גז-נפט

לידר בסקירת סקטור הגז: "הגיע זמן לוויתן"; ההמלצות עולות לתשואת יתר

עם זאת עוז לוי מוריד את ההמלצה לישראמקו לתשואת יתר מ'קנייה' בשל העליות האחרונות בשותפות. מי המומלצות בסקטור?
רקפת גלילי | (3)

בית ההשקעות לידר פירסם אתמול עבודה אוהדת לסקטור הגז והנפט בתל אביב. במסגרת העבודה עוז לוי, אנליסט האנרגיה, מעלה את השווי הכלכלי המוערך של מאגרי תמר ולוויתן ובתוך כך, מעלה את המלצתו למניית דלק אנרגיה, דלק קידוחים יהש, אבנר יהש ורציו יהש מתשואת שוק לתשואת יתר.

"העלייה החדה בביקושים במזרח ופריצת דרך טכנולוגית עשויים לשנות את כללי המשחק", נכתב בכותרת הסיקור. נציין כי דירוג של 'קנייה' מקבלות שתי מניות בלבד: אלון גז במחיר יעד של 50 שקלים וכהן פיתוח במחיר יעד של 71 שקלים.

מאגר 'תמר'

בלידר מתרשמים מטיוטת ההסכם להספקת גז טבעי בהיקף של כ-20 מיליארד דולר, מול החברה הקוריאנית Daewoo לטווח של בין 15-20 שנה ובהיקף של 3-4.5 BCM. "המחיר הגבוה שהציעו הרוכשים בעסקה הנעמד בכ- דולר7-9 MMBTU על פי הבאר, אשר היה עד לפני חודשים ספורים בגדר חלום רטוב", כותבים בלידר ומסבירים זאת בעיקר בהוזלה המשמעותית בעלויות ההנזלה בטכנולוגית ה - FLNG, מחד ומהעלייה החדה בביקוש לגז במזרח, אשר הביאה לנסיקה במחירו, מאידך.

העסקה מוגרת כ"נדירה בענף" אך בשל חוסר הניסיון של השחקנית, המרחק, האתגר הטכנולוגי כותבים בלידר כי "אין לנו כיום את הוודאות המלאה שהעסקה אכן תתממש". בסיכומו של דבר, העליות האחרונות בשותפות ישראמקו יהש הביאו להורדת ההמלצה לתשואת יתר מ'קנייה' כאשר מחיר היעד עומד על 0.56 שקלים.

מאגר 'לוויתן'

עוז לוי מעריך כי גברו משמעותית הסיכויים לכניסה של שותף אסטרטגי להחזקה במאגר 'לווייתן' כאשר ברקע "התעוזה הקוריאנית והגידול בביקושים במזרח פרצו את הסכר והעלו את הסבירות לעסקאות FLNG בודדות נוספות באזורנו". באשר לפוטנציאל הנפט הנמוך במאגר, זה כמעט ולא נלקח בחשבון במודל הערכת השווי - מטעמי שמרנות.

'בלוק 12'

"ההודעה של נובל לגבי 'בלוק 12' מאתמול על התגלית בטווח של 5-8 TCF וממוצע משאבים של 7 TCF הינה חיובית ופחות או יותר בצפי. המנעד צומצם ועלה מרמה של 3-9 TCF וחציון של 6 TCF זה בד"כ קורה בקידוחים הראשונים, המנעד הולך ונהיה צר והכמויות החציוניות מתעדכנות מעלה", כך כותב לוי.

נזכיר כי בקידוח בבלוק 12 שבקפריסין שותפות אבנר יהש ודלק קידוחים יהש בשיעור של 15% כל אחת בכפוף למימוש האופציה.

פריצת הדרך של Shell

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלי. י 29/12/2011 10:31
    הגב לתגובה זו
    חברה. רציו. זה. הסיפור. האמיתי. החלום. עומד. להתגשם. ובגדול. נפט. ...נפט ....נפט. כל. האנליסטים. יטבעו. עמוק. בתוך. הנפט. של. רציו. ..............
  • 1.
    עע 29/12/2011 10:21
    הגב לתגובה זו
    נשארה השחקן המרכזי בכל התמונה
  • רציו. יהלום. נדיר. 29/12/2011 10:27
    הגב לתגובה זו
    רבותיי. רציו. המנייה. האטרקטיבית. ביותר. במניות. הגז. ותיתן. את. התשואה. הגדולה. ביותר. .............
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי