במרחק 6,428 קילומטרים מישראל, באחת המדינות העניות ביותר בעולם, מתרחש כיום מאבק איתנים על פיתוח שדות הגז הטבעי במעמקי האוקיינוס ההודי השוכן מול חופי מוזמביק. תוצאות המערכה קשורות לכניסת חברות אנרגיה מהגדולות בעולם לאזור והן עשויות לשפוך אור של ממש גם עבור סקטור חיפושי הגז והנפט שצמח בישראל בשלוש שנים האחרונות ומחפש את דרכו לייצוא. מדינת מוזמביק (Mozambique), השוכנת בין טנזניה בצפון לדרום אפריקה בדרום, הינה ללא ספק אחד האזורים הלוהטים כיום בעולם בתחום האקספלורציה. במהלך השנתיים האחרונות לאחר ביצוע מספר סקרים סייסמים במים הכלכליים שלה, הוכרזו בשטחי המדינה תגליות ענק של גז טבעי שחלקן אף עולות על גודלו של ה'לוויתן'. למעשה, במידה ונובל אנרג'י הייתה מכריזה על קידוח 'לוויתן' כתגלית ב-2011, סביר להניח שלא היה זוכה לכינוי "מאגר הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים בעשור האחרון". חברת האנרגיה האיטלקית Eni SpA המחפשת מצבורי גז ונפט במדינה האפריקאית מאז 2006, מצאה לאחרונה מאגר המכיל עד 30 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי. קצת לפניה, היריבה האמריקנית אנדארקו הודיעה על ארבע תגליות שמאז הוכרזו לראשונה הלכו וגדלו לטווח שנע בין 15-30 TCF. כך, מצאה עצמה המדינה שקיבלה את עצמאותה רק בשנת 1975 עם רזרבות ענק של גז המספיקות לתמוך בהקמת פרויקט הנזלת גז (LNG), פרויקט היכול בעתיד הקרוב להפוך למקור אספקה לשווקי האנרגיה הצומחים במהירות של סין והודו. הסיפור של המדינה האפריקאית די מזכיר את זה של ישראל בשנים האחרונות, זאת למרות ההבדלים הגדולים בכלכלה ובדמוגרפיה - אוכלוסייה של כ-23 מיליון איש מתוכם כמחצית החיים מתחת לקו העוני, תוחלת חיים של 49 שנים, שיעור אבטלה של 21% ותוצר מקומי גולמי בסך 1,100 דולר לאדם בלבד. בדומה לישראל, גם ההפקה הראשונה של גז טבעי במוזמביק החלה בשנת 2004, למרות שהממצאים אודות המאגרים נאספו עוד בשנות ה-60' של המאה הקודמת. בשנים האחרונות עם ביצוע מספר קידוחים במים העמוקים השוכנים מול חופי המדינה, סיפור הגז של המדינה החל צובר תאוצה. מוזמביק אף הוזכרה בניתוח השוואתי של חלק הממשלה (government take) בהכנסות מהפקת נפט וגז בין ישראל למדינות אחרות, שביצעה הכנסת לקראת פרסום המלצות ועדת ששינסקי. הדו"ח הראה כי המדינה בה המשטר הפיסקלי מבוסס על הסכמי ייצור משותפים (PSC) - קרי הממשלה לוקחת נתח מהרווחים לאחר החזר העלויות של הזכיין - העלתה את חלק הממשלה מ-53% ל-66%-68%. בישראל, נזכיר, אימוץ ההמלצות העלה את הכנסות המדינה מתגליות הגז והנפט ל-52%-62%. החיפושים אחר הידרוקרבונים במוזמביק החלו כבר בתחילת המאה הקודמת, עת התגלו מבנים סיסמיים תת-קרקעיים בשנת 1,904. אך חוסר בטכנולוגיה ומימון עצרו את הפעילות. רק לאחר שנגמרה שפיכות הדמים במדינה, ב-1993 בוצעה פעילות סיסמיית נוספת שהעידה על קיומו של מאגר גז גדול. ב-2003, זה קרה, והוכרזה לראשונה תגלית בגודל 5.5 TCF. מוזמביק לא נכנסה לבדה חזרה לזירת הגז במזרח אפריקה. גם בטנזניה השכנה, בה פועלות ענקית האנרגיה הבריטית BG Group והחברה הגדולה בעולם אקסון מובייל, נמצאו שדות גז ענקיים והקידוחים בקניה צפויים גם הם להעביר השנה הילוך. למעשה, האזור כולו לוהט והוא ולא רק שהוא צמצם משמעותית את כמות האסדות הפנויות באזור, הוא גם החל למשוך חברות אנרגיה מכל קצוות תבל להתעניין ברשיונות ולנסות לרכוש חלק מהחברות המחזיקות בהם, כאשר השוויים שמקבלים המאגרים יכולים ללמד דבר או שניים על התמחור של מניות הסקטור בישראל. Eni SpA, הנסחרת בבורסת ניו-יורק לפי שווי שוק של 94 מיליארד דולר, פועלת ביבשת אפריקה עוד משנת 1954, אז נכנסה לראשונה למצרים והחלה לחפש אחר נפט באזור צפון אפריקה. לאחר מכן התרחבה החברה למרכז ומערב היבשת ובשנים האחרונות הגדילה את נוכחותה במזרח היבשת, בעיקר במוזמביק. באוקטובר 2011 החברה האיטלקית זיהתה פוטנציאל למצבור גז של עד 15 TCF ברשיון 'בלוק 4' בו היא מחזיקה ב-70% מהזכויות. שבוע לאחר מכן, עם העמקת הקידוח ל-5,000 מטר, העלתה החברה את הרזרבות ל-22.5 TCF, באזור שקיבל גם את הכינוי 'ממבה' (Mamba) על שמו של הנחש האפריקני הארוך הידוע בזריזות וארסיותו. האזור מחולק ל'ממבה צפון' ו'ממבה דרום'. קצת יותר משלושה חודשים אחרי, מעט אחרי פתיחת השנה האזרחית החדשה, Eni הכריזה על תגלית גז חדשה בגודל 7.5 TCF והעלתה את היקף הרזרבות הכולל במקום ל-850 BCM (כ-30 TCF). במהלך 2012 מתכננת Eni לבצע עוד לפחות 5 קידוחים נוספים בכדי לאמוד את פוטנציאל האפסייד ב'ממבה'. השותפות של Eni המשמשת גם כמפעילת הקידוח, הן חברת הגז הטבעי הפורטוגזית Galp Energia, חברת הנפט הקוריאנית KOGAS וחברת הנפט הלאומית של מוזמביק (Empresa Nacional de Hidrocarbonetos), המחזיקות ב-10% מהזכויות כל אחת. אך כאמור, Eni לא לבד. חברת אנדארקו פטרוליום (סימול: APC) מיוסטון טקסס, ארה"ב, הגיעה למוזמביק גם היא 2006, עם תחילתו של סבב המכרזים השני שערכה המדינה. היא החלה לחקור את Rovuma Basin הידוע גם כ'בלוק 1'. רק כדי לשים את הדברים בפרופורציה, מדובר באזור חיפוש בשטח של 2.5 מיליון אקרים - שווה ערך לכמחצית משטחה של מדינה ישראל או לכ-460 רשיונות חיפוש במפרץ מקסיקו. מקור: משרד האנרגיה של מוזמביק חודשים בלבד לפני ההכרזה על תגלית 'לוויתן' ע"י נובל אנרג'י בשנת 2010, אנדארקו המחזיקה בכ-36.5% מהזכויות ברשיון, הודיעה על תגלית ראשונה באזור ברשיון הידוע כ-Windjammer. פחות משנתיים עברו והחברה הצליחה לאתר עוד שלוש תגליות המכילות יחדיו 15-30 TCF - כמעט מחצית מהרזרבות המוכחות של קנדה. בנוסף, החברה זיהתה 15 פרוספקטים נוספים הנושאים נתונים סיסמיים דומים, והיא מציינת כי עדיין לא בחנה מטרות עמוקות יותר. אנדארקו לא מחזיקה לבד בזכויות ברשיון 'בלוק 1'. שותפות איתה זרוע האנרגיה של תאגיד Mitsui היפני (20%), חברות האנרגיה ההודיות באהרט פטרוליום (באמצעות BPRL Ventures Mozambique B.V), ווידאוקום תעשיות (באמצעות Videocon Mozambique Rovuma) בשיעור של 10% כל אחת וחברת קוב אנרג'י (8.5%) בה נתעמק בהמשך. חברת הנפט הלאומית של מוזמביק מחזיקה ב-15% מהזכויות. הדמיון בין מוזמביק לישראל הולך וגובר כאשר מסתכלים על התוכניות העתידיות של החברות. הקונסורציום של אנדארקו החל כבר לעבוד על תוכניות להקמת מתקן הנזלת גז (LNG) והעניק חוזים לביצוע תכנון מקדמי (pre-FEED) מתוך מטרה להתחיל בייצוא הגז ב-2018. החלטה סופית בנושא צפויה להינתן ב-2013. הקונסורציום אותת לא פעם שהוא שוקל להכניס שותף גדול שיעזור לו להתמודד עם עלויות ההקמה המוערכות ביותר מ-6 מיליארד דולר. נשמע מוכר? נובל אנרג'י, השותפה הבכירה ב'לוויתן' בו עתודות גז מוערכות ב-17 TCF, מסרה לפני כחודש כי היא בוחנת להכניס שותף אסטרטגי שיעזור לה לקדם ולממן את פיתוח המאגר. רק לפני כשבועיים נפגשה בארץ משלחת הכוללת את ענקית האנרגיה הרוסית גזפרום עם השותפים ברשיונות. ע"פ הערכות, השותפות ב'לוויתן' רואות הפקה ראשונית מהמאגר ב-2017/18, כך ששתי המדינות צפויות להצטרף באותה העת לשוק המתפתח של גז נוזלי. שוק הצפוי להציף את השווקים לקראת סוף העשור הנוכחי ולהפוך למקור הגז העיקרי בעולם. מאבק איתנים לרכישת נתח מהרשיונות המתרחש במוזמביק לא נעלם מעיני השחקנים הגדולים בעולם בתחום האנרגיה, והם כבר החלו מביעים התעניינות. קוב אנרג'י (Cove Energy), המקבילה המוזמביקית לשותפות רציו יהש בהיותה השותפה הקטנה בתגליות הגז - הנכס העיקרי שלה הוא החזקה של 8.5% בתגלית שהטווח הרזרבות שלה הוא בין 15-30 TCF - קיבלה במהלך החודש האחרון מספר הצעות רכש שעשויות לשפוך אור על תמחור החברות בסקטור. 'רויאל דאץ' של' ההולנדית, אחת מחברות האנרגיה הגדולות ביותר המתמחה בחיפוש והפקת נפט וגז ברחבי העולם, הגישה ב-22 בפברואר הצעת רכש לקוב אנרג'י בסך 1.57 מיליארד דולר המשקפת פרמיה של 29% על מחיר השוק הממוצע של החברה באותה העת, ו-73% על שוויה ב-4 בינואר 2012 - יום קודם להודעת קוב כי היא מעמידה את עצמה למכירה. "רכישת קוב אנרג'י תכניס את החברה למחוז ההידרוקרבונים של קניה ומוזמביק, עם פוטנציאל משמעותי לגז טבעי נוזלי בהמשך לתגליות מול חופי מוזמביק", מסרה רויאל דאץ' בהודעת הרכישה. רויאל דאץ', המחזיקה כבר בנוכחות במזרח אפריקה באמצעות שיתוף פעולה עם ענקית האנרגיה הברזילאית פטרוליו ברזיליירו (סימול: PBR), נחלה עד כה חוסר הצלחה באזור. אך כל זאת צפוי להשתנות עם רכישת קוב ולא רק החברה ההולנדית מבינה זאת. חברת PTT אקספלוריישן התאילנדית לא המתינה הרבה והגישה שלושה ימים לאחר מכן הצעת רכש נגדית עבור קוב עם תג מחיר של 1.7 מיליארד דולר בניסיון לחסום את הצעתה של רויאל דאץ' של. למחרת, המאבק על כניסה למוזמביק עלה מדרגה כאשר שתי חברות הנפט בבעלות ממשלת הודו, ONGC ו-GAIL, הודיעו כי הן שוקלות הגשת הצעה עבור רכישת קוב, שעל פי דיווחים, עשויה להגיע ל-1.9 מיליארד דולר. הרגולציה, סוגיית הייצוא ותמחור החברות כל החברות הבינלאומיות רואות אל מול עיניהן את הזינוק בביקושי האנרגיה במזרח, בדגש על סין הצפויה להכפיל את צריכת ה-LNG עד 2015 לסך של 30 מיליון טונות בשנה, והודו שנמצאת לא הרחק מאחוריה. אנליסטים שניתחו את הצעת הרכש של רויאל דאץ' של לקוב אנרג'י שמו תג מחיר של 20 מיליארד דולר על המאגר, כאשר הם מתבססים על מאגר בגודל 30 TCF, מחיר יחידת אנרגיה בסך 3.5 דולר ושיעור היוון של 12%. התמחור גוזר שווי של בין 666 מיליון דולר ל-1 TCF. במידה והמאגר יכיל 15 TCF "בלבד" השווי של TCF אחד מזנק למעל למיליארד דולר. בתמחור דומה (לפי 666 מיליון דולר) ה'לוויתן' יהיה שווה כ-11.3 מיליארד דולר, זאת לעומת שווי של כ-4.24 מיליארד דולר כפי שמשתקף מהשווי שוק של רציו שהנכס העיקרי שלה הוא 15% מהמאגר. קרי שווי של פי 2.6 מהתמחור בבורסה בתל אביב או עלייה של 166%. כמובן שהצעות הרכש החדשות מגלמות מחיר גבוה עוד יותר. חשוב להזכיר כי תנאי הרקע לפעילות במוזמביק שונים מבישראל ועל כן בדומה לאזורים אחרים בעולם כמובן שהתמחורים יהיו שונים. כאן ראוי לציין בראש ובראשונה את ההבדלים במיסוי, מבנה החברות והרגולציה. בהתאם לסיפור האפריקאי סביר כי שחקנים בינלאומיים שמו עין על ישראל כבר לאחר תגליות 'תמר' ו'לוויתן' הנאמדות כיום בכ-26 TCF. אך בשונה ממזרח אפריקה, המצב הגיאופוליטי בים התיכון והסיכון לחרם ערבי בשל פעילות בישראל מקשים על כניסת שחקן בינלאומי לתחום חיפושי הגז והנפט המקומי. למצב זה צריכים להוסיף חוסר בהירות רגולטורית, דבר שניתן רק לקוות שייפתר סופית עם פרסום מסקנות ועדת צמח שבחנה בחודשים האחרונים את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי. המלצות הוועדה ישרטטו לראשונה את עמדת המדינה בנוגע לייצוא הגז ואת כוונתה להשתתף בהקמת תשתית אספקה לתעשייה. בינתיים, עד שהרגולטורים הישראלים יפזרו את הערפל סביב סוגיית ייצוא הגז (לפני כחודש נתניהו הקים עוד ועדה שהפעם מיועדת לבחון היבטים של יצוא למזרח אסיה וקידום הקשרים הכלכליים עם מדינות שונות בעולם) חברות כגון רויאל דאץ' של, BP, גזפרום ואחרות יאלצו להמתין בסבלנות. המשקיעים לעומתם יכולים כבר עכשיו להתחיל ולדמיין מה היה קורה אם המצב בתל אביב היה דומה למוזמביק.