מיוחד

פרופ' ברזיס: "פירוק האיחוד האירופי בלתי נמנע, זה לא הלך - עדיף להתגרש"

פרופ' אליס ברזיס, מנהלת מכון עזריאלי למדיניות כלכלית באונ' בר אילן בראיון ל-Bizportal: "יוון וגרמניה לא יכולות להיות באותה המיטה"
יעל גרונטמן | (7)

"ארה"ב בדרך ליציאה מהמשבר. המהלכים של ברננקי כגון ה-QE הראשון והשני היו נכונים ואיפשרו את החזרה לצמיחה כלכלית. הבעיה האמיתית כיום היא באירופה - האיחוד האירופי והאירו יפורקו - זה בלתי נמנע", אומרת בראיון מיוחד ל-Bizportal פרופ' אליס ברזיס, מנהלת מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית באוניברסיטת בר אילן, ומי ששימשה כראש יחידת הסטטיסטיקה בחטיבת המחקר של בנק ישראל בשנות ה-80' והמשיכה לשמש כיועצת לבנק ישראל עוד שנים רבות, בנוסף על פעילותה האקדמית הענפה בארץ ובעולם.

לדברי פרופ' ברזיס, "המדיניות של טרישה היתה קטסטרופאלית. הוא הנהיג מדיניות גרועה מאוד שפגעה באירופה. אני, שבשנת 2000 הייתי בעד האירו מודה כיום שזו היתה טעות ושמדינות כל כך שונות לא יכולות להמשיך להתקיים בכפיפה אחת תחת אותו המטבע. תמכתי אז באירו כי האמנתי בתאוריה שכשאתה נמצא באותה המערכת אתה מתחיל להיות יותר דומה לזולתך. כמו בחתונה".

מה מקור הטעות הזו? "אנחנו חשבנו שיוון תצליח להתייעל מאוד על סמך זה שהיא קיבלה על עצמה את התנאים הבסיסיים של האיחוד האירופי. אבל זה לא קרה, וכיום אנחנו יודעים שמדינות כל כך שונות כמו יוון וגרמניה לא יכולות להיות באותה המיטה. חשבנו שהן יוכלו להיות יותר ויותר דומות אחת לשניה כמו שקרה במדינות השונות בארה"ב. אבל באירופה זה לא עובד. אם זה לא קורה אז במקום להמשיך ולסבול באותו הבית - עדיף להתגרש. אני בהחלט קוראת לפירוק האיחוד האירופי והאירו, אני כתבתי מספר מאמרים על זה ויש יותר ויותר אנשים שהולכים לכיוון ומבינים שאין ברירה".

למה הבעיה באירופה כל כך חריפה? "לכל מדינה יש שני כלים - מדיניות פיסקאלית ומוניטרית, ושער החליפין הוא שאמור לאזן בין כל המדינות. אבל במקרה של אירופה שבה נקבע האירו כמטבע אחיד זה הוציא מהמשוואה את המדיניות המוניטרית ככלי אפקטיבי. הבעיה היא שבאירופה נותרה השונות הכל כך גבוהה בפיריון בין המדינות השונות. בדרך כלל הדרך היחידה שארץ אחת לא תאבד את יתרון היצור והייצוא שלה הוא שהמחירים ירדו, אבל אנחנו יודעים שבקפיטליזם מאוד קשה להוריד מחירים ויותר קל להעלות מחירים, ולכן מה שקרה הוא שהמדינות החלשות בגוש לא הצליחו להיות מספיק יעילות ותחרותיות והן מוצאות את עצמן עם אבטלה נוראית".

הבעיה נובעת רק מאירופה או שהגלובליזציה תורמת למשבר? "אם נוסיף לבעיה שבשונות בין מדינות אירופה גם את התחרות הנובעת מהצמיחה במדינות המתפתחות כמו סין נראה שהתחרות העולמית מקשה עוד יותר על המדינות החלשות בגוש האירופי. לגרמניה למשל אין את אותה הבעיה כי גרמניה מתמחה בתחומים שלא מתחרים בכלל בסין, כי הסינים צריכים את המכונות של הגרמנים, אבל לספרד וליוון אין את היתרונות האלה ולכן במצב שנוצר הן לא יכולות להמשיך להשתייך לגוש האירופי - זה מזיק גם להן וגם לגוש".

האם את מכירה ארועים של פירוק מוניטרי ומה היו תוצאותיהם? "בעבר כבר היה באירופה איחוד מטבע, בזמנו של נפוליאון, האיחוד המוניטרי הלטיני. אבל אחרי כ-70 שנה זה לא עבד בדיוק מאותה הסיבה - ההבדלים בפיריון, ולכן זה התפורר. לא צריך לפחד. זה יקח כמה חודשים של כאב והתאמה אבל זה מסתדר בסופו של דבר. כמו שזה הסתדר בארגנטינה בשנות ה-90'. הפירוק של האירו הוא בלתי נמנע, יוון כבר עם חצי רגל מחוץ לאיחוד ולדעתי פירוק הגוש יקרה".

איך יתרחש פירוק הגוש הגיאורפי והמטבע המאוחד? "השאלה היא רק אם אירופה תפורק ברוח טובה או ברוח רעה. האם המנהיגות הכלכלית תבין שאין ברירה ותוביל לפירוק מוסדר או שהעמים השונים ילחצו לפירוק - ובאירופה יודעים לעשות מהפכות, לא כמו אצלנו. בתקופה הקרובה צפויות להיות מספר מערכות בחירות חשובות באירופה כמו ביוון, בצרפת ובהולנד, ושם תיקבע הדרך של אירופה. לדעתי מדינות מאוד דומות ישארו בגוש האירו והשאר יצאו ממנו. כלומר נישאר עם גוש מצומצם של המדינות החזקות והדומות יותר כמו גרמניה אוסטריה הולנד וכו'".

"אינפלציה זה לא דבר נעים - אבל אבטלה זה דבר נורא. במיוחד כשמדובר על כך שכל כך הרבה צעירים לא מצליחים למצוא עבודה. ההתנתקות מהאירו למשל ביוון תוביל לחזרה לדרכמה. תוך חודש הם יכולים לעשות מה שעשתה בזמנו ארגנטינה - הם יבצעו פיחות והמחירים ירדו. זה יאפשר ליוון לשוב ולייצר ולייצא ולצאת מהמשבר על ידי הגברת כושר התחרות שלה. במצב הנוכחי כשיוון צמודה לאירו אין לה סיכוי והיא תמשיך להישען על תמיכות".

Leapfrogging - תאוריית קפיצת צפרדע

פרופ' ברזיס נודעה בעולם גם בזכות עבודתה המשותפת עם זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' פול קרוגמן, שגם הוא מעריך שהמדיניות הנוכחית באיחוד האירופי מובילה להתאבדות. תאוריית הליפ פרוגינג שפיתחה פרופ' ברזיס גם נכללה במחקר שבזכותו זכה פרופ' קרוגמן בפרס היוקרתי בעולם. "עד שפורסמה תיאוריית הליפ-פרוגינג מה שאיפיין את תאוריות הצמיחה היו או הגישה המתארת התכנסות, כמו באירופה או הגישה המתארת התבדרות, כמו באפריקה. בתיזה שלי התמקדתי בבחינת הצמיחה בבריטניה במאה ה-18 ורציתי להסביר כיצד מדינה מסויימת קופצת בזמן מסויים יותר משאר המדינות. למשל בריטניה עשתה קפיצה שכזו בעת המהפכה התעשייתית שהחלה בתחום הטקסטיל.

"כיום אנו שואלים אם סין תעשה ליפ פרוגינג על פני המערב. השאלה הנשאלת היא למי יש את ההובלה הכלכלית בעולם. בתאוריות הצמיחה החדשה מצאנו דרך מדוייקת להסביר כיצד מדינה פחות מפותחת יכולה לעקוף מדינות מתקדמות ממנה הן מבחינה תאורטית והן מבחינה אימפירית".

"למרות שההיי-טק הישראלי בהחלט הקפיץ את כלכלת המדינה עדיין אי אפשר להגדיר את המקרה של ההיי טק בישראל כמספיק חזק ומובהק על מנת להגדירו כליפ פרוגינג בעל השפעה עולמית. ארה"ב למשל הצליחה לעשות את קפיצת הדרך אחרי בריטניה כשהכניסה את שיטת הסרט הנע לפעילות היצרנית ותוך שנים ספורות שיפרה את הפרודוקטיביות במידה כזו, שניתן היה להגדיר את השפעתה כליפ פרוגינג.

"כיום מה שאנו רואים בסין זה תהליך של התכנסות. סין לומדת את הטכנולוגיות של כולם, אבל התל"ג שלה עדיין מאד נמוך לכן אני עדיין לא בטוחה שהיא זו שתצליח להיות המדינה הבאה שניתן יהיה להגדיר כזו שביצעה את קפיצת הדרך הכלכלית שתהפוך אותה למעצמה. אני חייבת לציין שההתפתחות הטכנולוגית של רשת האינטרנט בשנים האחרונות מהווה שינוי מהפכני, ואולי מדובר על כך שבעולם נרשם תהליך שניתן להגדיר אותו כליפ פרוגינג שלא על בסיס גיאוגרפי".

מה מאפשר למדינה להשיג קפיצת מדרגה שכזו? "לצמיחה יש שתי דרישות עיקריות: הראשונה היא קיומם של כל גורמי הייצור כגון הון והון אנושי וחומרי הגלם ברמה המתאימה. הדבר השני שדרוש ומאוד חשוב כגורם המשפיע על שיעור השינוי לטווח ארוך זה מה שאנו מכנים Institutions - מוסדות ורשויות, כלומר אותם אלמנטים של חוק, בירוקרטיה ורגולציה הקיימים במדינה ומהווים תשתית להתפתחותה המוסדרת וגם על מהירות ויעילות יכולת ביצוע העסקים באותה המדינה".

מה ההבדל בין התאוריות לבין המציאות? "בתאוריות הצמיחה הרעיון הבסיסי הוא שאם הכל בסדר אנו צפויים לראות צמיחה אין סופית, כי כל הזמן יהיו התפתחויות של טכנולוגיות חדישות. אז איך זה שבכל זאת יש משברים גדולים שגוברים על האוטופיה לזמן ארוך? בעיקר בשל כך שיש תקופות שבהן המערכת הפוליטית של אי השיוויון גורמת לתקופות של התחממות יתר או בועה שהתפוצצות שלה מובילה למשבר גדול.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דוקטור י?ר?? 13/05/2012 02:16
    הגב לתגובה זו
    עוד נביאה בזלוטי
  • 6.
    ג' ואי 07/05/2012 23:15
    הגב לתגובה זו
    כאילו שכחו שהם נמצאים בחוב מטורף ואין להם שום דרך לפתור את זה.
  • 5.
    שלמה גרינברג 07/05/2012 15:31
    הגב לתגובה זו
    פירוק גוש האירו יגרום לנזק גדול פי כמה מהתועלת, את זה אפילו היוונים מבינים, לבטח הסוציאליסטים בצרפת. לומר שאפשר לפרק את הגוש " ברוח טובה" זו נאיביות ותסלח לי הפרופסורית. .צריך לזכור שהאסטרטגיה הראשונית הייתה שאיחוד פיסיקאלי יבוא בעקבות הצלחת האיחוד וזה היה קורה אלמלא משבר 2008 שהיה כולו " מלאכת מחשבת" של הבנקאים מוול סטריט. נכון, היו טעויות, של טרישה והכנסתה של יוון ברמייה אבל עדיין הרבה יותר קל לתקן מאשר לפרק. להביא, בעידן הנוכחי, דוגמאות מנפוליון וארגנטינה? ובארה" ב כן קבלו את האיחוד בשמחה?? כעת יצטרכו ארה" ב, מדינות ה BRIC ואירופה לשבת יחד ולפתור הבעיה וזה יקרה כי נפילת הגוש תהיה קטסטרופה שמולה 1929 תהיה בדיחה.
  • 4.
    אחד 07/05/2012 13:54
    הגב לתגובה זו
    תמיד חשבתי כך, אך חשבתי שאני לבד. לצערי זה לא יעצור. הפקידים בכל המדינות, פועלים במרץ " לטובת הכלכלה" , כאשר בפועל הם נותנים לחבריהם משכורות עתק. הכסף בא מקרנות הפנסיה המועברות לעשירי העולם. החוקים לעניים ועשירים שונים. זה לא קפיטליזם. בכל העולם אותו הדבר.
  • 3.
    אהרון 07/05/2012 13:35
    הגב לתגובה זו
    המסקנה המתבקשת היא שכל מקבלי השכר הבלתי צודק שהקשר בין גובה שכרם לבין התפוקה השולית שלהם הייתה הפוכה למעשה עשקו את בעלי המניות שבין הציבור ועסקו שנים בעושק וגניבה איך יתנו את הדין עם משטר מושחט כשלנו .? רק מהפך שלטוני
  • 2.
    עומרי 07/05/2012 13:31
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה!
  • 1.
    שלמה מאור אמר את הדברים כשפרץ המשבר. (ל"ת)
    פפו 07/05/2012 12:59
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.