הנשיא האמריקני אובמה מדבר גם בעברית: "טוב להיות שוב בארץ"

בקבלת הפנים הממלכתית בנתב"ג אמר הנשיא אובמה: "ביטחונה של ישראל הוא גם אינטרס ביטחוני שלנו - הברית ביננו היא נצחית". רה"מ נתניהו: "התמיכה של ארה"ב היא המפתח להשגת שלום במזרח התיכון"
יעל גרונטמן |

"טוב להיות שוב בארץ", כך אמר בעברית הנשיא האמריקני, ברק אובמה בקבלת הפנים הממלכתית שנערכה לכבודו לאחר שמטוס האייר פורס 1 נחת בנמל התעופה בן גוריון. עם נחיתתו עבר אובמה בלווית הנשיא, שמעון פרס וראש הממשלה, בנימין נתניהו על פני מסדר הכבוד וכן על פניה של הממשלה החדשה ונכבדים רבים נוספים שבאו לקחת חלק בביקור ההיסטורי.

הנשיא אובמה הדגיש במהלך נאומו את החשיבות שהוא רואה בקשר בין ארה"ב לבת בריתה ישראל ואמר, "ארה"ב עומדת לצידה של ישראל כי ביטחונה הוא גם אינטרס ביטחוני שלנו. לא בכדי ארה"ב היתה המדינה הראשונה שהכירה בישראל לפני 65 שנה באו"ם. אני אומר בצורה הבטוחה ביותר - הברית ביננו היא נצחית".

אובמה אמר דברים אלו לאחר שהצהיר, "כבוד הוא לי להיות פה ולדרוך על אדמה היסטורית. לפני יותר מ-3,000 שנה העם היהודי חי כאן והתפלל כאן לאלוהיו. אחרי מאות שנים של גירוש, רדיפות שאין להן אח ורע, נוסדה מדינת ישראל. היום הילדים של אברהם ושרה מגשימים את החלום להיות אדונים לגורלם במדינתם הריבונית".

בין הדברים שנשא הנשיא פרס נאמר גם, "החלום האמריקני נובע מהתנ"ך ואנחנו מקבלים השראה ממכם. אוקיינוס גדול מפריד בינינו אבל יש לנו חלומות ותקוות משותפים. בלי התמיכה של ארה"ב ישראל הייתה סובלת מתוקפנות רבה יותר" וסיים את דבריו כך, "אדוני הנשיא, לאן שלא תלך בארצנו אתה תפגוש בחום ובאהבה של עם ישראל. ברוך הבא הביתה, אדוני הנשיא".

ראש הממשלה, נתניהו הדגיש את מידת התודה שרוחשת ישראל לארה"ב ואמר "תודה לך אדוני הנשיא שאתם תומכים שוב ושוב ביכולת של ישראל להגן על עצמה. תודה לך אדוני הנשיא שאתה תומך בזכותו של העם היהודי למדינה כאן בארצנו ובברית הבלתי שבירה בין שתי הארצות ושני העמים.

התמיכה הבלתי מסוייגת של ארצות הברית היא המפתח להשגת שלום במזרח התיכון, ובעיקר עם שכיננו הפלסטינים. אנחנו רוצים מאוד להגיע לשלום עם הפלסטינים".

הביקור של אובמה בישראל הוא בהחלט ביקור היסטורי מאחר והוא הביקור הראשון שלו כנשיא וגם הביקור הראשון שלו במדינה כלשהי מאז שנבחר לנשיאות בקדנציה השניה. הביקור צפוי להימשך עד יום שישי ובמהלכו יפגש אובמה עם ראשי המדינה וידון על נושאים כגון האיום האירוני וחידוש המו"מ עם הפלסטינים. אובמה ישא נאום מרכזי בבנייני האומה ביום חמישי בערב. לאחר הטכס בנתב"ג פונה אובמה לביקור בסוללת כיפת ברזל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.