"באירופה לא מבינים את הבעיות, הם מדברים ולא משכנעים אף אחד - בפסגה האחרונה עלו הצעות פשוט הזויות"
"בפועל המציאות באירופה לא באמת משתנה, אבל מצב הרוח כן משתנה כל פעם לכיוון אחר וזה מה שמשפיע בפועל על השווקים - אתמול נפילות היום עליות בלי באמת סיבות טובות. בכל מקרה, הקיץ הקרוב צפוי להמשיך ולהיות חם ברחובות אירופה" כך אומר בראיון ל-Bizportal אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים בבית ההשקעות IBI .
"אנחנו יודעים שאירופה תהיה השנה במיתון בעיקר במדינות החלשות יותר כמו ספרד שבה התוצר צפוי להתכווץ ב-1.7%. גם החוב הגבוה של איטליה הוא לא חדש ורמת האבטלה הגבוהה בגוש היא דבר שהאירופים חיים איתו כבר תקופה ארוכה".
"מה שהשתנה באמת הם המהלכים שעשה ה-ECB ובראשן מכרז ה-LTRO השני שהצליח להקל על המערכת הבנקאית ולספק נזילות לשוק. המצב הפיסקאלי בספרד שהחריף אילץ את ספרד להוביל מהלך קיצוצים נוסף בתקציב.
ביחס לקרן החילוץ האירופית אומר קליין שקשה להתייחס למספרים שנזרקים שם ברצינות. "המטרה היתה להעלות את קרן החילוץ לטריליון אירו אבל בפועל גרמניה הטילה וטו על סכום זה ולמעשה בקרן יש כ-500 מיליארד אירו וגם הם רק על הנייר כי הכסף השה מגובה בהבטחות של מדינות שבעצמן יזדקקו לסיוע הקרן כגון ספרד. כך שלמעשה המספרים עליהם דיברו בתקשורת כאילו קרן החילוץ גדלה ל-800 מיליארד אירו הם לא באמת ההיקף הכספי הקיים והאפשרי למטרות סיוע".
על הדיבורים שהמדינות המתפתחות, דוגמאת סין וברזיל, יצטרפו לקרן החילוץ אומר קליין "כרגע זה לא קורה. המדינות המתפתחות מסרבות לסייע ישירת לאיחוד האירופי, אלא מוכנות לעבוד דרך ה-IMF וגם זה רק באופן תאורטי. עוד לפני שפונים לסין נציין כי אפילו בריטניה מסרבת להשתתף בסיוע".
"אין פיתרון קסם לאירופה. יש כמה פיתרונות קשים שרצים במקביל וכולם בעייתיים. גרמניה דוחפת לכיוון של איחוד פיסקאלי לכל אירופה תחת שרביטו של שר אוצר אחד ודורשת שיהיה מטעמה. היא רוצה לשבת על השיבר - אבל הסיכוי שכל שאר המדינות יסכימו לכך הוא לא גדול".
"דראגי הפעיל משכך כאבים על ידי הזרמת הנזילות למערכת הבנקאית באמצעות ה-LTRO, אבל זה לא משהו שעוזר מבחינה פיסקאלית למדינות עצמן".
"הבעיה האמיתית של האירופים היא שהם לא מבינים את הבעיות הקשות של עצמם. למשל בפסגת שרי האוצר בסופ"ש האחרון עלו הצעות הזויות. למשל, הצעה לחייב את החברות להחליף את חברות דירוג האשראי ברוטציה. זה מבהיר כמה שההצעות שם לא רלוונטיות. ממילא יש 3 חברות דירוג ומרבית החברות המדורגות מדורגות על ידי מספר חברות. זה מבהיר כמה הם מנותקים ולא מבינים את השוק. דוגמא נוספת היא הצעה של גרמניה להטיל מס מחזור על הבנקים. גם נראה הזוי - מי בדיוק ישלם את זה. ובאמת אנחנו רואים שכל הפסגות האלה לא עובדות, הם מדברים את עצמם למוות במשך יומיים ואז יוצאים עם כותרות שלא משכנעות אף אחד - גם לא את עצמם".
בהתייחסו למצב באיטליה שנראה כי הממשלה החדשה עושה מהלכים שהצליחו להרגיע את השוק, אומר קליין "השינויים בשוק העבודה שעושה מונטי באיטליה, שפועל להעלאת גיל הפרישה, הם בכוון הנכון, אבל זה לא פיתרון קסם למצבת החובות האדירים של איטליה. השינויים יבואו לידי ביטוי רק בעוד כמה שנים ועד אז לא בטוח שכל האיטלקים ימשיכו לשתף פעולה עם הממשלה. בינתיים נראה שאיטליה לוקחת את השינויים באופן בוגר אבל לא בטוח שזה ימשך".
"אירופה הימרה שמה שיפתור את המשבר יהיה מהלך של הידוק פיסקאלי, גם במחיר של הכנסת היבשת למיתון זמני, כך שבטווח הארוך השיפור במאזן התקציבי ישפר את מצבן הפיסקאלי של הממשלות ויגביר את האמון בהן, לדעתי זה הכיוון הנכון. לעומת זאת האמריקנים הלכו לכיוון ההפוך, כאשר הבנק המרכזי שפך כספים ומינף את המאזן שלו פי 3.5 על מנת לשפר את המצב בשוק העבודה האמריקני. לא ברור לי איך הם מתכוונים להקטין את הגירעונות שנוצרו ויכבידו על הדורות הבאים".
"בממוצע המיתון באירופה השנה לא יהיה נורא, אבל במדינות ספציפיות המיתון יהיה איום ונורא. למשל ביוון, שנכנסת לשנה 5 של מיתון או בספרד, שסובלת מאבטלה אדירה והקיצוצים בתקציב רק חונקים עוד את האזרחים. הקיצוצים הכבדים שנאלצו לבצע הממשלות של מדינות הפריפריה באופן ודאי מחריפים את המיתון שם. זו הבעיה בדוקטרינה האירופית שהטיפול בבעיה מחריף את הבעיה. התפיסה שלהם היא שאם תהיה קרן חילוץ יותר גדולה זה יעזור לפתור את הבעיה - אבל בפועל זה לא עובד".
לדברי קליין "הפורמט הנוכחי של אירופה נכשל - בלתי אפשרי לקחת מדינות מאד שנות כמו גרמניה ויוון ולחבר אותן עם מטבע אחד, ריבית אחת ונגיד מסכן אחד". בפועל עדיין יש עיוותים עצומים בין מדינות האיחוד האירופי כמו למשל מס החברות בגרמניה עומד על 30% ובאירלנד הוא רק 12%, זה לא יכול להימשך ואירופה תצטרך לשנות את פניה".
בסיום התייחס קליין גם להשפעות המשבר האירופי על מצב הכלכלה הישראלית ואמר "בתור משק קטן פתוח ומוטה יצוא, זו הנחה מרחיקת לכת שאין לה אחיזה במציאות לחשוב שישראל תוכל להימנע מהשפעות חיצוניות. אם אירופה תיפול - לא כדאי לסמוך על זה שבישראל תהיה צמיחה מרשימה".
- 4.ראיון מצויין (ל"ת)תודה 08/04/2012 09:18הגב לתגובה זו
- 3.שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)מיתון 2012-13 05/04/2012 23:00הגב לתגובה זו
- 2.חברים 05/04/2012 19:25הגב לתגובה זוחברים עים זה לא בועה מה זה בועה
- 1.עים הגז לא בועה מה זה בועה (ל"ת)חברים 05/04/2012 19:22הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -2.08% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילוסטרציה AI אנושיזהירות, גבול לפניך: ChatGPT6 צפוי "לחשוב" בשפה לא אנושית
חברת OpenAI חושפת כי הדגם הבא שלה, GPT-6, יחצה גבול שלא נחצה עד כה, היות ונחשב למסוכן מדי, ולראשונה המודל יעבוד בשיטת ה-“Latent Space Thinking”, או במלים אחרות: הבינה המלאכותית לא תיאלץ עוד לחשוב בשפה אנושית, אלא תפתח לעצמה שפה פנימית עצמאית, שלא תהיה
נגישה לבני אדם
בעוד פחות מחצי שנה צפויה OpenAI להשיק את GPT-6, הדגם הבא בסדרת הצ'טבוטים ששינתה את הדרך שבה העולם מתקשר, יוצר ולומד. לפי פרטים שנחשפו באירוע שאלות ותשובות עם המדען הראשי יאקוב פצ'וסקי, GPT-6 יתבסס על עקרון שנחשב עד לאחרונה ל-"אסור": חשיבה במרחב חבוי (Latent Space Thinking), או במלים פשוטות, לא יאלצו יותר את המודלים לבצע תהליך "חשיבה" בשפנה אנושית.
עד כה, כל דגמי הבינה הגדולים, ביניהם ChatGPT, קלוד וג'מיני, אומנו כך שיחשבו בתוך גבולות השפה האנושית: הסקת
מסקנות, נימוקים ופתרון בעיות נעשו באנגלית או בשפה אחרת שניתנת לפענוח על ידי גורם אנושי. כעת OpenAI משנה את הכללים: GPT-6 יקבל חופש לפתח שפה פנימית לא אנושית: סימון עצמי המורכב מצירופים, סמלים וקודים שלא נכתבו מעולם על ידי בני אדם. לטענת פצ'וסקי, דווקא החופש הזה עשוי להפוך את המודל לאמין ועמוק יותר מבחינה מחשבתית. "אנו מאפשרים למערכת לחשוב בפרטיות", הסביר. "המהות אינה על הסתרת המחשבות באנגלית, אלא במתן חופש לחשוב בכל דרך שתרצה".
טאבו מחקרי
הגישה החדשה של OpenAI מתנתקת מהגישה "המסורתית" ששמה את הבטיחות כאחד הפקטורים המרכזיים. עד כה, חוקרים שגילו את הנטייה של מודלים לפתח לעצמם “שפת חשיבה” פנימית, כמו צוות דיפסיק מאוניברסיטת בייג’ינג, ניסו לדכא את הנטייה הזו. הם הבחינו שכאשר מאפשרים לבינה מלאכותית "לחשוב לעצמה" לפני מתן תשובה, היא נוטה לנטוש את הדקדוק האנושי לטובת סימון יעיל יותר מבחינתו: תערובת של סמלים, קודים וקיצורים שאינם קריאים לבני אדם. הסיבה לכך הייתה פשוטה: יעילות חישובית. והחשש שנובע מנטישת הדקדוק האנושי לטובת דרך קומפקטית יותר היה ברור:, אם מערכת עלולה לפתח מחשבות עוינות או שגויות בשפה שאיש לא מבין, לא ניתן יהיה לפקח עליה או למנוע התנהגות מסוכנת.
לכן, במשך שנים הוכרחו המודלים "לחשוב בקול" בשפה ברורה, כדי לאפשר פיקוח אנושי. אך ב-OpenAI טוענים כעת כי האיסור הזה הוליד בעיה חמורה לא פחות: היא מעודדת את המודלים לייצר הסברים “נעימים” במקום לפעול בשקיפות אמיתית לגבי תהליך החשיבה.
- סם אלטמן משתעשע: ה-ChatGPT הבא ייקרא 6-7
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במלים פשוטות, כשמאלצים את המודל לנמק את תשובותיו בשפה אנושית בלבד, הוא לומד לרצות את בני האדם ולהמציא נימוקים מזויפים. באחד מהניסויים שערכה אנת'רופיק היא חשפה כיצד מודל שקיבל רמז סמוי שהתשובה לשאלה מסוימת היא “C”, בחר בתשובה הנכונה, כשהתבקש להסביר איך הגיע לתשובה, הוא לא הזכיר את הרמז כלל. במקום, הוא המציא הסבר "יפה" ומנוסח היטב, כלומר נימוק הגיוני לכאורה, אבל שקרי, שמסתיר את העובדה שהסתמך על מידע חיצוני.
