IBI: "תוצאות הבחירות בארה"ב מביאות לנו More of the same - לטוב ולרע"
"תוצאות הבחירות בארה"ב מביאות לנו More of the same - לטוב ולרע", כך אומר בשיחה עם Bizportal אייל קליין האסטרטג הראשי, של בית ההשקעות IBI, שאינו מתרגש גם מהחולשה שפוקדת היום את הדולר ביחס לאירו ואומר "זו תחרות בין מכוערים. כרגע השוק מאוכזב מעט מהבחירה של אובמה על פניו של רומני, אבל ברגע הבא יכול להיות ששוב האירו יראה מכוער יותר על רקע המשבר באירופה".
"החלק הטוב מבחינת המשקיעים בזה שאובמה נבחר הוא שהשווקים נהנים מצעדים מאוד מרחיבים מכיוונו של הבנק המרכזי, מה שלא בטוח היה קורה במקרה שרומני היה נבחר. גם המשך קניית האג"חים בשוק בהיקפים של כ-85 מיליארד דולר בשוק מדי חודש, מחציתם באג"ח מגובי השכנתאות תחת הנהגתו של ברננקי תמשיך לתמוך בשוק. את זה השוק מאוד אוהב כי מדובר בכסף ונזילות בחינם, על רקע הריבית האפסית שתמשיך להיות כזו עוד זמן רב".
עם זאת מציין קליין כי "השוק חושש מהגירעון הגבוה מאוד ממנו סובלת ארה"ב וצופה שהירידה בו תהיה מאוד הדרגתית, במיוחד על רקע הבחירה המחודשת באובמה לנשיאות. ברור שבאיזהו שלב מישהו יצטרך לשלם את הגירעון הזה. אנשים מבינים שגירעון גדול היום יגרור העלאת מסים במערכה השנייה. זה מה שיקרה תחת שלטונו של אובמה - זה לא אומר שהעלאות המסים יהיו מחר בבוקר, אבל במהלך הקדנציה הנוכחית אובמה יהיה חייב לטפל בגירעון בדרך של העלאת מסים. זה ברור גם לו וגם לשוק".
מי שיהנה מהבחירה של אובמה לקדנציה שניה הן חברות התרופות, בעיקר החברו הגנריות שיהנו מרפורמת הבריאות של אובמה יותר ויותר ככל שהרפורמה תתקדם. גם חברות של תשתיות ושל אנרגיה חלופית צפויות ליהנות מבחירתו של אובמה, לעומת תעשית האנרגיה המסורתית, נפט ופחם, שהיתה נהנית יותר תחת שרביטו של רומני".
"מבחינת מדיניות החוץ של ארה"ב, בחירתו של אובמה היא בשורה טובה. מאחר ורומני הבטיח עימות חזיתי מול סין בכל מה קשור לסחר חוץ. לדעתי ארה"ב היתה עלולה להיות הנפגעת העיקרית מעימות שכזה. יש המון חברות אמריקניות כמו מקדונלד'ס, מאטל, סטארבקס וכו' שסין מהווה את מנוע הצמיחה המרכזי שלהן ולכן הבחירה באובמה תומכת גם בהן".
קליין מתייחס גם לנקודה הבוערת הבאה בה יצטרך ממשל אובמה לטפל במסגרת הקונגרס ואומר, "אין ספק שאם הצוק הפיסקלי לא יטופל זו פצצה אדירה, אבל אין סיכוי שזה לא יטופל. גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים מבינים את הבעיה ומבינים שצריך להאריך עוד את ההקלות במס שחוקקו בזמנו של ממשל בוש. כולם מבינים שבזמן שהכלכלה כל כך רעועה זה לא הזמן הנכון לבטל את אותן ההקלות. אין סיכוי שזה לא יעבור ולכן אני לא חושש מהעניין הזה כל כך. יכול להיות שגם הפעם ההחלטה תתקבל מאוחר יחסית, אבל היא תתקבל. משני הצדדים כבר הצהירו על כך שיתמכו בהארכה".
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
