מדד מנהלי הרכש של פועלים חצה את גבול 50 הנקודות בפברואר

לאחר ארבעה חודשי עלייה חצה סוף סוף המדד את רמת 50 הנקודות - מה שמהווה אינדיקציה חיובית, במיוחד בכל הקשור לפעילות היצוא
יעל גרונטמן |

מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש לחודש פברואר 2013 עלה לרמה של 53.6 נקודות (עלייה של 4.3 נקודות אחוז). רמת המדד עברה להצביע על התרחבות בייצור התעשייתי. הרכיבים שתרומתם בלטה לעליית המדד הם תפוקות הייצור, רכישות חומרי גלם ורכישות למלאי. רכיב הביקושים ליצוא נמצא זה החודשי השני מעל רמת ה- 50, בעוד שהביקושים המקומיים נותרו מתחת ל- 50. מדד מנהלי הרכש העולמי, שמפרסם בנק JPMorgan, נחלש מעט החודש, אך רמתו עדיין נותרה מעט מעל 50 נקודות. המדד האמריקני עלה לרמה של 54.2 נקודות והמדד בגוש האירו נותר יציב ברמה של 47.9 נקודות. כלכלני בנק הפועלים: מדד מנהלי הרכש לחודש פברואר חצה את גבול ה- 50 נקודות, ולראשונה מחודש מאי 2012 שב להצביע על התרחבות בפעילות התעשייתית. רכיבי המדד מראים שההתרחבות מקורה בצד היצוא וכי מנהלי הרכש מגדילים את מלאי חומרי הגלם איתות להמשך עלייה בפעילות. רכיב התעסוקה ירד מעט החודש אך נותר מעל רמת ה- 50 נקודות. רכיב הביקושים המקומיים נותר מזה 15 חודשים מתחת לרמת ה- 50. העלייה במדד מנהלי הרכש בארבעת החודשים האחרונים מהווה אינדיקציה חיובית, בעיקר כשאנו רואים שגם נתונים נוספים החלו להשתפר. נתוני סחר-חוץ לחודש פברואר, שמפרסמת הלמ"ס, הראו עלייה ביצוא התעשייתי, וחלק מהאינדיקטורים מראים גם על עלייה בצריכה הפרטית. תנאי הרקע בעולם השתפרו מעט וככל הנראה זה השפיע לחיוב על ההזמנות ליצוא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


גרף ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן
ניתוח טכני

איך לתפוס טרמפ על טראמפ? קרנות הסל שלפני פריצה

טראמפ מזרים השקעות לאמריקה ומאיים להעניש את מי שלא יתיישר על פיו מה שכבר מוביל לגאות בקרנות הסל; זיו סגל פותח את הגרפים ומזהה הזדמנויות טכניות מעניינות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני

שלום לכולם, היום נעמיק בכמה אפשרויות השקעה בקרנות סל מעניינות. 

לפני כן תודה לכל מי שהתעניינו לאן נעלמתי בשבוע האחרון. אני נמצא בנסיעה לחו״ל שפחות מסתנכרנת עם לו״ז פרסום המאמרים. בכל אופן משתדל להתמיד.


להשקיע בתוצרת אמריקה

טראמפ מיצר הרבה רעשים וגלים אבל סביר להניח שמתחת לכול הרעש תהיה תנועה מסוימת לכיוון הייצור האמריקאי. וכשיש תנועה תעשיית קרנות הסל עולה עליה. 

באמצע 2024 הושקה קרן סל עם הסימול MADE. הקרן עלתה וירדה ואז שוב עלתה ונמצאת היום כ-10 אחוזים מעל מחיר ההשקה. טכנית, מעל 27.7 אפשר לבחון להצטרף לתנועת ה- MAGA. 


מכאן נמשיך לקרן שהיא די במרכז תשומת הלב היום IWM iShares Russell 2000 -0.29%   מדובר בקרן סל שעוקבת אחרי מדד הראסל 2000 שמיצג חברות שמוגדרות כבעלות שווי שוק קטן. חברות אלו אמורות לעזור בדחיפת השוק מלמטה כאשר החברות הגדולות מושכות אותו מלמעלה.