דיון סוער התקיים היום בוועדת הכספים בכנסת ובמסגרתו נידון חוק הרווחים הכלואים, שהיקפם מסתכם בכ-125 מיליארד שקל, אך בגינם שולם עד היום רק 600 מיליון שקל. החוק אשר נתמך על ידי האוצר, מעורר מחלוקת קשה בקרב הציבור, זאת על רקע ההטבות הגדולות שינתנו במסגרתו לקונצרנים הבינלאומיים הגדולים שפועלים בארץ, ביחס לרמת המס שנדרשים אזרחי המדינה לשלם.

שר האוצר, שטייניץ, שנכח בדיון על מנת להגן על החוק הזהיר כי "אם לא יאושר החוק והמס מהרווחים הכלואים לא ייגבה, נאלץ לגבות עוד מיסים מהציבור. החוק הזה נדרש עכשיו שבעתיים כי הוא שקול למיסים של תושבי המדינה. החוק בא לשנות מצב ולדאוג שממצב בו לא הגיע כסף, עכשיו יגיעו הכנסות למדינה. זה לאחר שרשות המסים השקיעה מאמצים ויש אפילו תהליכים משפטיים שמתנהלים, אבל במבחן התוצאה לא ניתן היה לגבות בשל המצב החוקי.

"זה לא שהיו הכנסות ואנחנו מוותרים עליהן. ממצב בו לא נכנס כסף לקופת המדינה אנו משנים את זה למצב בו יכנס כסף שיגבה מהחברות. לפי הערכה זהירה החוק יביא 3 מיליארד שקלים ואנחנו מקווים שהחוק יביא יותר. אנחנו שוקלים כל מיני צעדים שיביאו למימוש גבוה יותר של אפשרות הגבייה מהחברות להגדלת הכנסות של המדינה.

"זימנתי את היועצים המשפטיים של רשות המיסים והסתבר שאין דרך להכריח את החברות להשקיע בחו ל ולכן לא ניתן לגבות את המס. יש מהלך נכון וצודק- מאמץ לגבות כספים שאם לא נגבה אותם עכשיו, נמשיך את המצב הקיים ומהכספים האלו לא יישאר דבר. מבחינת אלטרנטיבה- אנחנו זקוקים לכסף הזה כדי לעמוד ביעד הגרעון. המאמץ שלנו היה להביא כמה שיותר להכנסות המדינה כדי שנוכל לגבות מיסים פחותים ואני חושב שעדיף לגבות אותם מהחברות ולא מאזרחי המדינה".

תגובת ח"כ יחימוביץ': סידור מיוחד, מתנה

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "מדובר בדילמה לא פשוטה; האם לקדם מהלך שייתן עוד הקלות והנחות לחברות הגדולות אחרי כל הפטורים שכבר קיבלו אך מצד שני להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים שעד היום לא שולמו. כל זה כשברקע הגזירות הכלכליות שהושתו על הציבור".

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הגיבה לדברי שטייניץ ואמרה "הצעת החוק לא שוויונית ופוגעת במי שכן שילמו מיסים כראוי ובזמן. לחברות היה הסכם עם רשות המיסים ועכשיו עושים להם סידור מיוחד, מתנה, כיוון שהן יודעות שהן צריכות לשלם את מלוא המיסים וזה נמצא בדו"חות החשבונאיים שלהם. אז למה לתת להם את ההפחתה. מתבקש שאם כבר נותנים הנחה לחברות אזי לחייב אותן להשקיע בתעשייה בישראל".

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "לא גובים 3 מיליארד שקל מהחברות אלא נותנים להן פטור של עשרות מיליארדים. זה שוד של הקופה הציבורית". גלאון הביעה מחאה על-כך ש"לא הובאה לידי חברי הוועדה העובדה שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הביע הסתייגות קשות מהצעת החוק בחוות דעת מיוחדת. אין לאשר את החוק הזה בכזו בהילות במיוחד אם אומרים שבמשך עשור לא גבו. אם החוק יאושר זה יהיה קלון על הכנסת. יש לגבות מהחברות אחוזים ניכרים הרבה יותר. יש לבצע מהלך רציני ולגבות יותר".

בכל מקרה המס לא יפחת מ-6%

הרציונאל שעומד מאחורי החוק החדש שמציע האוצר נובע מהכשלים בחוק הישן שנבעו מכך שבשל המס החברות האפקטיבי הגבוה של עד ל-36%, החברות נמנעו מלחלק את הרווחים שצברו ולכן מס החברות ששולם היה זניח. בנוסף כשל החוק הישן בשל כך שחלק מהחברות הסיטו רווחים בעזרת תכנוני מס ועקפו את תשלום מס החברות. באוצר טוענים גם שהשארת הרווחים בחברה שוחקת את ערך הכסף ואת ערך תקבולי המסים שנזקפים לזכות המדינה.

האוצר מציע במסגרת הוראת השעה לתקופה של שנה מודל לינארי שיתמרץ הפשרת רווחים מקסימלית ושיכלול הטבה של 30%-60%. למשל חברה שמדרגת מס החברות שנקבעה לה היא 25% תקבל הטבה ותשלם מס חברות בשיעור של 10%-17.5% בלבד. מדרגת מס של 20% תכלול הטבה כך שהחברה תשלם מס בשיעור של 8%-14% ובמדרגה של 10% כיום תתקבל הטבה כך שהחברות ישלמו מס בשיעור מופחת של 6%-7%. ובכל מקרה המס לא יפחת מ-6%.