שטייניץ בדיון על חוק הרווחים הכלואים: "עדיף לגבות מהחברות ולא מהאזרחים"

שר האוצר בדיון בוועדת הכספים: "החוק שקול למיסים של תושבי המדינה; החוק בא לשנות מצב ולדאוג שממצב בו לא הגיע כסף, עכשיו יגיעו הכנסות למדינה". ח"כ גלאון: "זה שוד של הקופה הציבורית"
יעל גרונטמן | (6)

דיון סוער התקיים היום בוועדת הכספים בכנסת ובמסגרתו נידון חוק הרווחים הכלואים, שהיקפם מסתכם בכ-125 מיליארד שקל, אך בגינם שולם עד היום רק 600 מיליון שקל. החוק אשר נתמך על ידי האוצר, מעורר מחלוקת קשה בקרב הציבור, זאת על רקע ההטבות הגדולות שינתנו במסגרתו לקונצרנים הבינלאומיים הגדולים שפועלים בארץ, ביחס לרמת המס שנדרשים אזרחי המדינה לשלם.

שר האוצר, שטייניץ, שנכח בדיון על מנת להגן על החוק הזהיר כי "אם לא יאושר החוק והמס מהרווחים הכלואים לא ייגבה, נאלץ לגבות עוד מיסים מהציבור. החוק הזה נדרש עכשיו שבעתיים כי הוא שקול למיסים של תושבי המדינה. החוק בא לשנות מצב ולדאוג שממצב בו לא הגיע כסף, עכשיו יגיעו הכנסות למדינה. זה לאחר שרשות המסים השקיעה מאמצים ויש אפילו תהליכים משפטיים שמתנהלים, אבל במבחן התוצאה לא ניתן היה לגבות בשל המצב החוקי.

"זה לא שהיו הכנסות ואנחנו מוותרים עליהן. ממצב בו לא נכנס כסף לקופת המדינה אנו משנים את זה למצב בו יכנס כסף שיגבה מהחברות. לפי הערכה זהירה החוק יביא 3 מיליארד שקלים ואנחנו מקווים שהחוק יביא יותר. אנחנו שוקלים כל מיני צעדים שיביאו למימוש גבוה יותר של אפשרות הגבייה מהחברות להגדלת הכנסות של המדינה.

"זימנתי את היועצים המשפטיים של רשות המיסים והסתבר שאין דרך להכריח את החברות להשקיע בחו ל ולכן לא ניתן לגבות את המס. יש מהלך נכון וצודק- מאמץ לגבות כספים שאם לא נגבה אותם עכשיו, נמשיך את המצב הקיים ומהכספים האלו לא יישאר דבר. מבחינת אלטרנטיבה- אנחנו זקוקים לכסף הזה כדי לעמוד ביעד הגרעון. המאמץ שלנו היה להביא כמה שיותר להכנסות המדינה כדי שנוכל לגבות מיסים פחותים ואני חושב שעדיף לגבות אותם מהחברות ולא מאזרחי המדינה".

תגובת ח"כ יחימוביץ': סידור מיוחד, מתנה

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "מדובר בדילמה לא פשוטה; האם לקדם מהלך שייתן עוד הקלות והנחות לחברות הגדולות אחרי כל הפטורים שכבר קיבלו אך מצד שני להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים שעד היום לא שולמו. כל זה כשברקע הגזירות הכלכליות שהושתו על הציבור".

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הגיבה לדברי שטייניץ ואמרה "הצעת החוק לא שוויונית ופוגעת במי שכן שילמו מיסים כראוי ובזמן. לחברות היה הסכם עם רשות המיסים ועכשיו עושים להם סידור מיוחד, מתנה, כיוון שהן יודעות שהן צריכות לשלם את מלוא המיסים וזה נמצא בדו"חות החשבונאיים שלהם. אז למה לתת להם את ההפחתה. מתבקש שאם כבר נותנים הנחה לחברות אזי לחייב אותן להשקיע בתעשייה בישראל".

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "לא גובים 3 מיליארד שקל מהחברות אלא נותנים להן פטור של עשרות מיליארדים. זה שוד של הקופה הציבורית". גלאון הביעה מחאה על-כך ש"לא הובאה לידי חברי הוועדה העובדה שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הביע הסתייגות קשות מהצעת החוק בחוות דעת מיוחדת. אין לאשר את החוק הזה בכזו בהילות במיוחד אם אומרים שבמשך עשור לא גבו. אם החוק יאושר זה יהיה קלון על הכנסת. יש לגבות מהחברות אחוזים ניכרים הרבה יותר. יש לבצע מהלך רציני ולגבות יותר".

בכל מקרה המס לא יפחת מ-6%

הרציונאל שעומד מאחורי החוק החדש שמציע האוצר נובע מהכשלים בחוק הישן שנבעו מכך שבשל המס החברות האפקטיבי הגבוה של עד ל-36%, החברות נמנעו מלחלק את הרווחים שצברו ולכן מס החברות ששולם היה זניח. בנוסף כשל החוק הישן בשל כך שחלק מהחברות הסיטו רווחים בעזרת תכנוני מס ועקפו את תשלום מס החברות. באוצר טוענים גם שהשארת הרווחים בחברה שוחקת את ערך הכסף ואת ערך תקבולי המסים שנזקפים לזכות המדינה.

האוצר מציע במסגרת הוראת השעה לתקופה של שנה מודל לינארי שיתמרץ הפשרת רווחים מקסימלית ושיכלול הטבה של 30%-60%. למשל חברה שמדרגת מס החברות שנקבעה לה היא 25% תקבל הטבה ותשלם מס חברות בשיעור של 10%-17.5% בלבד. מדרגת מס של 20% תכלול הטבה כך שהחברה תשלם מס בשיעור של 8%-14% ובמדרגה של 10% כיום תתקבל הטבה כך שהחברות ישלמו מס בשיעור מופחת של 6%-7%. ובכל מקרה המס לא יפחת מ-6%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ב 06/09/2012 14:58
    הגב לתגובה זו
    אצל המשטר הבירוקרטי הבזבזני והמושחת
  • 1.
    א 06/09/2012 13:06
    הגב לתגובה זו
    זה היה צריך להעשות מזמן הוא רואה שהוא איבד את מקומו אז הוא התעורר אבל לצערי מאוחר כי את האזרח הוא כבר סחט יותר מידי.....
  • לסחוט מהחברות ? זהו מס שהן צריכות לשלם על פי דין (ל"ת)
    אתה לוביסט של החברות 06/09/2012 13:49
    הגב לתגובה זו
  • איזה דין? של סדום? (ל"ת)
    ב 06/09/2012 14:57
  • א 06/09/2012 14:08
    תקרא מה כתבתי בפנים אני אומר שזה היה צריך להעשות מזמן ברור שצריך לקחת מהחברות יותר מהאזרח זו היתה כוונתי....
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -0.01%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו-מד דיווחה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומך בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.25%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע -0.01%  ו- נובה 0.07% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 0%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן, לייבפרסון, ניו-מד (דיווחה)

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.