אנליסטים: "מניית כיל כבר תימחרה פחד מששינסקי, ההודעה היום היא חיובית"
הבוקר נודע על כך שמשרד האוצר חתם על ההסכם למימון קציר המלח והעלאת התמלוגים למדינה עם כיל. האנליסטים מתייחסים להודעה כחדשות חיוביות לחברה כשמציינים שעול כבד הוסר מהמניה. במסגרתם ההסכם תשלם כיל תוספת של יותר מ-5 מיליארד שקל עד תום תקופת הזיכיון.
כיל תישא בעלויות של 3.04 מיליארד שקל של עלות קציר המלח ושיעור התמלוגים שתשלם החברה למדינה יוכפל מ-5% ל-10% זאת עד רמה של 3 מיליון טונות לשנה. ההסכם יחול החל משנת 2010 בהתאם לתביעת המדינה. משנת 2012 ההסכם יחול על הפקה הגבוהה מ-1.5 מיליון טון בשנה.
גיל בשן, אנליסט ב-IBI, התייחס למהלך בשיחה עם Bizportal: "בסך הכל מדובר בהודעה חיובית לחברה והסוגיית שאופיינה בחוסר הוודאות שהעיבה על המניה מסתיימת. אציין כי ההודעה מתומחת באופן מלא ואף יותר מכך במחיר המניה כלומר הפחד מ'ששינסקי' בכיל הובילה לירידות חדות במניה שמשקפות פגיעה חמורה משתהיה בפועל".
גלעד אלפר, אנליסט באסקלנס: "בלי שום ספק מדובר בהסכם מעולה לכיל והרבה יותר טוב מהצפי. עד לפני שבועיים היינו בטוחים כי התמלוגים יעלו לפחות ל-10% לכל הכמות שיוצאת מים המלח והיו חששות מעוד מס רווחים. מדובר ברע במיעוטו באקלים הציבורי של היום למרות שבעיני כיל זה יכול להראות כלא הוגן כיוון שהמדינה מפרה כאן הסכם".
אמיר אדר, אנליסט במגדל שוקי הון: "תחת ההנחה כי הסכם זה יתקבל ויעבור הרי שישנה כאן התבהרות אשר לה ציפו משקיעים רבים ככלל ומשקיעים המוכוונים לסקטור הדשנים בפרט. מבחינת המניה מדובר בחדשות טובות אולם אין הפתעות של ממש שכן עיקרי ההסכם כבר היו באוויר במשך שבועות מספר".
דויטשה בנק: "אנחנו מעריכים כי ההשפעה המשוקללת על הרווח הנקי היא 38 מיליון דולר בערך, או כ-2% מרמת ההכנסה הנוכחית. אנחנו מאמינים כי זה כבר מתומחר במניה וייתכן כי המשקיעים כעת יביעו מעט נחת כאשר המס הוא לא מעל הציפיות".
רון אלקון, אנליסט באפסליון: "החשש העיקרי בשוק היה מפני העלאה חדה בהרבה של התמלוגים. על פי ההסכם בערך מחצית מכמות האשלג שכי"ל מייצרת בישראל תמשיך לשלם את שיעור התמלוגים הישן. חשוב לזכור כי חטיבת הדשנים אחראית רק על כשני שלישים ממכירות כי"ל, ובנוסף שליש מדשן האשלג מופק ע"י כי"ל במכרות בספרד ובאנגליה שאינם רלבנטיים לעניין התמלוגים בישראל, כך ששיעור התמלוגים האפקטיבי של כי"ל צפוי לעלות באחוז עד שניים בלבד".
מי שעוד התייחס להסכם, זה כרמל שאמה-הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה. לדבריו, "ההסכם בין מפעלי ים המלח לבין משרד האוצר הוא היסטורי ומבורך - אולם ראוי שיעוגן בחקיקה. יש לשבח את מפעלי ים המלח שפנו להדברות תחת התנצחות והגיעו להסכם טוב עם משרד האוצר, אולם אינני סבור שיש להותיר את ההסדר בהחלטת ממשלה, שאז קל מאד לפתוח אותו מחדש לתספורת מאוחרת ככל שיהיה שינוי בזהות נושאי המשרה במשרד האוצר. מדובר באינטרסים כבדי משקל הקשורים במשאב טבע חשוב, ולכן חשוב לעגן ההסכם בחקיקה .
במהלך הדיון בעניין בועדת הכלכלה טענו נציגי האוצר כי מדובר בהצעת חוק תקציבית, לפיכך הציע היו ר שאמה-הכהן, על מנת שלא להכביד על המדינה, כי מפעלי ים המלח יישאו ב-100% מעלות קציר המלח, כאשר שר האוצר יהיה רשאי, באישור הועדה, להחליט שהמדינה תישא ב-10% מהעלות, ובסכום שלא יעלה על 150,000,000 שקלים. הצעתו התקבלה.
- 9.יעל 28/12/2011 17:10הגב לתגובה זוהמשקיעים אכלו חרא לא לקנות יותר את המניה הרסו את טבע הורסו את כיל הכל חרא
- 8.לתשובה- פנה לבגץ להיטל 0 בגז כמו בכיל (ל"ת)ישראל ישראלי 28/12/2011 10:49הגב לתגובה זו
- 7.הכל אינטרסים 28/12/2011 10:41הגב לתגובה זואז מה חשבתם שיגידו שלא טוב? הכל אינטרסים!
- 6.חזי 28/12/2011 10:40הגב לתגובה זוישראל-מדינת השחיתות והמיסים
- 5.חזי 28/12/2011 10:39הגב לתגובה זובעזרתו של שטייניץ. הוא נלחם כאריה במשקיעי הגז הקטנים והוציא מהם 80 אחוז מיסים. וכאן השאגות הפכו לענות חלושה ובקושי השיג 10 אחוז גם זה על חלק מהכמות בלבד. העיקר שהוא הצטייר בתקשורת כאריה שנלחם בשבילנו נגד הטייקונים...
- ערן 28/12/2011 14:37הגב לתגובה זומה שעשו לחברות הגז/נפט בהחלט איננו מוצדק ומדובר על קומוניזם והלאמה לשמה (מעבר כמובן להפרת הסכמים שבזה הממשלה מתמחה). ההסדר לגבי כ" ל כולל את שיעור התמלוגים מהגבוהים בעולם, תשלום רטרואקטיבי, כמוב הפרת הסכמים מצד המדינה ובאופן חד צדדי וחיוב כי" ל לשלם על נזק ונוהג שהיה נהוג עוד מהקמתה ע" י המדינה (קציר המלח). זה לא הוגן ולא ראוי וזה לא הוגן ולא ראוי. כמו כן, העלאת שיעור מס רווחי הון ל-25% זה אחד המהלכים הכי לא הוגנים והכי טפשיים. כשמס רווחי הון בארץ זהה או גבוה מברוב העולם המערבי, אין שום סיבה להשקיע בארץ (למעט בחברות בודדות שמניחים שיניבו תשואות פנומנליות). אני הורדתי את שיעור ההחזקה במניות ישראליות בארץ מכ-30% מהתיק לכ-5% והיד עוד נטויה, במקביל הגדלתי את החלק המנייתי בארה" ב מכ-40% לכ-60%. כל עוד מס רווחי הון ישאר בץ ברמות הגזל הנכחיות, ברור שלא אחזיר כספים לארץ. בכלל, עם רוחות הקומוניזם שנוזבות במחוזותינו, נראה לי סביר מאוד שאאלץ בקרוב לחזור לארץ ממנה עליתי רק לפני כ-15 שנה, לקנדה (או לארה" ב). פשוט עצוב מה שנהיה מהמדינה הזאת...
- גם הפעם השקשוקה היצליחה (ל"ת)ישראל ישראלי 28/12/2011 10:51הגב לתגובה זו
- 4.שוב עופא עושים בית ספר למדינה (ל"ת)שלא כמו בתחום הגז 28/12/2011 10:06הגב לתגובה זו
- 3.זה חדשות טובות? 28/12/2011 09:58הגב לתגובה זוזה שיודעים מה קורה עכשיו זה לא חדשות טובות עכשיו יודעים שהמשקיעים יקבלו דיבידנד עלוב . מה חשבתם שהם גם ישלמו למדינה וגם למשקיעים? טיפשים
- סימה 28/12/2011 10:40הגב לתגובה זו. .אם לא ם מהבורסה ך מסיהחמדנות הנלוזה של מדינה-ששינסקי, מניות הגז היו עולות , אבל המדינה לא מעונינת שהאזרחים ירוויחו קצת, כי צריך מסים,מסים מסים מכל הכיוונים ומכל דבר שכבר שולמו המסים. עובדו הציאבון גדל עוד ועד עד שהגיעו ל25%. ייתכן שמסים יגיעו עד 60% ומי יעמור את הפריץ?
- 2.לא להאמין לאנליסטים מלכודת כיל בדרך (ל"ת)כיל מסלול ירידה 28/12/2011 09:57הגב לתגובה זו
- 1.קשקשנים 28/12/2011 09:56הגב לתגובה זוהמשקיעים במניה יפגעו ההנהלה לא תיפגע מי שירויח זה המדינה זה על חשבון המשקיעים מה לא הבנתם? המניה צריכה לרדת לפחות לשער 3700 עוד יהיו דוחות רעים. כיל גמרה את הקרירה בישראל. מה לא הבנתם?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
