כיל נכנעה למשרד האוצר: תשלם למעלה מ-5 מיליארד שקל עד סוף תקופת הזיכיון
האיומים של משרד האוצר על חברת כיל להקים את וועדת ששינסקי ב' שתדון בתמלוגים על הפקת אשלג עשו את שלהם. הבוקר הודיע משרד האוצר כי בתום מו"מ ארוך הודיע יו"ר החברה לישראל אמיר אלשטיין כי חברת כיל מקבלת את הצעתו לגבי מימון קציר המלח והעלאת התמלוגים למדינה שבמסגרתם תשלם כיל תוספת של יותר מ-5 מיליארד שקל עד תום תקופת הזיכיון.
במסגרת ההסכם בין הצדדים סוכם כי מפעלי ים המלח ישלמו במזומן 3.04 מיליארד שקל מעלות קציר המלח. מנגד, המדינה תישא בעלויות של 760 מיליון שקל בהוצאות אשר מתוכם 337 מיליון שקל הינם הערך של הדיבידנדי בהיקף של 30 מיליון דולר שנמשכו על ידי המדינה בשנת 1992 למימון ביצוע ההגנות.
במסגרת ההסכם כיל תהיה האחראית על מימון קציר המלח ותבצע אותו על ידה. התקציב הכולל של הפרוייקט מסתכם ב-3.8 מיליארד שקל (תשלום מהוון). חריגה מהעלות של הפרוייקט אשר אינה נובעת משינויים של מוסדות התכנון, תמומן במלואה על ידי כיל.
עוד סוכם בין משרד האוצר לכיל על הכפלת שיעור התמלוגים על הפקת אשלד מרמה של 5% לרמה של 10%, זאת עד רמה של 3 מיליון טונות לשנה. ההסכם יחול החל משנת 2010 בהתאם לתביעת המדינה. משנת 2012 ההסכם יחול על הפקה הגבוהה מ-1.5 מיליון טון בשנה. במשרד האוצר מעריכים את שינוי התמלוגים בתוספת של כ-175 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה ו-1.77 מיליארד שקל עד תום תקופת הזיכיון בשנת 2030.
נושא נוסף אשר טרם סוכם הוא דרישת המדינה לקבל מכיל 291 מיליון דולר הקשורים לאופן חישוב התמלוגים משנת 2010. בין הצדדים מתקיים הסדר בוררות אשר ימשיך להתנהל.
שר האוצר, דר' יובל שטייניץ, בירך על ההסכמות שהושגו, ואמר: "דין ים המלח כדין הים התיכון. השלמנו היום בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט. בזאת תיקנו עיוות של שנים והוספנו מיליארדי שקלים לטובת הציבור".
החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הוסיפה כי "משרד האוצר עשה עבודת מטה מעמיקה ומקיפה, כאשר המשא ומתן התנהל באופן אינטנסיבי ובמאמצים רבים הושגו ההסכמות אשר שומרות על האינטרסים של המדינה. ההישג המשמעותי הינו תחילת ביצוע פרויקט ההגנות באופן מידי ומניעת הצפת המלונות".
- 8.ישראל ישראלי 28/12/2011 14:41הגב לתגובה זוירצה. השקשוקה היצליחה.
- 7.ישראל ישראלי 28/12/2011 14:37הגב לתגובה זומה שקיים על גז לכן על תשובה לפנות לבגץ לבטל את ההיטל על הגז
- 6.לתשובה- פנה לבגץ להיטל 0% בגז כמו בכיל (ל"ת)ישראל ישראלי 28/12/2011 14:34הגב לתגובה זו
- 5.אני 28/12/2011 13:02הגב לתגובה זוכי גם אם הוא יפתח זה לא יעזור לו. לא יזיק גם לסתום את האף..
- 4.לא מבין 28/12/2011 10:58הגב לתגובה זוהאוצר הכניע את עצמו ושטייניץ יתחיל לנפנף בכשלון כהישג .
- 3.romi 28/12/2011 08:43הגב לתגובה זונכסי האזרחים נמכרים בזול לטיקונים שם המדינה מפגינה רוחב לב..... אבל שהאזרח הקטן רוצה לקנות שטח אדמה של חצי דונם שם המדינה מכבידה ידה כמה שרק אפשר....מה שנקרא " צדק חברתי"
- 2.10% לכיל 80% למשקיעי הגז הקטנים.יופי שטייניץ. (ל"ת)קטן 28/12/2011 08:20הגב לתגובה זו
- 1.אליאב 28/12/2011 08:08הגב לתגובה זואמורה לקפוץ...
- ישראל 28/12/2011 08:53הגב לתגובה זולא ברור איך הגז משלם 80% וכיל רק 10%
- תקפוץ אחורה. זה יהיה על חשבון המשקיעים (ל"ת)מניית כיל 28/12/2011 08:37הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
