5 דגלים להיפוך מגמה בשוק המניות - אז האם זה מתקרב?

גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות, מתייחס לאפשרות של שינוי מגמה בשווקים - האם המהלך מתקרב?
ספיר גולן | (5)

בשלבים רבים בחיינו אנו שואלים את עצמנו, מה עשינו, איפה טעינו והיכן צדקנו? לרוב מתלווה לזה השאלה מה היה קורה אילו..

שבועיים לפני סופה של 2011 נדמה שכבר ניתן לערוך סיכומים ומסקנות. אך זה לא יחזיר אותנו למקומות שבהם נצטער שלא היינו. אינני יכול לחזור ולהשקיע בשחרים הארוכים או באג"ח ממדד התל בונד השקלי וודאי שהייתי שמח להחליף את מניות הבנקים בחברות הגדולות ממדד ה-500 S&P ולוותר על הצמודים הקצרים בתמורה למקמים.

מה שעלינו לעשות כמנהלי השקעות זה לחפש את הסימנים שיספקו לנו התראה מספקת לשינוי בכיוונם של האפיקים ויאפשרו לנו להתגונן או לתקוף במידת הצורך.

בשתי הכתבות הקודמות מיקמנו את היחידות הרלוונטיות: תשואת האג"ח האמריקאי ל-10 שנים, עקומי האג"ח הממשלתיים בישראל, מדד הויקס לשווקי המניות, נתוני המאקרו האמריקאיים ומהלכים להחזרת האמון באירופה.

לא הרמנו את הדגל הראשון ובצדק. תשואות האג"ח האמריקאי, כפי שצפינו לא הרימה את ראשה והיא מסתובבת סביב תשואת 2% מזה כחודשיים. קיצור מח"מים המתבקש ממהלך זה היה מקדים את זמנו ומבזבז תחמושת טובה לסרק.

הדגל השני לא הונף גם הוא. אולי כאן הדבר הנכון היה להניף לחצי התורן.. דווקא לאחר הורדת הריבית האחרונה ע"י נגיד בנק ישראל עלו תשואות האג"ח הארוכות קלות ואילו תשואות האג"ח הצמוד הקצרות ירדו בכמעט 0.5%. הדבר אפשר ביטוייה של אינפלציה סבירה יותר, סביב 2.3% - 2.5% מאשר זו ששררה לפני, כ-1.7%. אני חוזר ומזהיר מפני מהלך של עליית תשואות וקורא שלא להתפתות לשמר פוזיציות ארוכות מדי וחשופות מדי לעליית תשואות שאם וכאשר תתרחש תחבוט קשות במחמ"ים הארוכים.

מדד הויקס עומד כיום על 27 ואינו נראה ככזה העומד להתחיל במגמה של התמתנות, בה, לאחר רצף של מס' ימים הנגרם מירידה בסטיות התקן והתכנסותו של מדד ה-VIX לכיוון 20% נוכל להניף את הדגל. עד אז עדיף להמתין בחשיפות נמוכות של 50% - 60% ולנצל את הזמן על מנת לבחור את מטרות ההשקעה בדיוק רב, מבחינה ענפית, גיאוגרפית והמניות הספציפיות.

את הדגל הרביעי, הוא הדגל שמתבטא בצורה הטובה ביותר באמצעות נתוני מאקרו טובים מארה"ב הרמנו אז ונמשיך להתקדם ביציבות בחזית זו גם בהמשך המערכה. אוסף נתונים טובים יותר מהחודשים שקדמו (אך לא טובים עדיין אבסולוטית) בתחומי אמון המשקיעים והצרכנים, נתוני נדל"ן, ביקוש לעובדים וסימנים להתכווצותה של האבטלה, שולחים אותי לזירת המניות האמריקאית בחיפוש אחר החברות הגדולות והיציבות, בדגש על כאלה המייצאות לשווקים המתעוררים בענפי הקמעונאות, צרכנות מתכלה, היי טק צרכני וכדומה.

אולי הדגל הבעייתי ביותר, הוא זה שהרמנו בחשש רב במאמרי הקודם. אנחנו עדים למספר רב של מהלכים שמטרתם לשפר את האמון בכלכלת אירופה. איננו מצפים לשיפור במצב הכלכלי כי אם לשיפור במצב השווקים. זוהי זירה שונה וחשוב לשים את הדגש על כך. השווקים מצפים לחזרת האמון ויבצעו את התיקון המתבקש, לכשיגיע, מהר מהתיקון בכלכלות הפגועות. צעדים כגון אלה שתוכננו לאחרונה בבריסל (עם כל הקשיים הנלווים) מיזוג קרנות הייצוב והעמדתן על שווי של טריליון אירו, תמיכה מקרן המטבע הבינלאומית, הצלחת הנפקות אג"ח באיטליה ויוון (אמנם בתשואות גבוהות מדי) כחיזוק לממשלים המקצועיים החדשים והעיקר בהמשך צעדים מוניטאריים כהורדות הריבית בגוש האירו ע"י הנגיד החדש, מריו דראגי, והגברת הנזילות מחזקים אותנו להמשיך ולהחזיק דגל זה באוויר.

לסיכום, נראה שבמרבית החזיתות המגמה עדיין לא התהפכה ויש להמתין בשוחות ולהסתער רק לכיוון נקודות התורפה כגון אג"ח בדירוגים בינוניים בחברות שתשואותיהן עלו מדי ויש להן תזרימים טובים ויציבים, ובהחלט נראה כבר כהזדמנות טובה, אג"ח ממשלתי במח"מ בינוני והחברות גדולות בארה"ב.

מאת: גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    סתם אחד 19/12/2011 08:50
    הגב לתגובה זו
    מבלי להבין חצי דבר בהשקעות... מדהים - כמה שטויות שטחיות במאמר אחד
  • 3.
    שוקי קבוקי 18/12/2011 23:30
    הגב לתגובה זו
    אז הבן סמנכל
  • 2.
    ההגון 18/12/2011 18:35
    הגב לתגובה זו
    ץ.....ונשאר בחיים!!!
  • 1.
    אודי 18/12/2011 11:48
    הגב לתגובה זו
    בבית השקעות בו היו" ר ו/או הדיקן מהאוניברסיטה מפרסם בימי משבר מאמרים נלהבים בעד סגירת הבורסה עד יעבור זעם!!! ככה מרימים דגלי שווא בימים בהם הכלכלה העולמית עומדת על סף תהום ומאשימים את הש.ג (סוכניות הדירוג) בכל דבר שלילי. כמה פשוט...
  • ראלי 900 18/12/2011 20:35
    הגב לתגובה זו
    שהשוק היה 1350 צעק בכל הקולות להכנס אנחנו לפני 1600 תבדקו....כן זה הדוקטור בתי השקעות שמות מפוצצים כותרות ענקיות ידע 0. אין דגלים יש דגל אדום שמתקרב לשחור הזהרו כל הסימנים צועקים זאת. הכותב אינו משוק ההון ומחזיק בפוזיצית שורט תודה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.