"חברות זרות, כולל חברות ישראליות, כבר מתעניינות בהנפקות בארה"ב. זאת, לאחר שהבינו שהן יכולות להנות מאוד מהשינוי בתנאים שנוצרו בשוק ה-IPO, בעקבות החתימה על חוק ה-JOBS ACT על ידי הנשיא אובמה בתחילת אפריל", כך אומרת בראיון ב-Bizportal אנה פינדו, השותפה בפירמת עו"ד הבינ"ל מוריסון פורסטר בניו יורק. פינדו שזכתה בפרסים על פרסומים בתחומי מומחיותה בשוק ההון והמסוי, התראיינה לאחרונה בעניין החוק החדש המעודד את החברות הקטנות והסטרט-אפים גם ב"בלומברג". לדברי פינדו, "החוק החדש ששמו נגזר מקיצור של Jumpstart Our Business Startups, מהווה שינוי מאוד משמעותי. זה יקח מספר חודשים עד שנראה את ההשפעה כי כרגע החברות נמצאות בשלב הראשוני של הגשת הבקשה לביצוע הנפקה, השלב בו הן רשאיות להגיש את הבקשה תוך שמירה על סודיות, אבל תוך זמן לא רב אני מצפה שנראה הרבה יותר הנפקות של אקוויטי ממה שראינו בשנים האחרונות. יש הרבה מאוד התעניינות מצד חברות צמיחה, גם חברות צמיחה ישראליות, בגיוס הון בארה"ב בעקבות כניסתו של ה-JOBS ACT לתוקפו". פינדו מציינת את היתרונות בטמונים בחוק החדש: "היתרון הראשון והמשמעותי ביותר שנוצר בעקבות החלת החוק הוא שחברת צמיחה שהכנסותיה נמוכות ממיליארד דולר יכולה כיום להגיש לרשות ני"ע האמריקנית, ה-SEC, בקשה להנפקה ללא שתצטרך לחשוף את כל פרטיה הכספיים מראש ותוך שמירה על סודיות. זאת, לעומת המצב הקודם שבמסגרתו נאלצו החברות לחשוף את פרטיהם ברבים. לחברות רבות חשוב מאוד לשמור על סודיות בשלב המוקדם בו הן רק מגישות את הבקשה להנפקה ובוחנות כיצד רשות ני"ע תגיב לבקשה ובשלב בו הן רק מקבלות מושג עד כמה מעוניין השוק בהנפקה. "היתרון השני הוא, שהחוק האמריקני המתייחס לאופן התקשורת בין החברה למשקיעים במהלך הגשת הבקשה ל-IPO היה באופן היסטורי מאוד נוקשה, מה שהקשה מאוד על החברות שביקשו להנפיק. כעת החוק החדש מיתן את ההגבלות והחברות יכולות ליצור ביתר קלות קשר עם המשקיעים ו'להרגיש את המים' על מנת שיוכלו לראות אם יש באמת עניין בהנפקה. "היתרון השלישי הוא, ההקלות שנקבעו בחוק החדש הנוגעות לבחינה החשבונאית המוקדמת שנדרשת מהחברות במסגרת החוק שחוקק בעקבות קריסת אנרון בתחילת המילניום (חוק סורבריינס אוקסלי). במסגרת חוק זה נאלצו החברות להגיש דו"חות עבי כרס, שכללו הערכות כספיות ותפעוליות של החברה. דו"חות אלו (המוגשים בצרוף טופס 404) נחשבים לאלמנט היקר ביותר בחוק זה ואילצו את החברות לשלם הון רב לחברות הבדיקה. הבדיקות הללו נמשכו במשך חודשים ארוכים ועיכבו את כל הליך ההנפקה. "על פי החוק החדש, נחסך מהחברות להגיש את דו"ח 404, שעלותו נאמדה בין חצי מיליון דולר למיליון דולר ושכתיבתו נמשכה כשנה, והן נדרשות כעת להציג רק דוח בסיסי מאוד מטעם רואי החשבון. בנוסף הוארכה ל-5 שנים התקופה בה מגישות החברות דיווח בסיסי יותר על תוצאותיהן הכספיות מדי רבעון. ההוזלה המשמעותית בעלויות וההקלות באופן הדיווח מהוות תמריץ חשוב מאוד בעבור חברות רבות שנמנעו עד כה מהליך ה-IPO". פינדו לא חושבת שהחוק החדש שמאפשר לחברות להסתיר את נתוניהן הכספיים בשלב הראשוני יבריח את המשקיעים. לדבריה רוב החברות פונות למשקיעים המוסדיים בשלב "בדיקת חום המים', עוד הרבה לפני הרוד שואו שנערך 3 שבועות לפני ההנפקה, כך שאין חשש שהמשקיעים לא יכירו את החברה, גם אם הפרטים המלאים ייחשפו רק בהמשך". פינדו מציינת כי החוק מיועד לחברות צמיחה עם הכנסות של פחות ממיליארד דולר אבל אין מגבלת מינימום, למרות שצריך לזכור שהנפקה עולה מאות אלפי דולרים ולכן סביר להניח שחברות קטנות מדי לא יפנו לגייס הון מהציבור דרך IPO. בלתי אפשרי לומר כמה עולה הנפקה, כי זה תלוי בגודל ובמורכבות של כל חברה וחברה. החוק לא מיועד לחברות בגודלה של פייסבוק אלא מיועד לעידוד חברות בשלב הסטארט אפ שיוכלו לגייס ביתר קלות את הכסף הנחוץ לצמיחתן ולהפוך לאינטל הבאה. הציפיה היא שלאחר ההנפקה יגדל גם מספר העובדים בחברה, מה שיעזור לשיפור בשוק התעסוקה בארה"ב. לדברי פינדו, בשנה הראשונה שלאחר ההנפקה הראשונית נרשם הגידול החד ביותר במספר העובדים כמעט בכל חברה. להערכתה, ה-JOBS ACT שמאפשר לחברות לגייס כספים מהציבור, צפוי להקטין את מספר הרכישות והמיזוגים בשוק ויאפשר לחברות הנרכשות כיום לשמור על עצמאותן. "לאחר שהחוק נכנס לתוקפו הנפקה כבר לא נראית כל כך מפחידה והיא יותר מעשית בעבור חברות רבות ביחס למה שהיה כרוך בהליך זה לפני כניסת החוק לתוקפו". בנוסף היא מציינת כי בהחלט אפשרי הדבר שגם הבורסות עצמן (הנאסד"ק וה-NYSE יורונקסט) ינסו להקל על החברות את הרישום על רקע התחרות הגוברת ביניהן, כך שכל תהליך ההנפקה בארה"ב נהפך לקל יותר.