החממה הטכנולוגית החדשה של כיל תשקיע בפרויקטים 10 מ' ש' בשנה
חברת כיל הודיעה היום (ב') על הקמתה של חממה טכנולוגית לפיתוח מוצרים ותהליכים חדשים במסגרתה כיל מציעה ליווי טכנולוגי ועסקי, מימון, תשתית מחקרית ויישום עתידי לפרויקטים נבחרים במימון של כ- 10 מיליון שקל בשנה. החממה הטכנולוגית תמומן במלואה ע"י כיל, ללא מעורבות ממשלתית. הפרויקטים הנבחרים מתחום החקלאות, הדשנים, המים, המזון, והכימיקלים המיוחדים יזכו לליווי ותמיכה משלב הרעיון עד לשלב היישום, בחברות כיל בארץ ובעולם, ויאפשרו פיתוח מוצרים ותהליכים חדשניים, ידידותיים לאדם ולסביבה. החממה הטכנולוגית תאתר פרויקטים חדשניים מגורמים בישראל ובעולם, כולל מוסדות אקדמאיים, חברות טכנולוגיות, מכוני מחקר, תעשייה, קרנות, חברות סטרט אפ ועוד. לאחר אתור פרויקטים בעלי עניין לחברה, ייערך תהליך בדיקה תוך התייחסות לשיקולים טכנולוגיים, עסקיים וסביבתיים. בנוסף, תיבדק גם תרומתם של הפרויקטים לאדם ולאוכלוסיית העולם בתחומי המים, הדשנים, המזון, ושימוש הכימיקלים המיוחדים. סטפן בורגס, מנכ"ל כיל: "אנו פותחים את עצמנו לידע, יצירתיות ויוזמה בינלאומיים, שיסייעו בעתיד לצמיחתה של כיל וביסוסה כחברה מובילה וחדשנית התורמת לאדם, לאוכלוסיית העולם הגדלה ולסביבה".

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

אראסאל יורדת 5.4% אנרג'יקס ב-5%; ת"א 35 מאבד 1%
הירידות בבורסה מעמיקות כאשר מדד ת"א 35 נסחר בירידה של 1% ומדד ת"א 90 יורד 1.1%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מאבד 2.3% אחרי הזינוק אתמול, מדד הביטוח יורד 1.5%, מדד הנדלן יורד 1.1% ומדד הנפט והגז יורד ב-0.4%.
הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר. הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה. מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא
מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות
בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.
- הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות במוקד
נאייקס נאייקס 5.19% חתמה על שותפות אסטרטגית עם Autel Energy, יצרנית עמדות טעינה לרכבים חשמליים, במסגרתה תטמיע פתרונות
תשלום בכ-100 אלף עמדות טעינה בצפון אמריקה ואירופה עד סוף 2026. ההסכם משלב את מערך עמדות ה־AC/DC של Autel, כלי הניהול בענן ותשתית השירות הגלובלית שלה, עם מערכת התשלומים של נאייקס, במטרה להנגיש חוויית טעינה ותשלום נוחה, מהירה ונגישה לנהגים, ולספק מענה לביקוש
ההולך וגובר לתשתיות טעינה בשווקים האלה.