עדכון הסל: חלקו של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עולה ל-25.2%
חלקו של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בישראל עולה ל-25.2% לעומת 24.4% מה שמותיר אותו הסעיף הגדול ביותר בסל, כך עולה מהודעת הלמ"ס ביחס לעדכון סל מדד המחירים לצרכן בשנת 2013. סעיפים נוספים שמשקלם במדד השתנה הם סעיף התחבורה והתקשורת שמשקלו עלה ל-20.6% מהמדד ואילו משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) ירד החל מינואר ל-16.5% לעומת 16.9% בסל הקודם. נזכיר כי סעיף הדיור במדד מתייחס למחירי הדיור בשכירות ולא למחירי הבתים שנקנו בשוק הישראלי, אלו מדווחים בנפרד זמן קצר לאחר פרסום המדד. מחירי השכירות עלו בשנתיים האחרונות בקצב מתון יותר מקצב עליית מחירי הקנייה של נדל"ן למגורים. עוד עולה מן הנתונים כי סך ההוצאות הכלולות בסל המדד שהוציאו בממוצע משקי הבית בישראל עומד על פי מחירי שנת 2012 על 13,984 שקל. "סל" התצרוכת, שמחיריו נמדדים במדד המעודכן החל בינואר 2013, מייצג את הרכב ההוצאות לתצרוכת של משקי הבית ב-2010/11. נתונים לגבי הרכב ההוצאות לתצרוכת של המשפחות נתקבלו בסקרי הוצאות משק הבית בשנים 2010-2011 אשר נערכו בתקופות ינואר- דצמבר 2010 וינואר דצמבר 2011, בקרב כ-6,100 משקי בית, כל שנה. אלה מייצגים את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.2 מיליון משקי בית באוכלוסיה. מרישומי ההוצאות על הסעיפים השונים, כפי שאלה נמסרו על ידי המשפחות שהשתתפו במדגם, חושבה ההוצאה החודשית הממוצעת למשפחה למצרכים ולשירותים שונים. עדכון הסל מתקיים מדי שנתיים מאז 1999 וזאת על מנת להקטין את ההטיות האפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסיה. החל בינואר 2013, משקלי סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2010 ו-2011 (במחירי שנת 2012). אלה יחליפו את המשקלות הקודמים שחושבו על סמך סקר הוצאות משק הבית בשנים 2008 ו-2009 (במחירי שנת 2010).
- 1.טל 10/02/2013 14:58הגב לתגובה זוהיום ההוצאות על השכירות והארנונה באיזור המרכז לדירה ממוצעת מהווים כחצי מהמשכורת הממוצעת הנטו (שלא לדבר על החציונית עליה באמת צריכים להסתכל) איך זה הגיוני שזה רק רבע מהמדד???
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה
איך לתפוס טרמפ על טראמפ? קרנות הסל שלפני פריצה
טראמפ מזרים השקעות לאמריקה ומאיים להעניש את מי שלא יתיישר על פיו מה שכבר מוביל לגאות בקרנות הסל; זיו סגל פותח את הגרפים ומזהה הזדמנויות טכניות מעניינות
ניתוח טכני שלום לכולם, היום נעמיק בכמה אפשרויות השקעה בקרנות סל מעניינות.
לפני כן תודה לכל מי שהתעניינו לאן נעלמתי בשבוע האחרון. אני נמצא בנסיעה לחו״ל שפחות מסתנכרנת עם לו״ז פרסום המאמרים. בכל אופן משתדל להתמיד.
להשקיע בתוצרת אמריקה
טראמפ מיצר הרבה רעשים וגלים אבל סביר להניח שמתחת לכול הרעש תהיה תנועה מסוימת לכיוון הייצור האמריקאי. וכשיש תנועה תעשיית קרנות הסל עולה עליה.
באמצע 2024 הושקה קרן סל עם הסימול MADE. הקרן עלתה וירדה ואז שוב עלתה ונמצאת היום כ-10 אחוזים מעל מחיר ההשקה. טכנית, מעל 27.7 אפשר לבחון להצטרף לתנועת ה- MAGA.
מכאן נמשיך לקרן שהיא די במרכז תשומת הלב היום IWM iShares Russell 2000 -0.29% מדובר בקרן סל שעוקבת אחרי מדד הראסל 2000 שמיצג חברות שמוגדרות כבעלות שווי שוק קטן. חברות אלו אמורות לעזור בדחיפת השוק מלמטה כאשר החברות הגדולות מושכות אותו מלמעלה.
