בשבוע שעבר הגיע לביקור בישראל הפרופסור למשפטים אפשין אליאן, מאוניברסיטת ליידן בהולנד, אחד האינטלקטואלים הבולטים באירופה. פרופ אליאן, יליד אירן, נאלץ לנטוש את אירן לאחר שהביע ביקורת פומבית על משטר האייתוללות והוא נאלץ להסתובב עם אבטחה צמודה בשל פאתווה (פסק הלכה מוסלמי שניתן על ידי מופתי) שהוצאה נגדו. פרופסור אליאן, הנחשב לאחד המבקרים הבולטים של המשטר האיראני, נפגש עם Bizportal וסיפק הצצה נדירה למתנהל באירן. הוא הגיע כאורח של ארגון עולי הולנד בישראל ובוגרי אוניברסיטת 'ליידן' בישראל, בשיתוף עם שגרירות הולנד הפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת חיפה והמרכז לחקר ליהדות הולנד שבאוניברסיטה העברית. סיפור חייו של אליאן מסעיר. בשנת המהפכה באירן ב-1979 היה במסתור ובשנת 1989 ברח מאירן דרך פקיסטן ואפגניסטן, למד שם רפואה והתחתן עם אישה אפגנית. בהמשך עקר להולנד, שם למד באוניברסיטה ומשמש עד היום כמרצה בכיר. אליאן מקפיד לשמור על קשר עם האופוזיציה באירן ועם חבריו ומשפחתו שעדיין נמצאים שם וזאת דרך תקשורת עם צד שלישי וגם העברת מסרים דו משמעיים. "ירושלים היא רומא של המזרח התיכון - שילוב של מודרני עם חדשני", מתפעל אליאן. "בכלל, ישראל היא דוגמא נוצצת לעתיד המזרח התיכון. אירן יכולה ללמוד מישראל שהיא מודל מצויין למדינה חופשית בה יש חילונים וחרדים יחד. צריך להבין, האזרחים באירן כמו כולם רק רוצים לחיות, רוצים איי-פון, רוצים לרקוד. הם רוצים מדינה חופשית", מוסיף. מהו המצב הכלכלי באירן בימים אלו? "באירן יש בעיות כלכליות קשות כאשר רק חלקן נובעות מהסנקציות. הייתי אומר ש-50% מהבעיות נובעות מההתנהלות השערורייתית של הממשלה. הסנקציות הן בעיה מאוד חמורה, בכלל זה חרם הנפט ובעיקר ההגבלות על המערכת הבנקאית שמבודדות את אירן מהעולם ומכבידות מאוד. למעשה אירן לא יכולה להחליף כסף. החרם הבנקאי מזין את חרם הנפט כי אין לחברות הביטוח אפשרות לחתום על חוזה נפט עם אירן כאשר הן לא יכולות להמיר כסף אירני, ריאל אירני, לדולר." "כתוצאה, אירן מקבלת תשלום בזהב ומחזיקה בעתודות ענקיות של זהב. גז ונפט נמכרים לטורקיה, לדוגמא, והטורקים שלא יכולים לשלם בדולרים, משלמים בזהב. אירן הייתה רוצה לשלם למדינות גם בזהב, בצורה פרמיטיבית מאוד." "לגבי הפקת הנפט, אם פעם אירן הייתה מפיקה 2.5-3 מיליון חביות ליום, עכשיו התמונה היא שונה בתכלית ומופקות 1-1.5 מיליון חביות ליום. הם מפסידים כסף, אפילו עירק מייצרת יותר מאירן. ב-2009 הופקו יותר מ-4 מיליון חביות ביום באירן". האם הסנקציות יעצרו את פרויקט הגרעין? "קשה להגיד אם הסנקציות יפסיקו את פיתוח הגרעין אבל הן מגבילות את כוחו של המשטר. המשטר שומר על הגרעין בקנאות כי זוהי הזהות שלו, השינאה לישראל היא חלק מהזהות. בלי השנאה לישראל והגרעין, אין למשטר הזה שום דבר להציע. תמיד יש סיבה לשנוא, אז מוצאים אותה". כמה קשה הוא מצבם של האזרחים? "המצב של האנשים מאוד רע. המחירים מאוד יקרים לאנשים מהמעמד הבינוני. המעמד הגבוה עדיין עשיר ויכול להרשות לעצמו, אבל המעמד הבינוני הוא שנכנס לבעיה והפוך עני יותר ויותר. האוכלוסייה באירן של היום היא ענייה, כועסת ונמצאת תחת לחץ." "באירן צריכים דולרים לקנות מוצרים בשוק העולמי אך יש מחסור בדולרים. הדולר טס עשרות אחוזים בחודשים האחרונים ופשוט אין בנמצא דולרים. הסיפור שעולה שוב ושוב לכותרות העיתונים גם ברקע לדיוני התקציב הוא היעלמותם של 12 מיליארד דולר שהממשלה ביזבזה. האירני הממוצע שואל את עצמו 'איפה הכסף?' והתשובה - שהכסף הלך לחיזבאללה או לפרויקט הגרעין. הישראלי הממוצע לא יכול אפילו להעלות על דעתו ששטייניץ או נתניהו יעלימו 12 מיליארד דולר - זה דבר פשוט לא נתפס.." "גם בפרלמנט העניין מביא לתסיסה - צריך להבין שלא כולם בפרלמנט קיצוניים, אין אופוזיציה אבל בכל זאת אנשי השלטון שונאים זה את זה ונגררים לקונפליקט פנימי ברקע לתקציב. בפרלמנט חיפשו סיבה לנגח את אחמדיניג'ד ומצאו אותה - ה-12 מיליארד דולר". האם יכול להיות מצב שהאוכלוסייה תתמרד ותפיל את השלטון? "האזרחים מבינים שאם יתקוממו ישנם 2 צבאות מיוחדים ומאוד אלימים שתפקידם הוא לדכא ולהגן על המשטר האסלאמי השיעי הקיים. משמרות המהפכה והבסיג' ('כוח ההתנגדות הנייד') - המליציות שכפופות למשמרות המהפכה." "הם מדכאים, עוצרים אנשים ואפילו אונסים נשים שנעצרות למספר ימים בעקבות השתתפות בהפגנה. האונס לא מסתכם רק בנשים וכולל גם ילדים לעיתים. הפחד הזה מרתיע. אני מעריך שאם המצב הכלכלי הקשה ילך ויחמיר, ייתכן שהכל יתפוצץ כמו ב-2009." "שלוש תנועות המחאה המרכזיות במדינה הן נגד היחס לנשים, נגד הגבלת חופש הדיבור ונגד היחס למיעוטים. אירגוני נשים, למשל, מוחים על כך שאם אישה באירן רוצה לצאת מהמדינה - היא צריכה אישור לכך מהאבא או הבעל. מתייחסים לנשים כמו לילדים. רוב האנשים רוצים הפיכה אך בשביל זה צריך כסף ומוסדות. זה לא כל כך פשוט". מה חושב האירני הממוצע על ישראל? "האירני הממוצע לא שונא את ישראל ודוגמא לכך ניתנה כבר ב-2009 ב'קודס דיי' - היום שישי האחרון של הרמאדן שמציין שירושלים צריכה להיכבש שוב. המנהיגים הדתיים קראו אז להמון לקרוא 'מוות לישראל' אבל ההמון מצידו אמר 'לא ללבנון ולא לעזה - אנחנו נותנים את החיים רק למען אירן'." "העניין הוא שהתעמולה של השלטון כנגד ישראל מתנהלת 7 ימים בשבוע 24 שעות ביממה. 'ישראל לא צריכה להתקיים כי היא שוכנת על שטח איסלמי', כך על פי אירן וגם החמאס. הילדים האירנים כבר 33 שנים דורכים על הדגל של מדינת ישראל בבית הספר כי זו חובה". מה חושב האירני הממוצע על פרויקט הגרעין? "להערכתי רובם לא מתענינים - יש להם בעיות אחרות. הם רוצים אוכל, תרופות. הבעיות של הציבור באירן חמורות ומשמעותיות יותר מאשר לדאוג לנשק גרעיני. כמו שאמרתי, האזרחים באירן כמו כולם רק רוצים לחיות, רוצים איי-פון, רוצים לרקוד. הם רוצים מדינה חופשית", מוסיף.