאים ליהנות גם ממדרגות המס הנמוכות אצל בן הזוג השני, בעוד שבחישוב מאוחד הכנסת בן הזוג שאינו רשום תחויב ממס החל ממדרגת המס הגבוהה של בן הזוג הרשום".

"בית המשפט קבע בשנים האחרונות כי בני זוג יכולים לתבוע חישוב נפרד להכנסתם בתנאי שמקום העיסוק הקבוע של עסקם אינו ביתם והם עובדים בו לפחות 36 שעות בשבוע, אין להם הכנסה אחרת מעסק ומשלח יד או מעבודה ושסך ההכנסה אינה עולה על 50 אלף שקל בשנה - סכום מגוחך לכל הדעות. "הקלה" זו לא הביאה שום בשורה כמובן, שכן היא מסמנת רף נמוך מדי שאינו מציאותי או רלוונטי לבני זוג שמבססים את פרנסתם וכלכלת ילדיהם על הכנסות העסק המשפחתי".

"ברשות המסים סבורים כי אם יתאפשר לערוך חישוב מס נפרד באופן חופשי, הדבר ינוצל לתכנוני מס של בני זוג שמטרתם לשלם פחות מס, ורשות המסים תתקשה להוכיח זאת. בתקופה שבה הממשלה המכהנת פועלת להעלאת רף המיסוי ורשות המסים פועלת להעמקת הגבייה, ראוי יהיה לתת לאזרחי המדינה, שגם כך כורעים תחת הנטל, דוגמא לשינוי אמיתי בנורמה החברתית ובתפיסת הממשלה את האזרח".

"נכון יהיה לצאת נגד התפיסה הישנה, לפיה כל אזרח (בייחוד עצמאי או בעל עסק) הינו עבריין מס בפוטנציה. הגיעה העת לפרק את מנגנון ה"אשם עד שתוכח חפותו", ולצאת מנקודת הנחה שלא כל אדם במדינה הינו מניפולטיבי שמחפש להרוויח על חשבון הכלל. הבה לא נשכח כי מרבית אזרחי ישראל הינם אנשים ישרים שעובדים קשה מאוד בשביל להתקיים ולפרנס את משפחתם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0.13%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו-מד דיווחה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומך בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.56%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0.26%  ו- נובה 1.63% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 1.65%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן, לייבפרסון, ניו-מד (דיווחה)

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.