"מצבה הכלכלי של מדינת ישראל הוא טוב מאד כיום ויש לזקוף זאת לזכותם של רה"מ נתניהו ושר האוצר שטייניץ, שממשיכים להוביל מדיניות כלכלית מאוזנת ונכונה. סוד ההצלחה טמון בכך שמדינת ישראל הייתה מוכנה וערוכה להתמודד עם המשבר הפיננסי העולמי שהחל בשנת 2008 בארה"ב ושסבב נוסף שלו מתרחש לאחרונה, עם התגברות משבר החובות באירופה". כך אומר בראיון מיוחד ל-Bizportal משה נסים, מי ששימש כשר האוצר של ישראל בין השנים 1986 ל-1988, שנות ממשלת האחדות בראשות שמיר ופרס.

שנותיו של עו"ד משה נסים בתפקיד שר האוצר התאפיינו ביציאה מהמשבר הכלכלי הקשה שפקד את ישראל בעזרת תוכנית הייצוב בשנים בהן החל גם גל העלייה הגדול ממדינות בריה"מ לשעבר. נסים זכור כמי שביצע רפורמות גדולות בתחומי המסים ושוק ההון שמשפיעות עד היום.

על מה התבססה אותה מוכנות של הכלכלה הישראלית? "על מנת להבין איך הצליחה ישראל להגיע למשבר מוכנה יש לשוב לקדנציה הקודמת של בנימין נתניהו בשנת 2003, שהנהיג מדיניות כלכלית אחראית ונמרצת תוך שהוא סופג ביקורת ציבורית קשה. נתניהו הגיע לשליטה תקציבית בזכות הצמצום הדרסטי בהוצאות הממשלה ובעזרת מספר רפורמות, ותוך עידוד התעסוקה והפעילות העסקית באמצעות הפחתת מסים. כך חיזק נתניהו את הכלכלה הישראלית ואפשר התפתחות וצמיחה מרשימה בשנים שקדמו למשבר".

מה היית עושה אם היית שר האוצר כיום? "אם הייתי שר אוצר כיום הייתי שומר על התקציב. הייתי יותר ליברל בהוצאה כדי לייצר צמיחה, לעומת זה הייתי קמצן יותר בהוצאות השוטפות של המדינה".

מה מצבנו ביחס לעולם? "מה שנעשה ב-2003 בישראל על ידי נתניהו בישראל לא נעשה בארה"ב ובאירופה. נהפוך הוא, שם המשיכו להגדיל את הגירעונות הציבוריים והפרטיים, הגדילו את המינוף והשימוש באשראים והמשיכו לצרוך מעל ומעבר ליכולת ההחזר. כך הגענו כיום למצב שדירוג האשראי של ישראל עלה ולעומת זאת דירוג האשראי של מעצמות המערב הורד - זה מצב כמעט בלתי נתפס".

מה הוא הגורם המרכזי לצמיחה הכלכלית במדינה? "השאיפה העליונה של מדיניות כלכלית חייבת להיות יצירת עבודה ותעסוקה, זהו אלמנט בסיסי שעליו נשענת כל כלכלה. תעסוקה מייצרים רק על ידי הגדלת היצוא. במדינה כמו שלנו ייצוא הוא דבר שאנחנו חייבים להישען עליו ולא חשוב לאן מייצאים, אם זה לידידות כמו ארה"ב ומדינות אירופה או למדינה כמו סין. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי שרשמה בשנים האחרונות צמיחה ולכן גם מצבו של מאזן התשלומים שלו הוא טוב".

האם מצב התעסוקה הנוכחי בישראל משביע רצון לדעתך, גם כשיש מגזרים שלמים שמשתתפים בו באופן חלקי? "המצב הנוכחי בשוק העבודה פה הוא טוב פלוס למרות שתמיד אפשר לשפר. זה בכלל לא דבר ברור מעליו, לנוכח המבנה הדמוגרפי המיוחד בישראל, שכולל גם את המגזרים החרדי והערבי, שרמת המעורבות שלהם בשוק העבודה נמוכה באופן מסורתי. כיום המאמץ לשילוב אותם המגזרים בשוק העבודה הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון. תעסוקה גבוהה בשילוב של עלייה בפרודוקטיביות בתעשייה הנשענת על סחר חוץ וייצוא של מוצרים ושירותים באיכות מצוינת, הם שמאפשרים לישראל לפרוץ קדימה".

רפורמות שמשפיעות עד היום

תקופת כהונתו של משה נסים כשר אוצר החלה לאחר תקופה של טלטלה כלכלית קשה שהובילה בשנת 1985 לתוכנית הייצוב. תוכנית שקטעה את הפיחות הזוחל שהוביל לסחרור אינפלציוני דרמטי של יותר מ-450% בשנת 1984. נזכיר כי לאחר שיושמה תוכנית הייצוב, שאותה הובילו רה"מ דאז, שמעון פרס ושר האוצר, יצחק מודעי, נפלה האינפלציה לרמה של כ-35% ב-1985. משה נסים המשיך למעשה ביישום תוכנית הייצוב, וכבר בשנת 1986 ירדה האינפלציה ל-19% ובשנה שלאחר מכן נרשמה ירידה נוספת לרמה של 16%.

בתקופת כהונתו של נסים כשר האוצר הוא ביצע גם שתי רפורמות אדירות ששינו את פני הכלכלה הישראלית מן הקצה אל הקצה. הראשונה היא הרפורמה בשוק ההון והשנייה היא הרפורמה במסים.

הרפורמה בשוק ההון הובילה להקטנת המעורבות הממשלתית, כשקטעה באחת את שיטת המלוות הממשלתיות והפסיקה בכך את העלייה לרגל של החברות לפתחו של משרד האוצר לשם קבלת מימון. הרפורמה בשוק ההון פתחה בפני החברות במשק את היכולת לגייס הון באמצעות הבורסה, הן באפיק האג"ח והן ע"י הנפקת מניות, זאת על ידי כך ששר האוצר הודיע אז כי אין יותר צורך באישורו וכל מאן דבעי יכול לגייס הון באופן חופשי.

הרפורמה השנייה בתחום המסים באה להפחית את נטל המס האדיר שרבץ על הציבור והחברות, כאשר הרעיון המרכזי שעמד מאחרי רפורמה זו הייתה הקביעה של השר נסים "רוב עמלו של אדם בידו".

נסים הצליח תוך תקופה קצרה להוציא את הרפורמה מרחיקת הלכת בתחום המסים אל הפועל, כך שמס ההכנסה ליחידים ירד מרמה של 60% ל-48%, מס החברות הופחת מ-61% ל-45%, מס ההכנסה למפעלים מאושרים הופחת מ-35% ל-25% ומס המעסיקים הופחת מ-7% ל-4% ולאחר מכן בוטל כליל. עם לא די בזאת, אז גם תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי הופחתו תוך שנתיים בחצי, מרמה של כ-15% ל-7.7%. מימון הרפורמות היה כולו מתקציב המדינה והפחתות המסים בוצעו ללא שהממשלה הטילה מסים אחרים.

על אף הירידה בשיעורי המס, שיחררו הרפורמות את המשק הישראלי ואפשרו לו לצמוח, כך שתוך זמן קצר גדל היצע העבודה ונרשמה ירידה באבטלה. הצמיחה של התוצר העסקי זינקה ב-9.7% והובילה למעשה להגדלת ההכנסות ממסים, כך שכבר בשנת 1987 נרשמה בתקציב המדינה מעבר מגירעון ליתרה של 1%.

"מעדיף שיורידו את המע"מ לפחות ב-1% "

גם כיום ממשיך נסים להאמין כי אסור להעלות את המסים במשק, במיוחד לא את המסים העקיפים, כגון מע"מ, אשר הנטל בגינם נופל על כלל האוכלוסייה ופוגע בעיקר בעשירונים החלשים באוכלוסיה ומוביל להרחבה של הפערים החברתיים. "העלאת מסים לא פוטרת בעיות לציבור החלש כמו שחושבים. אני גם לא אוהב העלאות של מסים עקיפים, אלא אם מדובר על מוצרי מותרות כמו משקאות חריפים או סיגריות, אבל את המע"מ אסור להעלות - אני היתי מעדיף שיורידו את המע"מ לפחות ב-1% כי הוא מס שפוגע בשכבות החלשות".

מה דעתך על המחאה החברתית? "המחאה על מחיר הקוטג', כסמל לעליית מחירי מוצרי הצריכה בארץ, הייתה מחאה סבירה וחיובית. כשעלו טענות בקשר לבעיית הדיור אני מודה שגם בנושא זה היה מקום להשמיע קול מחאה כי המצב הוא באמת בעייתי.

"הטענות היו טענות שראוי להשמיע אותן, אך הכיוון שהמחאה תפסה החטיא את המטרה. לאחר שנכנסה נימה פוליטית - זו כבר לא מחאה אמיתית. הליקוי העיקרי היתה שפתאום המחאה הופנתה כלפי ראש ממשלת ישראל וראשי המחאה ניסו להכתיב את מדיניות הממשלה - באיזו זכות? עוד יותר חמור היה הדבר כשריכזו קבוצה של 20 פרופסורים שהצעותיהם לפריצת מסגרת התקציב הן חורבן כלכלת ישראל! חד משמעית חורבן! הפרופסורים האלה היו מביאים אותנו למצב של יוון".

"הממשלה לא העלימה עין מן המחאה מכיוון שהם הבינו שיש במחאה מידה של צדק. טרכטנברג בחן את הדברים ובד"כ ההמלצות שלו היו מאוזנות. הוא לקח בחשבון שאסור להרוס את ההישגים של כלכלת ישראל במחי יד".

הביקורת על נתניהו - הזיגזוגים

האם יש לך גם ביקורת על הממשלה והעומד בראשה? "עיקר הביקורת שלי כיום על אופן תפקוד הממשלה נובע לא מהמדיניות אלא מאופן היישום שלה. יש חשיבות רבה למדיניות ברורה שניתנת ליישום. הנושא של הדיור עוד לא קיבל פיתרון מושלם לדעתי. אני טוען שבנושא כל כך כבד וחשוב שמהווה את הקטר של המשק היו צריכים ללמוד את הבעיות והבעייתיות של הנושא בעזרת מומחים שמבינים, על מנת להביא פיתרונות סבירים ולתת מדיניות כוללת חדשה - ולא כמו שעשו את זה, טלאי על טלאי. בנושא הנדל"ן לא היה חותם מחשבה אחד לא היה דיון נוקב ורציני - לא נבנה בניין מושלם אלא נבנה קיר עם חורים ולא הצליחו להגיע לבניית התקרה - על זה יש לי ביקורת".

"דוגמא נוספת להתנהלות בעייתית הייתה ההצהרות של נתניהו בעניין המע"מ על ירקות ופירות - הנסיגה לאחר ההצהרה היא הבעיה. חכמינו אומרים ובצדק 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. במקרה הזה ברור היה שהטלת המע"מ על הירקות והפירות זה לא צעד שיעבור בשלום. עדיף היה לנתניהו להימנע מההצהרות. גם הזיגזג שלו בעניין המס על הדלק בתקופה האחרונה אינה מעידה על תהליך קבלת החלטות נכון, וחבל".

בהתייחסו לירידת הפעילות בבורסה המקומית, נסים לא חושב שצריך להתייחס לשילוב הגורמים שהובילו לירידת המחזורים בבורסה בת"א, כגון יציאת המשקיעים הזרים, כאילו מדובר במצב קבוע שמבוסס על חולשת הכלכלה הישראלית. אך הוא אומר "בהחלט ניתן לראות שהביצועים של הבורסה הישראלית פחות טובים בתקופה האחרונה מהביצועים של בורסות אחרות. את זה ניתן להסביר בכך שהמשקיעים הזרים פשוט בוחרים בין אלטרנטיבות וכנראה שכרגע יש מקומות עדיפים מבחינתם להשקעה, אבל לדעתי זה לא משהו מובנה שקשור לכך שהמשק הישראלי לא במצב טוב, זו תקופה והיא תעבור".

כעו"ד בכיר המלווה את הפעילות העסקית במשק כבר שנים ארוכות, מה דעתך על מסקנות ועדת הריכוזיות והשלכותיה? "בעניין ההפרדה בהחזקות בין נכסים פיננסים לריאלים - אני רואה הצדקה. זה לא מצב טוב שאדם שיש לו עסקים ריאלים חובקי עולם יהיה לו גם עסק פיננסי. מצד שני אני לא טוען שכל אלה שמכונים טייקונים יש לנדות אותם או לפגוע בהם. צריך לזכור שאותם טייקונים שייאלצו למכור חלק מהחזקותיהם יקבלו בעבור זה כסף רב שבו יוכלו להשתמש לפיתוח עסקיהם במקומות אחרים כלומר ההיקף העסקי האדיר של האנשים האלה לא בהכרח יפגע - הם עדיין יהיו טייקונים, לא ניתן לשלול את זה מהם. חופש עסקי בישראל הוא אלמנט בסיסי ביותר שצריך לשמור עליו כגורם שמחזק את הכלכלה ואת התעסוקה, זוהי הדרך היחידה הנכונה על פי תפיסתי הליברלית, וראינו כבר שהיא עולה על השיטה הסוציאליסטית".

במבט לאחור למה אתה הכי מתגעגע בתקופה שכיהנת כשר אוצר? "אני מתגעגע לתזמורת, להרמוניה. משרד האוצר בזמני פעל בהרמוניה חסרת תקדים. השיקולים, החשיבה ההתייעצויות המעמיקות - הכול נעשה בהרמוניה. אצלי לא היו הדלפות לתקשורת. גם לפני כן בתפקידי במשרד המשפטים הייתה הרמוניה יוצאת מן הכלל בין המשרד למערכת בתי המשפט ולמחוקקים. אני מאוד אוהב לעבוד בהרמוניה ולכן מאוד נהניתי מתפקידי כמשרת ציבור. זה היה בליבי ובדמי בכל שעות היממה וגם בחלומות. אדם שמתמנה כשליח ציבור צריך להיות עבד לציבור ולא להפעיל שררה".

לקריאת הכתבות הקודמות עם שרי אוצר לשעבר:

"העלאת המס על הבורסה זו שגיאה" - עם יורם ארידור