מאקרו ארה"ב: מדד המחירים לצרכן בשיא, הייצור התעשייתי זינק

טרם פתיחת המסחר בוול סטריט פורסמו שלושה נתוני מאקרו מרכזיים. הנתונים, אשר היו בסימן חיובי לא הצליחו למנוע את הפתיחה השלילית בניו יורק.
דניאל קביליו |

Consumer Price Index

בשעה 14:30 שעון ישראל פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. המדד רשם עלייה של 0.7% לאחר שבחודש ינואר לא היה שינוי במדד. הנתון אשר פורסם עקף את תחזיות הכלכלנים שצפו עלייה של 0.5% בלבד. נציין כי מאז חודש פברואר של שנת 2012 מדד המחירים לצרכן הוסיף לערכו 2%.

העליה המדוברת היא המשמעותית ביותר מזה 3.5 שנים ונבעה בעיקרה מהעליה במחירי הדלקים. כלכלנים מ-CNBC אשר בחנו את הדוח מצאו כי אין בעליה המדוברת על מנת לגרום לחששות מאינפלציה.

Treasury International Capital

מדד "תנועה במכשירים פיננסים" אשר אמון על בחינת המכשירים פיננסים היוצאים ונכנסים לארה"ב בכל חודש פורסם בשעה 15:00 (שעון ישראל) והצביע ירידה משמעותית בהשקעות זרים בארה"ב. הנתון רשם קריאה של 25.7 מיליארד דולר לחודש ינואר לאחר שבחודש דצמבר המדד עמד על 64.2 מיליארד דולר.

בנוסף, משרד האוצר דיווח כי מקורות זרים רכשו אג"חים בכמות של 48.2 מיליארד דולר. נציין כי הנתון לא עודד את המשקיעים מוול סטריט עקב ירידה של 20 מיליארד דולר ביחס לחודש שעבר.

Industrial Production

בשעה 15:00 פורסם נתון הייצור התעשייתי לחודש פברואר. הנתון אשר בוחן את סך התפוקה של המפעלים, מכרות ומוסדות ציבוריים בארה"ב רשם עליה של 0.7% החודש. המשקיעים היו מעודדים מאוד מהנתון מכיוון שהכלכלנים בוול סטריט חזו עליה של 0.5% בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

זו השנה ה-8 שהשורים שולטים בוול סטריט, והדבר שמסוכן יותר מהתיקון עצמו הוא חוסר המודעות

איתן יונסי |
נושאים בכתבה וול סטריט
בזמן ששוק המניות חגג בשבוע שעבר 8 שנים של עליות שערים, והינו השוק השורי ה-2 באורכו בהיסטוריה, הסיכון לתיקון בשווקים הולך וגדל. אף אחד לא יכול לדעת מתי התיקון יגיע, מה יהיה הטריגר לכך, או כמה עמוק הוא צפוי להיות, אך מה שיותר מסוכן מהתיקון עצמו הוא העובדה שישנם משקיעים רבים שאינם מודעים לסכומים שהם מסכנים. קנדריק וויקמן, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הפיננסית וניתוחי השקעות FinMason, אמר כי "אם מסתכלים על השוק בראייה היסטורית, חווינו בממוצע התרסקות אחת לכל 8 עד 10 שנים, עם שיעור צניחה ממוצע של כ-42%". וויקמן ציין כי על פי סקר risk tolerance, המאפיין את רמת הסיכון בתיק לצרכיו של הלקוח, משקיעים רבים אינם מודעים כלל להשפעה על תיק הנכסים שלהם במקרה ושוק המניות יספוג מכה קשה. לדבריו, רוב המשקיעים אינם מודעים לרמת הסיכון שהתיק שלהם חשוף אליו, וכתוצאה מכך הם מקבלים החלטות שגויות בתזמון הגרוע ביותר, כמו מכירת הנכסים עמוק בתוך התיקון. וויקמן טוען שזו "בעיה חמורה". לדבריו, רוב התגובות של אינדיבידואלים להפסדים שאינם צפויים גרועים בהרבה מהתגובות להפסד שנקלח בחשבון כאפשרי. לפי הסקר, רק 57% מהמשקיעים (אלה עם יועץ השקעות וגם אלה ללא) אמרו כי הם מבינים את המושג "risk tolerance". מבין אותם משקיעים, אלו שעבדו עם יועץ השקעות היו מודעים יותר כאשר 68% מהם ענו כי הם מודעים לחשיפת הסיכון בתיק הנכסים שלהם. יחד עם זאת, עבודה עם יועץ השקעות לא עזר מספיק: רק לכ-27% מהמשקיעים נאמר ע"י יועץ ההשקעות כמה הם מסכנים במידה ושוק המניות יחווה נפילה חדה, כאשר 62% מהם מאמינים כי ההפסד בתיק שלהם יהיה נמוך מהחשיפה שלהם למניות. על פי הסקר, כ-57% מהמשקיעים שעובדים עם יועצי השקעות צפויים להיכנס לפאניקה ולמכור בזמן תיקון. התרחיש הגרוע ביותר צריך להיות מובן מאליו. בניית תיקי השקעות לטווח ארוך מכתיבים שרק אחוז קטן מנכסי התיק יהיו במזומן, ולכן כ-90 עד 95 אחוזים מתיקי ההשקעות חשופים לסיכונים של ירידות בטווח הקצר. משקיעים רבים הרגישו את הכאב הזה במשבר הגדול של 2008, למרות שאלו ששמרו על קור רוח והמשיכו להחזיק בתיק הנכסים שלהם עד לרמות השפל של המשבר, זכו להחזיר את כל הפסדם ואף ליצור רווחים בזמן שמדד ה-S&P 500 עלה כ-171% מאז תחילת 2009. ברנדון קרוסו, דירקטור בחברת Edelman Financial Services אמר כי יועצי ההשקעות שממעיטים בסיכונים הפוטנציאליים עושים טעות. "ככל שהלקוחות יהיו מופתעים יותר, כך לרוב הם יהיו מאוכזבים יותר, וזה מתי שהם מתחילים להגיב באמוציות". קרוסו אמר כי הוא מעדיף לקיין דיון גלוי עם הלקוחות על הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם. "אתה עושה לעצמך עוול אם אתה פוסח על סך". גם וויקמן ציין כי חשוב ביותר לקיים דיון גלוי ומזכיר את תקופת השפל הגדול. וויקמן אמר כי "אתה צריך לשאול את הלקוח 'במידה ושוק המניות יקרוס ב-35% האם תתלה את עצמך בארון?' " אם הלקוח עונה כן, אז זהו תפקידו של היועץ להתאים את תיק ההשקעות של הלקוח כך שיפסיד פחות במקרה שתרחיש כזה אכן יקרה. וויקמן הוסיף כי "זהו הלקוח שנוטל עליו עצמו הסיכון, לכן הוא זכאי לדעת את הסיכון שהוא לוקח, ואין דרך טובה יותר להעביר ללקוח את המשמעות מאשר לדבר איתו על מקרי קיצון".