רווחי פלייטק ממיזם WHO זינקו ברבעון 4 ב-71%, ההכנסות גדלו ב-20%
חברת ההימורים פלייטק, שבבעלות איש העסקים טדי שגיא, פרסמה הבוקר (ה') נתונים ראשונים לתוצאות רבעון 4 לשנת 2012 ולשנה כולה שהיתה חזקה מאוד בזכות המיזם המשותף שלה עם ענקית ההימורים הבריטית, וויליאם היל שצריכה להחליט עד סוף פברואר אם ברצונה לממש את האופציה לרכישת חלקה של פלייטק במיזם האונליין המשותף להן.
מהנתונים שפרסמה החברה שנסחרת בבורסה של לונדון עולה כי ברבעון הרביעי גדלו הכנסות החברה ל-83.9 מיליון ליש"ט, עלייה של 20% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ועלייה של 5% לעומת הרבעון השלישי של 2012.
בין הנתונים הבולטים בדו"ח נציין כי חלקה של פלייטק (29%) ברווח מהחזקותיה בפעילות האינטרנטית של ענקית ההימורים הבריטית, וויליאם היל, אשר נקראת WHO (וויליאם היל אונליין), זינקו ברבעון האחרון של השנה ב-71% ל-15 מיליון ליש"ט. הפעילות של המיזם המשותף WHO תרמה לפלייטק את התרומה הרבעונית הגדולה ביותר מאז תחילת הפעילות המשותפת ב-2008, ובכך מציינת החברה שלוש שנים של צמיחה דו ספרתית.
החברה הציגה את חלוקת ההכנסות שלה ברבעון הרביעי ביחס לרבעון השלישי לפי תחומי הפעילות השונים. ההכנסות מקזינו זינקו ב-27% ל-41.7 מיליון ליש"ט. ההכנסות משירותים שונים שמספקת החברה עלו ב-17% ל-27 מיליון ליש"ט. פעילות הבינגו תרמה לחברה 4.7 מיליון ליש"ט, עלייה של 14% ביחס לרבעון הקודם. ההכנסות מתחום הפוקר זינקו ב-27% והסתכמו ב-4 מיליון ליש"ט. בתחום משחקי ההימורים בווידאו לא השתנו ההכנסות והסתכמו ב-2.7 מיליון ליש"ט.
את שנת 2012 כולה סיכמה החברה עם זינוק של 53% בהכנסות ואלו הסתכמו ב-317.5 מיליון ליש"ט. בנטרול רכישות שביצעה החברה במהלך השנה האחרונה גדלו הכנסותיה ב-19%. חלקה של WHO ברווחי החברה עלו ב-40% והסתכמו ב-2012 ב-50.6 מיליון ליש"ט.
בסוף שנת 2012 נותרו בקופת החברה מזומנים בסך 51.9 מיליון ליש"ט לעומת 137.3 מיליון ליש"ט שהיו בה בסוף שנת 2011. החברה מדווחת היום כי ב-36 הימים הראשונים של שנת 2013 גדלו ההכנסות היומיות ב-9% לעומת ההכנסות היומיות שנרשמו ברבעון הראשון של 2012 ונותרו ללא שינוי ביחס להכנסות שנרשמו ברבעון הרביעי של 2012.
בסוף פברואר צריכה וויליאם היל לקבל החלטה בנוגע לוויליאם היל און ליין. ענקית ההימורים הבריטית שמחזיקה ב-71% הממיזם תצטרך להחליט אם היא מממשת את האופציה לרכישת אחזקותיה (29%) של פלייטק בוויליאם היל און ליין. במידה ולא תממש - קיימת בידה האופציה לבצע מהלך נוסף למימוש האופציה בפברואר 2015. נכון להיום נמצאת וויליאם היל בעיצומו של הליך בדיקת נאותות לפעילות המקוונת אותן מפעילות שתי החברות בהצלחה מרובה.
לדברי מנכ"ל פלייטק, מור וויזר, "פלייטק מציגה שוב תוצאות יוצאות דופן ברבעון הרביעי, אשר מודגשות על ידי רבעון השיא ברווחי WHO ובזכות הגידול המשמעותי בהכנסות מתחום תוכנות הקזינו, השירותים והבינגו שרשמו צמיחה דו ספרתית. כתוצאה מהביצועים המרשימים ברבעון הרביעי ומתילת השנה, הדירקטוריון מרגיש נוח מאוד עם הציפיות בשוק לתוצאות השנתיות המלאות ומביט לעבר שנת 2013 בביטחון מלא".
מניית פלייטק מטפסת היום בבורסה של לונדון בכ-1.3% לרמה של 487.8 ליש"ט והיא רחוקה בפחות מ-8 ליש"ט מהשיא שרשמה לאחרונה. הרמה הנוכחית משקפת לחברה שבשליטת שגיא שווי שוק של 1.41 מיליארד ליש"ט.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
