תוכנית החילוץ של דנקנר: פרסם הצעת רכש לאג"ח של מעריב באפסייד של 65%
נוחי דנקנר וקבוצת IDB רוצים להקטין את החוב הרובץ על עיתון מעריב אשר נסחר בתשואה של 32%. היום הודיע העיתון כי חברת האם דיסקונט השקעות מתכוונת לפרסם הצעת רכש מלאה לאיגרות החוב לפי מחיר של 84 אגורות, פרמיה של 65% על מחיר השוק.
למרות הפרמיה הנאה שמציעה דיסקונט השקעות, הצעת הרכש טומנת בחובה תספורת של 16% עבור המשקיעים. אילו איגרות החוב היו נפדות היום במלואם הייתה מעריב נדרשת לשלם כ-100 אגורות עבור כל 1 ע.נ. של אג"ח. כעת מציעה חברת האם לרכוש את החוב בהנחה של 16% על נתוני הפארי. עם זאת, נציין כי הסידרה הונפקה במארס 2010 במסגרת חבילה שכללה גם 2 סדרות של אופציות. בנטרול שווי רכיב האופציות בחבילה, הסכום שקיבלה מעריב בגין אגרות החוב שיקף שווי של כ-72 אגורות, כלומר מחיר הצעת הרכש גבוה ב-17% מהמחיר בהנפקה.
סדרת האג"ח של מעריב כוללת נכון להיום כ-67 מיליון ערך נקוב, כאשר חברת הכשרת הישוב מחזיקה 24 מיליון ערך נקוב מתוך הסדרה. הצעת הרכש של קבוצת IDB מופנית אך ורק לאיגרות החוב שבידי הציבור ולא כולל ההחזקות של הכשרת הישוב. אם הצעת הרכש תיענה במלואה תשלם דסק"ש 36 מיליון שקל עבור האג"ח המוחזק על ידי הציבור.
קבוצת IDB רכשה בשנה החולפת את עיתון מעריב והזרימה לו כסף רב לצורך מימון פעילותו השוטפת. למען הזרמת ההון בעת הרכישה העמידה דסק"ש לעיתון הלוואות בהיקף של 100 מיליון שקל - זאת מאחר והעיתון לא הצליח לקבל מימון בנקאי.
- 5.המתריע 19/12/2011 12:08הגב לתגובה זועד מתי רשעים יעלוזו והאדמה בעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 4.אהבל 19/12/2011 11:41הגב לתגובה זודנקנר רוצה ליישר קו באלגנטיות מול מחזיקי האג" ח. אח" כ יטפל בעובדים.
- 3.ברק 19/12/2011 11:24הגב לתגובה זולקנות את החוב של מעריב. איך נותנים לו לעשות דבר כזה?!
- 2.פרסום קטן 19/12/2011 11:20הגב לתגובה זופרסום קטן והופ האג" ח עולה 55% . משקיעים באג" ח זורקיםהודעה לאויר ומוכרים ב- 55% רווח
- 1.מעריב אופציה3 הרכישה הבאה של דנקנר (ל"ת)שימו לבבבבבבבבבבבבבב 19/12/2011 10:48הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
