פישר יתערב? יתרות המט"ח של בנק ישראל ירדו ביותר ממיליארד דולר

בחודש פברואר ירדו יתרות המט"ח ב-1.138 מיליארד דולר והסתכמו ב-77,275 מיליארד דולר. עיקר הקיטון נובע משיערוך יתרות המט"ח בסך של כ-826 מיליון דולר. האירו צלל בין ינואר לפברואר ב-3.85%
יעל גרונטמן | (2)

יתרות מטבע החוץ של ישראל אמנם ירדו ביותר ממיליארד דולר בחודש פברואר כתוצאה מהיחלשותו של הדולר כנגד השקל ביחס לרמות בהם היה בינואר, אך הן עדיין מצויות ברמות גבוהות, מה שמעלה את הספק ביחס לנכונות ההתערבות של הנגיד פישר בשוק המט"ח על ידי רכישת דולרים, מה שיגדיל עוד יותר את היתרות.

מהנתונים שפירסם היום בנק ישראל עולה כי בחודש פברואר ירדו יתרות המט"ח ב-1.138 מיליארד דולר והסתכמו ב-77,275 מיליארד דולר. הקיטון ביתרות המט"ח מוסבר בעיקר ע"י שיערוך יתרות המט"ח בסך של כ-826 מיליון דולר, כתוצאה משינויים בשערי החליפין של המטבעות בסל. הסבר נוסף לקיטון הוא ההעברות שביצעה הממשלה לחו"ל בסך של 292 מיליון דולר וכן בהעברות שביצע הסקטור הפרטי בפברואר בסך של כ-20 מיליון דולר.

שני המטבעות המרכזיים המרכיבים את סל המטבעות שלפיו בוחן בנק ישראל את רמת יתרות המט"ח שברשותו הם הדולר והאירו. בסוף חודש ינואר עמד שערו של הדולר ברמות של 3.7214 שקלים בעוד שבסוף חודש פברואר ירד השער לרמה ל 3.7075 שקלים. באירו התנודה היתה דרמתית הרבה יותר, בעוד שבסוף ינואר עמד שערו של האירו על 5.0518 שקלי, בסוף פברואר כבר צלל השער לרמה של 4.8575 שקלים, ייסוף בשיעור של 3.84% בשערו של השקל כנגד האירו.

בנק ישראל עדכן את הנתון הקודם של חודש ינואר ודיווח כי יתרות המט"ח בחודש זה הגיעו לשיא של 78.413 מיליארד שקל. נציין כי כל השנה האחרונה סבבו יתרות המט"ח של ישראל בטווח צר שבין השיא בינואר במקסימום ל74.792 מיליארד דולר בחודש מאי 2012.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מאיר 16/03/2013 10:14
    הגב לתגובה זו
    בנוסף לזה שפישר גרם במו ידיו לעליית מחירי בדיור ע"י הורדת הריבית החדה ב 2008 בשנים האחרונות הוא גורם הפסד קבוע לישראל מיתרות המטח אולי תחליפו אותו הדנקנר ואז יהיה לנו עוד מהמר?
  • 1.
    אלמוני 15/03/2013 11:07
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אין כל קשר בין שער הדולר לשקל לנושא אלא רק ליחס בין שער הדולר לשערי מטבע חוץ אחרים שהעיקרי כאמור הוא היורו. כאשר הדולר מתחזק יחסית ליורו אזי שווי היתרות ביורו קטן ואיתו שווי כל היתרות של בנק ישראל שניתנים בדולרים .
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.