אילת-ת"א בשעתיים: הממשלה אישרה את סלילת קו הרכבת באורך 350 ק"מ

הקו צפוי להתחיל לפעול 5 שנים מרגע תחילת הקמתו. נתניהו: "ישראל חייבת להפוך לדרך מעבר יבשתי ולייצר אינטרסים מעצמתיים"
לירן סהר | (18)

חזון אחרית הימים? הממשלה אישרה הבוקר פה אחד את הקמת קו הרכבת בין תל אביב לאילת. הרכבת מיועדת להסעת נוסעים והובלת מטענים בקו שאורכו 350 קילומטר וצפויה לקצר את משך הנסיעה לשעתיים בלבד. המיזם צפוי להתחיל לפעול 5 שנים מרגע תחילת הקמתו.

על פי ההחלטה, צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יבחן שלוש חלופות לדרכי מימון הפרויקט; באמצעות הסכם בין ממשלתי בין ישראל לממשלה אחרת, עימה קיימים אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים; הקמת המיזם בשיתוף הסקטור הפרטי או באמצעות מימון מתקציב המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במהלך הדיון: "הפרויקט הזה יוצא לדרך, זאת החלטה אסטרטגית, בעשור הקרוב יעלו מעצמות חדשות ומדינת ישראל חייבת לייצר אינטרסים חיוניים מבחינה לאומית. בכוחנו לייצר נתיב תעבורה אלטרנטיבי, עוקף תעלת סואץ - זו תעודת ביטוח. ישראל חייבת להפוך לדרך מעבר יבשתי ולייצר אינטרסים מעצמתיים. קו תל אביב אילת, שייקצר את הנסיעה לשעתיים ישנה את פני המדינה. כבר 63 שנה מדברים על חיבור הפריפריה למרכז, אך דבר לא השתנה. קו הרכבת ומקורות הגז הנמצאים בישראל יכולים לקשור אינטרסים חזקים בתחום הכלכלי, האנרגטי והתעשייתי".

הרכבת אמורה להגיע למהירות מרבית של עד 300 קמ"ש ולהתבסס על מערך מחושמל, התואם את תוכנית החישמול של הרכבת, המקודמת במסגרת תוכנית נתיבי ישראל. לפי התכנון, תוואי המסילה עתיד לכלול ארבעה מקטעי תכנון עיקרים: קטע תל אביב-באר שבע מתבסס על המסילה הקיימת והמשודרגת; קטע באר שבע-דימונה (כ-35 ק"מ) מחייב שדרוג והכפלת המסילה הקיימת; קטע דימונה-חצבה (כ-65 ק"מ) מחייב שדרוג המסילה הקיימת, הכפלתה עד צין והקמת מסילה מצין עד חצבה, הכוללת קטעי מנהור; וקטע חצבה-אילת (כ-160 ק"מ) המחייב הקמת המסילה עד הכניסה הצפונית לאילת, בסמוך לשדה התעופה הקיים ובמקביל לכביש הערבה.

תוואי המסלול כולל 63 גשרים באורך כולל של 4.5 ק"מ וחמש מנהרות, באורך כולל של 9.5 ק"מ. רכבת אקספרס צפויה לעבור דרך תחנת הרכבת בבאר שבע, ורכבת מאספת צפויה לעבור דרך שמונה תחנות חדשות, שיוקמו לאורך התוואי, בסמוך ליישובים מרכזיים: חצבה, מרכז ספיר, פראן, יהל, יוטבתה, תמנע (בסמוך לשדה התעופה המקודם בימים אלה), שחורת ואילת.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אני 21/03/2012 14:40
    הגב לתגובה זו
    רכבת לאילת היתה צריכה להיות לפני 50 שנה!
  • 14.
    5 שנים מרגע תחילת הקמתו ... אך לא מתי יתחיל ? (ל"ת)
    שמע ישראל 06/02/2012 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    מזל טוב! צעד ענק ליישוב הנגב (ל"ת)
    אלי 05/02/2012 17:26
    הגב לתגובה זו
  • מתפקע 05/02/2012 19:42
    הגב לתגובה זו
    אושר פה אחד ז" א שלא יבוצע.
  • 12.
    אחד העם 05/02/2012 17:14
    הגב לתגובה זו
    בקצב שבונים כאן רכבות - לפני 2050 לא תהיה רכבת לאיל. מת" א לחולון בנו רכבת ב- 8 שנים לאילת זה יקח 40 שנה לפחות.
  • 11.
    תנו לסינים.יבנו את זה בשנה על ניוטרל... (ל"ת)
    . 05/02/2012 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בתנאי שנהג הקטר יהיה סיני. (ל"ת)
    איציק ר 05/02/2012 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גרין 05/02/2012 15:01
    הגב לתגובה זו
    הנוסעים לא יכסו ההוצאות, וכך גם לא המשאות. הקו יותיר גרעונות והפסדים שהממשלה תצטרך לכסות מתקציבה. בזבזנות של כץ שכבר לא יהיה כשיגיעו החשבונות לפרעון.
  • 8.
    אילת הסודנית 05/02/2012 14:23
    הגב לתגובה זו
    אז כבר אילת תעבור לשליטת סודנים
  • 7.
    שאפט אוסטריה 05/02/2012 14:16
    הגב לתגובה זו
    יש רק בעיה קטנה מילחמות יהודים ו...... מילחמתו של ביבי לתת לשלדון אדלסון זיכיון לקזינו ב אילת אחרת הסינים יכולים לסיים את הקו ב 4 שנים
  • מאו 05/02/2012 14:57
    הגב לתגובה זו
    הסינים יכולים לסיים את הפרוייקט אתמול...
  • 6.
    מפגרים, סדרו קודם תחבורה טובה לגוש דן ובתוכו (ל"ת)
    חלם 05/02/2012 14:15
    הגב לתגובה זו
  • גוש דן יכול להסתדר בעצמו (ל"ת)
    בורג 05/02/2012 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחרי המבול 05/02/2012 14:13
    הגב לתגובה זו
    שנה ,אחרי שידרוג הקוו זה יקח 50 דקות אז עוד 240 ק" מ יקח בחישוב הזה שעתיים וחצי
  • 4.
    הגיע הזמן ממזמן! (ל"ת)
    ברק 05/02/2012 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הסקרן 05/02/2012 14:08
    הגב לתגובה זו
    כמה זה בשעתיים ......x כפול חצי כפול y ......
  • 2.
    נוחי דנקנר - תעבורה תתמוטט (ל"ת)
    אבי 05/02/2012 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא הכנסתם בחשבון שזה לא כולל איחורים!!!!! (ל"ת)
    אפי 05/02/2012 14:03
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.